הצלחתו של התמרון תקבע את גורל הצעד ההיסטורי- נחיתת חללית ישראלית על הירח. התמרון יתקיים היום בשעה 17:15 אחה"צ
הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית יבצע היום (חמישי) את התמרון המכריע ביותר עד כה במסעה של החללית אל הירח- "לכידת הירח". התמרון יאפשר לחללית להילכד בכוח המשיכה של הירח ובכך להתחיל ולהקיף אותו ויחד איתו את כדור הארץ.
עד כה החללית הקיפה במסלולים אליפטיים את כדור הארץ, במהלכם בוצעו מספר תמרונים (הפעלת מנועים) על מנת להגביה את מסלולה ולהרחיק אותה מכדור הארץ. בתחילת השבוע הגיעה החללית בפעם האחרונה לנקודה הקרובה ביותר לכדור בארץ בהקפה האחרונה סביבו– 1,700 ק"מ בלבד ומשם המשיכה בדרכה לנקודת המפגש עם הירח בטווח 400 אלף ק"מ.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בשונה מתמרונים שבוצעו עד כה- בהם הופעלו מנועים על מנת להאיץ את מהירותה של החללית, כעת הפעלת המנועים תתבצע בכדי להאט את מהירותה של בראשית ולאפשר לירח ללכוד אותה. האטת החללית תיעשה ממהירות של 8,500 קמ"ש למהירות של 7,500 קמ"ש ביחס לירח.
אם ההאטה לא תתבצע כראוי, החללית עלולה לברוח מכוח הכבידה של כדור הארץ והירח ולהיכנס אל מסלול אחר לא רצוי מסביב לשמש, ובכך המשימה תבוא אל סופה.
הצלחתו של התמרון יכניס את החללית למסלול אליפטי סביב הירח בה הנקודה הקרובה (פרילונה) כ- 500 ק"מ מהירח והרחוקה (אפולונה) כ- 10,000 ק"מ. בשבוע שלאחר הלכידה יבוצעו מספר תמרונים בכדי להקטין את ההקפות סביב הירח ממסלול אליפטי אל מסלול מעגלי בגובה 200 ק"מ מעל הירח. בשונה מההקפות הארוכות סביב כדור הארץ, ההקפות הראשונות סביב הירח ימשכו כ-14 שעות ולקראת הנחיתה כל הקפה סביב הירח תימשך כשעתיים בלבד.
מטרת התמרונים לאחר לכידת הירח, היא להוריד גובה ולהגיע לנקודה האופטימלית לביצוע הנחיתה האוטונומית של החללית ב"ים הרוגע" ב 11/4 בערב.
סיכום ביניים – מסעה של "בראשית" עד לכידת הירח:
עד כה בוצעו 7 תמרונים, החללית עברה כ- 5.5 מיליון ק"מ במצטבר בכל הקפותיה וצפויה לעבור עוד כמיליון ק"מ בהקפות סביב הירח. סה"כ בוצעו 12.5 הקפות סביב כדור הארץ (7 הקפות במסלול בגובה 70,000 ק"מ, 2 הקפות במסלול בגובה 131,000 ק"מ, 2 הקפות במסלול בגובה 265,000 ק"מ ו 1.5 הקפות במסלול בגובה 410,000 ק"מ). כמות הדלק שנוצלה עד כה כ- 80 ק"ג.
סה"כ נרשמו שתי תקלות עיקריות עליהן התגבר הצוות ההנדסי האחת בעוקבי כוכבים אשר סונוורו מהשמש יותר ממה שנצפה והשניה אתחולים לא רצויים במחשב המשימה.
כזכור, ב-22 לפברואר בשעה 03:45 החללית הישראלית בראשית שוגרה בהצלחה אל הירח מקייפ קנאוורל, פלורידה בארה"ב על גבי כן שיגור של SpaceX באמצעות טיל פלקון 9 כמטען משני לצד שני לוויינים. בשעה 04:23 החלו להתקבל הנתונים הראשונים מבראשית ובשעה 04:25 נפרסו רגלי החללית בהתאם למתוכנן. בכך עשתה ישראל היסטוריה בשיגור חללית ישראלית ראשונה אי פעם לחלל.
איך הכל התחיל?
למרות שמדובר בהישג היסטורי לאומי, הרי שבבסיסו הינו יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה.
היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות המאתגרת Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.
החללית הראשונה בעולם, שנבנתה במסגרת משימה פרטית
מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי.
עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.
משמעות הפרויקט עבור מדינת ישראל
הנחתת חללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של 'בראשית' – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.
תהליך הפיתוח והבנייה
תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב- 2015 ב SpaceIL ובתעשייה האווירית ונמשך עד 2018. החללית שמשקלה כ- 600 ק"ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת על הירח, גובהה של "בראשית" מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים.
דגל ישראל על הירח, סלפי ומשימה מדעית בשיתוף נאס"א, באמצעות סוכנות החלל הישראלית
עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס"א.
קפסולת הזמן- מאגר מידע עצום אודות האנושות כפי שהיא כיום
החללית נושאת עמה "קפסולת זמן" – מאגר מידע עצום -מאות קבצים דיגיטליים החל מפרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.
קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל, ייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה על ידי Arch Mission Foundation (archmission.org) בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.
שותפים ותורמים התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.
