בית הדין הרבני האזורי בתל אביב מחזיר את הגלגל שנים אחורה וקובע בהחלטה תקדימית: משמורת משותפת רק כשאין עוינות בין ההורים
פסק הדין קובע כי האם תהיה זו שתכריע בהחלטות שבשגרה בשל עוינות שקיימת בין ההורים ועל רקע ההלכה שקובעת כי "הילדה תלך עם האם". עוה"ד יואב טל ובתיה שפיצר המתמחים בענייני משפחה מזהירים: "זוהי חזרה מדאיגה לאחור שאינה מתיישבת עם התפיסות של ימינו. הפסיקה עלולה להביא להסלמה ביחסי הורים ולחטוא למטרה".
בניגוד למגמה הרווחת שמעודדת משמורת משותפת של בני הזוג על ילדיהם המשותפים במקרים של חלוקת זמני שהות רחבה, בית הדין הרבני האזורי בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של אב להיות הורה משמורן משותף לבתו וזאת בשל העוינות בין ההורים: "לא יכול להיות מצב שבו שני הורים שאינם מסוגלים להסכים ביניהם כמעט בשום נושא ועניין הקשור לבתם המשותפת יישאו באחריות הורית משותפת, כאשר בכל מחלוקת קטנה תתקבל ההכרעה ב'בית דין שקול', כ'ששניים אוחזים' בילד, ואין הורה שדעתו היא המכרעת והקובעת".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במקרה שניצב בפני בית הדין הרבני, האב עתר למשמורת משותפת בטענה שההורים חולקים זמני שהות באופן שוויוני. יחד עם זאת, מציינים הדיינים כי מדובר בהורים שמערכת היחסים ביניהם עוינת ביותר, כפי שנכחו לראות במהלך הדיונים והבקשות שהיו בהתדיינויות שבין הצדדים במהלך שנתיים וחצי. יתרה מכך, הדיינים מציינים כי נוצר בהם רושם שמלחמת האב למשמורת משותפת אינה לטובת הבת וכל רצונו הוא להפסיק לשלם מזונות לאם "וגם מלחמה על כבוד מדומה". בית הדין ציין בנוסף כי "אכן על האם לשתף יותר את האב בכל הקשור לבת, אולם כל זה כפוף להיות תגובותיו מתונות ולא אגרסיביות ומתלהמות". בשל כל אלה, קבעו הדיינים כי בעיניהם ההורה המתאים יותר להיות נושא באחריות ההורית היא האם. לא מדובר בשאלות של אפוטרופסות כמו טיפולים רפואיים אלא בשאלות שגרתיות ויומיומיות.
לשיטת בית הדין, "משמורת משותפת – או בהגדרתה החדשה 'אחריות הורית משותפת', במקרה הנדון, היא מתכון לבעיות, ממחלוקות ומלחמות בלתי פוסקות תמידין כסדרן, כאשר בית הדין יצטרך להכריע כל יום בשאלות 'הרות גורל' מ'חוט' ו'שרוך נעל' ועד לעגילים". בית הדין מסביר כי בהתאם להלכה נמצא ש"הבת אצל האם" וכך כתוב בגמרא: "דין זה, שתהא 'הבת אצל אמה', הוא תקנת חכמים כדי שהאם תחנך ותרגיל אותה 'בדרך הנשים'".
עוה"ד יואב טל ובתיה שפיצר, ממשרד שפיצר טל המתמחה בענייני משפחה, סבורים כי קיימת בעייתיות בקביעה האוטומטית שזמני שהות שוויוניים מחייבים בהכרח קיומה של משמורת משותפת ויש לבחון כל מקרה לגופו בראיית טובת הילד. "העיסוק בקביעת הורה משמורן ומתייתר", הם אומרים, "והנטייה כיום, הן של ערכאות שיפוטיות והן של רשויות הרווחה היא לחזק את האחריות ההורית של כל אחד מההורים במסגרת זמני השהות שלהם עם הילדים".
יתרה מכך, מוסיפים עוה"ד טל ושפיצר: "את בעיית התקשורת סביב הילדים ניתן לפתור על ידי קביעת הורה מרכז או פתרונות מודרניים שעוסקים בחלוקת האחריות בין ההורים. קביעות אלו יכולות למנוע את החיכוכים הקטנים ביותר בין ההורים ולשמר את טובת הילד".
לשיטתם של עוה"ד, בעוד שבשנים האחרונות בתי הדין הרבניים, פסקו בענייני הילדים על פי תסקירים מקצועיים של גורמי הרווחה והכירו במעמדם השוויוני של ההורים כלפי ילדיהם, פסק הדין הזה יוצא כנגד המלצת שירות הרווחה ונשען על נימוקים הלכתיים לפיהם בת הולכת עם האם. "הדבר מהווה חזרה מדאיגה לאחור ואינו מתיישב עם התפיסות של ימינו המעודדות בשנים האחרונות את האבות להיות פעילים יותר ושותפים מלאים בחיי ילדיהם – ללא התייחסות למינו של הילד – וזאת באמצעות חלוקת זמני שהות שווים ומשמורת משותפת. גם תפיסת בית הדין את האב כרודף אחר 'כבוד מדומה' ולא כמי שרואה את טובת ביתו נראית כשמרנות המרימה את ראשה ולא פסיקה הבוחנת את טובת הילדה בצורה אובייקטיבית. תוצאת ההנמקה הזו עלולה להביא להסלמה ביחסי ההורים ותחטא לאותה מטרה שבית הדין ביקש להשיג".
