פרשת 'ישראל ביתנו': ערעור על קולת העונש שנגזר על דניאל אלינסון
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון) לבית המשפט העליון ערעור על קולת העונש שנגזר על דניאל אלינסון, שהורשע במתן שוחד בסך כולל של 92,649 דולר לסגנית השר וחברת הכנסת לשעבר, פאינה קירשנבאום, במסגרת פרשה 242.
כזכור, בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על אלינסון תשעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. מועד תחילת ריצוי העונש נקבע ליום 1.5.2019. בערעורה, המחלקה הכלכלית עותרת להשית על אלינסון מאסר בפועל.
במסגרת נימוקי הערעור, ציינה המדינה שהיא סבורה שמעשיו של אלינסון פוגעים פגיעה משמעותית בערכים המוגנים של עבירות השוחד. אלינסון העניק לקירשנבאום שוחד בוטה באופן מתמשך ושהתפרס לאורך שנים. אלינסון שב ובחר לשמר את קשר השוחד לאורך זמן רב ובאמצעות טובות הנאה בולטות שאופיין כשוחד הוא מובהק.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד צוין בנימוקי הערעור שהשוחד שניתן למחוקקת כנגד מתן תקציבי מדינה, באופן שמדלל באופן ישיר את משאבי הציבור. הדבר נכון שבעתיים עת השוחד עצמו נגזר כעמלה מאותם תקציבים עצמם ומאותן תרומות שקירשנבאום השיגה, לטובת העמותות, במסגרת תפקידה כעובדת ציבור.
עמדת המדינה היא שעונש המאסר המקל שנגזר על אלינסון אינו מתיישב עם מגמת ההחמרה בענישה על עבירות מתן השוחד, הן בחקיקה והן בפסיקה.
עוד טוענת המדינה בערעורה שקבלת הטענה לפיה היחסים שהקפיד לשמר אלינסון עם קירשנבאום לא היו לטובתו האישית, אלא לטובת העמותות, כטענה כה כבדת משקל במסגרת קביעת העונש בתוך המתחם, היא טענה מסוכנת, שיש בה כדי להקל ראש בעבירת מתן השוחד בנסיבות דומות.
המדינה טוענת שבמקרה דנן היה על בית המשפט קמא הנכבד להבהיר לטובת הרתעת הרבים, שאין לתת משקל מוחלט להבדל בין מטרות שונות של שוחד, ושבכל מקרה בו נותן שוחד מבקש להטות את החלטת איש הציבור, ולהביא את איש הציבור להעניק משקל משני לטובת הציבור כשהוא פועל במסגרת תפקידו – הוא מקרה של שוחד שלא ניתן להסתפק בו בעונש קל וסמלי, פחות מכזה שירוצה בבית סוהר.
בנוגע לנותני שוחד אחרים לקירשנבאום, כמו מתן דהן ואירנה וולדברג, טוענת המדינה שבניגוד אליהם אלינסון העניק לקירשנבאום טובות הנאה בוטות בעלות אופי אישי מובהק; אלינסון תעתע במשטרה במהלך חקירותיו וניסה להשמיד ראיות מפלילות, משנמצאו הוא הפסיק לשתף פעולה עם חקירת המשטרה; אלינסון לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה עליהם אלא בשלב שלאחר הכרעת הדין בעניינו.
במסגרת דיון בעניין עיכוב ביצוע עונשו של אלינסון שנערך ביום 1.5.2019, קיבל בית המשפט העליון את בקשת המדינה וקבע שבהתאם לכל הקבוע בפסיקה, יש לדחות את מועד ריצוי העונש שהוטל על אלינסון, על מנת שלא יהיה בתחילת ריצוי עבודות השירות כדי לכבול את ידי בית המשפט בבוחנו את הערעור.