בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשה שהוגשה בפניו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com
המבקשת נכנסה לישראל באשרת תייר, ומסוף חודש אוקטובר 2017 היא שוהה בישראל ללא היתר. היא ביקשה לקבל היתר העסקה למומחית זרה בתור מדריכת תיירים מסין. ביום 2.1.2018 היא קיבלה היתר להעסקת מומחה זר, ונכתב בו שאין להעסיק אותה בלי אשרה ורישיון ישיבה ועבודה מסוג ב/1 בתוקף. ביום 7.3.2018 סירבה המשיבה להעניק למבקשת את האשרה המבוקשת, משום שלפי הנוהל המתאים יש להזמין מומחה זר בעודו בארץ מוצאו. ביום 15.5.2018 דחתה המשיבה ערעור על החלטה זו והורתה למבקשת לצאת מישראל תוך 14 יום. המבקשת הגישה ערר על כך. לצד הערר ביקשה המבקשת צו ביניים שעניינו הענקת אשרת עבודה ב/1 למבקשת, ולחלופין הוראה שלא לנקוט נגדה הליכי אכיפה עד לתום ההליכים בערר. ביום 18.7.2018 נתן בית הדין לעררים בירושלים (כב' הדיין מ' דורפמן) צו ארעי למניעת הליכי אכיפה כאמור. ביום 23.7.2018 דחה בית הדין את הבקשה לצו ביניים. נקבע כי סיכויי הערר אינם גבוהים. עוד נקבע כי הנזק שצפוי למבקשת הוא כספי בלבד, ובא כוחה יוכל לנהל את ההליך בארץ אם היא תצא ממנה, ועל כן מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה.
בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) דחה ביום 21.10.2018 את הבקשה של המבקשת לרשות לערער על ההחלטה של בית הדין לעררים. על הטעמים שמנה בית הדין הוסיף בית המשפט כי המבקשת שוהה בישראל פרק זמן ארוך למדי בלי היתר ואף הדריכה בה קבוצות תיירים בלי היתר. עוד צוין כי הערר עניינו המשך השהייה של המבקשת בישראל, ובלי היתר עבודה ממילא אסור לה לעבוד עד לסיום הדיון, ולכן אין לומר שייגרם לה נזק בכך שלא תדריך קבוצות תיירים בתקופה זו.
מכאן הבקשה. המבקשת טוענת כי, בניגוד לקביעה של בית המשפט המחוזי, יש לה היתר עבודה בישראל, וכי שגיאה זו גרמה לה לעיוות דין. היא מוסיפה שדחיית הבקשה מביאה לדחיית הסעד שמבוקש בערר. לטענת המבקשת, אם לא יינתן צו ביניים, היא לא תוכל להדריך קבוצות תיירים שהתחייבה להדריכן, ייגרם לה הפסד כספי ניכר, תיגרם פגיעה אנושה במוניטין שלה ותתרחש פגיעה בלתי הפיכה ביכולתה לעסוק בעתיד במקצוע שלה.
ביום 20.11.2018 ביקש בית המשפט העליון את תשובת המשיבה. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים ועשיית דין עצמי ומשום שאין מדובר במקרה חריג שמצדיק רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לגוף העניין נטען כי סיכויי הערר נמוכים, וכי ההיתר שניתן למבקשת לא נכנס לתוקף. אשר למאזן הנוחות, המשיבה טוענת כי הסעד שמבוקש בצו הביניים הוא צו עשה שזהה לסעד הסופי, ולכן אין לתת אותו. היא מוסיפה כי בלעדיו לא ייגרם למבקשת נזק מיוחד, וכי דחייתו אינה שוות ערך לדחיית הערר עצמו.
לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה, בתשובה ובנספחיהן, הוא בא למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בשים לב לאופיו של בית הדין לעררים ולמומחיותו, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בערעור על פסק דין של בית הדין תינתן בצמצום, מקום שמתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (בר"ם 5108/18 פלוני נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 9 (16.8.2018)). הבקשה שלפניי אינה נמנית עם מקרים חריגים אלה. בקשה למתן צו ביניים מחייבת לערוך "מקבילית כוחות" בין סיכויי העתירה למאזן הנוחות (בר"ם 5061/15 צגטה נ' שר הפנים, פסקה 9 (12.8.2015)). אף בלי להידרש לסיכויי הערר נמצא כי די בשיקולי מאזן הנוחות כדי לדחות את הבקשה. המבקשת טוענת שייגרמו לה נזקים בעלי אופי כספי, והם ניתנים לפיצוי. יתר על כן, המבקשת עותרת לקבל צו עשה. הסעד המבוקש אף זהה לסעד שמבוקש בהליך העיקרי. בשל שני אלה מדובר בסעד שאינו ניתן כדבר שבשגרה. במקרה זה לא נמצא כי יש לחרוג מן הכלל (בר"ם 5346/03מלבסקיה נ' שר הפנים (18.6.2003); בר"ם 6347/10 המכללה הארצית לכדורסל בע"מ נ' עיריית תל אביב – המחלקה לספורט מינהל החינוך התרבות, פסקה 4 (16.9.2010)). אעיר כי ההיתר שניתן למבקשת מותנה בקבלת אשרה ורישיון ישיבה ועבודה. לכן לכאורה הוא לא נכנס לתוקפו והיא לא הייתה רשאית להדריך מכוחו קבוצות תיירים. עוד צןין כי דחיית הבקשה אינה חורצת לשבט את גורל הסעד העיקרי, מפני שהמבקשת תוכל להמשיך לנהל את הערר באמצעות באי כוחה ולקבל את ההיתרים המבוקשים (אם כך יוחלט) גם בהיותה מחוץ לישראל (בר"ם 7021/15פרושולם נ' רשות ההגירה (20.10.2015)). נוסף על כך, המבקשת תוכל להגיש למשיבה בקשה להיתר כניסה בתנאים לדיון שיתקיים בערר.
לפני סיום הפנה בית המשפט את תשומת לב המשיבה לכותרת של ההיתר שניתן למבקשת. בגוף ההיתר נכתב, כאמור, שתנאי לכניסתו לתוקף הוא קבלת אשרה מסוג ב/1. עם זאת, בכותרת נכתב כי מדובר ב"מתן היתר עבודה (ב-1) להעסקת עובד תושב חוץ בענף המומחים". נוסח הכותרת עלול אפוא להטעות, בעיקר משמקבלי ההיתר אינם תושבי ישראל ולרוב אינם שולטים בשפתה.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
