הותר לפרסום פסק הדין המלא הדוחה את ערעור המס של בר רפאלי

ביהמ"ש המחוזי מרכז (כב' השופט בורנשטין) התיר לפרסום את פסק הדין המלא הדוחה את ערעור המס של בר רפאלי. ביהמ"ש קיבל את עמדת פקיד שומה כפר סבא ברשות המיסים, אשר יוצג על ידי עוה"ד אריק ליס ורויטל בן דוד מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). ביהמ"ש קבע כי על רפאלי לשלם כ- 8 מיליון ש"ח. בנוסף, קבע ביהמ"ש כי עליה לשלם הוצאות משפט בסך 120,000 ש"ח.

ביהמ"ש קבע בפסק דינו כי בשנות המס 2009-2010 המערערת הייתה תושבת ישראל כך שעליה לשלם מס בישראל בגין הכנסותיה באותן השנים. לאחר בחינת מכלול זיקותיה של המערערת לישראל, נקבע על בסיסן כי היא הייתה תושבת ישראל בשנות השומה – ואף הסכם פשרה לשנים קודמות בו ניסתה המערערת לאחוז לא שינה את התוצאה.

עוד נקבע בפסק הדין, כי המערערת שהתה בישראל 185 ימים בשנת המס 2009 ו-131 ימים בשנת המס 2010 (סעיף 77 לפסק הדין). על כן התקיימה "חזקת הימים" בשנת המס 2009 המהווה חזקה כי היא תושבת ישראל (סעיף 71 לפסק הדין).

כן, נקבע כי בשנים 2006-2012 (לגבי שאר השנים אין מחלוקת כי היא תושבת ישראל) שהתה המערערת פרק זמן ממוצע נכבד של 146 ימים בישראל בכל שנה.

בית המשפט קבע כי "המבחן המהותי לשם קביעת מרכז חייו של הנישום בוחן פרמטרים איכותיים, לאמור מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של הנישום" (סעיף 79 לפסק הדין) בית המשפט יישם את המבחנים כמפורט להלן:

בית המשפט קבע כי בראשית התקופה שימש בית הוריה בהוד השרון כבית קבע ולאחר מכן הדירה השכורה במגדלי yoo. בחודשים האחרונים לתקופה השומה עברה המערערת לדירה שכורה אחרת במגדלי W אשר אף היא שימשה רק אותה (סעיף 86 לפסק הדין).

למערערת הייתה שליטה על הנעשה בבתים אלה ושימושה בהם נשא אופי "ביתי" תוך ניהול שגרת חיים. בתים אלו שימשו עוגן לנסיעותיה לחו"ל (סעיף 87 לפסק הדין). בית המשפט דחה את הטענה כי ביתו של ליאונרדו דיקפריו בארה"ב שימש בית קבע למערערת (סעיפים 88-89 לפסק הדין).

קשרים משפחתיים, חברתיים ומערכת היחסים עם ליאונרדו- בית המשפט קבע כי על אף קיומה של מערכת יחסים זוגית עם ליאונרדו, אין בכך להסיט את מרכז חייה מחוץ לישראל (סעיף 96 לפסק הדין).

זיקותיה הכלכליות של המערערת- מקום עיסוק עיקרי והכנסות מדוגמנות – המערערת עבדה במדינות שונות בעולם וקיבלה את רוב הכנסתה בחברה רשומה בקפריסין אשר נחשבת תושבת ישראל שכן השליטה והניהול בה מישראל. (ס' 101 לפסק הדין).

נכסיה של המערערת – המערערת החזיקה במניות בחברה הרשומה בקפריסין אשר הינה תושבת ישראל לצרכי מס והחזיקה במספר רכבים. כמו כן, דירה בפרויקט בלו בתל אביב שנרשמה על שם אימה, ציפי רפאלי, נרכשה על ידי המערערת והיתה מיועדת לשמש למגוריה (סעיף 106 לפסק הדין).

נושאים נוספים – המערערת השתמשה בכרטיס אשראי ישראלי ובעקבות גרסתה המתחמקת קבע בית המשפט כי קיים קושי לתת אמון מלא בגרסה (ס' 110 לפסק הדין).

לגבי שירותי קופת חולים, המערערת הייתה מבוטחת בישראל (ס' 112 לפסק הדין).

הצהרות המערערת לשלטונות המס בארה"ב- הוכח שהמערערת הצהירה כלפי רשויות המס בארה"ב כי היא תושבת ישראל לצרכי מס. (ס' 115 לפסק הדין).

הכנסות מפרסום ויחסי ציבור

הסוגיה השנייה שנדונה בתיק הינה הכנסות מפרסום יחסי ציבור בגין קבלת דירות למגורים במגדלי yoo ו-w. בית המשפט קבע כי הוכח שהחברות שהיו בעלות הזכויות בפרויקטים yoo ו-w, חבס וקנדה ישראל, שילמו עבור המערערת את דמי השכירות בדירות בהן היא התגוררה בתמורה לפרסום מגוריה שם. בית המשפט דחה את הטענה לפיה התשלום במגדלי yoo נעשה ללא ידיעתה של המערערת (ס' 134 לפסק הדין) וקבע כי הטענה לא הוכחה ואף מנוגדת לשכל הישר.

ביחס להכנסותיה מציין בית המשפט כי "בהתאם לשומה שהוצאה למערערת נוספה לה הכנסה חייבת בסך של 8,593,955 ש"ח בשנת 2009 ובסך של 7,860,987 ש"ח בשנת 2010".

באשר לאיסור הפרסום, המערערת ביקשה שלא להתיר לפרסום את סכום הכנסותיה ואת שמות העדים שהעידו בערעור, אך בית המשפט דחה את בקשתה והתיר לפרסום את פסק הדין במלואו.

בפסק דינו, בית המשפט ציין ביחס לעדים מטעמה של המערערת כי הם שינו את גרסתם בבית המשפט לעומת חקירתם ברשות המיסים: "דברים ברוח זו נמסרו גם בהודעתם של טלי ליבוביץ, אשת יחסי ציבור של חברת קנדה ישראל וחברה של ציפי רפאלי שמסרה: "אני יודעת ציפי רכשה את הדירה עבור בר או להשקעה עבור בר"…. ושל נדב שצר, המקורב למערערת, שמסר: "אני יודע שבר רכשה שם דירה", וכן "אני יודע שכשקנו את הדירה בבלו, ידוע לי מבר שהיא זו שהתכוונה לגור בדירה" ….. יצוין כי שני עדים אלו שינוי גרסתם בעדותם בבית המשפט (ליבוביץ – ע' 273, ש' 29-30; ע' 274 ש' 1-2; שצר, שאף הוכרז כעד עוין – ע' 174 ש' 6-7; ע' 177 ש' 7-15)." (סעיף 106 לפסק הדין).

בנוסף בית המשפט לא נתן כל משקל לעדותו של עו"ד יועד פרנקל שהעיד מטעמה של המערערת: "יש לציין כי על הלך רוחו של פקיד השומה בחתימת הסכם השומה ביקש להעיד, מטעם המערערת, עו"ד יועד פרנקל, שהיה באותה עת רפרנט מיסוי בינלאומי בפקיד השומה, וניהל את המגעים מול מיצגיה של המערערת….. לא מצאתי כי ניתן לייחס לה כל משקל, בין היתר גם בשל כך שנראה כי היא אינה עולה בקנה אחד עם תרשומת שערך המפקח אלי עבודי בעקבות ייעוץ שקיים עם עו"ד פרנקל ….." (סעיף 62 לפסק הדין).