בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 24.11.2018 בפש"ר 16673-04-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com
נגד המערער מתנהל הליך פשיטת רגל ולבקשתו ניתן ביום 10.4.2016 צו לכינוס נכסיו. לאחר מתן צו הכינוס התקיימו הליכים שונים הנוגעים למימוש נכס מקרקעין בעומר שלמערער יש זכויות בו והוא מתגורר בו (להלן: הנכס), וניתנו החלטות שיפוטיות שונות בהקשר זה. ביום 2.11.2018 דחה בית המשפט את בקשת המערער לעכב את מימוש הנכס ואת המתווה להפטר שהציע המערער שאינו כולל את מכירתו. בסמוך לאחר מכן הגיש המערער בקשה לפסילת המותב בשל שורה של טעמים ובהם, בין היתר, הטענה כי אחיו של המותב משמש כמנהל מיוחד מטעם כונס הנכסים הרשמי והוא אף מקיים קשרים עסקיים וחבריים עם הנאמן בהליך בעניינו של המערער (המשיב 1 בערעור דנן). עוד נטען כי אחיו של המותב הוא תושב עומר וגר בשכנות למערער, והוא חבר אישי של היועץ המשפטי של המועצה המקומית עומר, שלו אינטרס במכירת הנכס. עוד טען המערער כי דעתו של בית המשפט "נעולה" וכי מדובר ב"משחק מכור".
ביום 24.11.2018 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה. בפתח הדברים עמד בית המשפט על כך שמדובר בתיק המתנהל מאז שנת 2016, וכי ההליכים בעניין מימוש הנכס נמשכים מאז חודש דצמבר אותה שנה, תוך שבית המשפט אפשר למערער תקופה של שמונה חודשים על מנת לבצע מכר עצמי של הנכס. כמו כן הוטעם, כי טענות המערער עומדות בסתירה לכך שבמשך תקופה ארוכה בית המשפט לא אפשר את מימוש הנכס. עוד הודגש, כי במשך כל התקופה שבה נמנע בית המשפט מלהורות על מימוש הנכס לא העלה המערער כל טענה הנוגעת לניגוד עניינים של המותב או לאינטרסים כלשהם שיש לו או לאחיו במימוש הנכס, וכי הטענות בעניין זה הועלו רק לאחר ההחלטה מיום 2.11.2018. בית המשפט הוסיף כי ההחלטה הנ"ל נומקה בהרחבה ויישמה את הוראות הדין בצורה מאוזנת. הודגש כי ככל שסבר המערער כי נפלה טעות בהחלטה האמורה, הדרך פתוחה בפניו לפנות להליכי ההשגה המתאימים חלף נקיטת הליכי פסלות. באשר לטענות הנוגעות לאחיו של המותב, קבע בית המשפט כי הגם שאחיו משמש, בין היתר, כבעל תפקיד מטעם כונס הנכסים הרשמי במחוז באר שבע, אין לו כל קשר לתיקים המתנהלים בפני המותב ואין לו כל השפעה על החלטותיו בהליך מושא הערעור דנן או בהליכים אחרים. עוד הוסיף בית המשפט כי אין בינו ובין המשיב 1 קשר כלשהו, מלבד הופעותיו בפניו כבעל תפקיד וכי טענות המערער בהקשר זה נטענו ללא כל ביסוס. בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי המערער אינו מפרט מתי נודעו לו העובדות המפורטות בבקשת הפסלות, וכי מרבית טענות המערער ובפרט אלה המתמקדות בדיון שהתקיים ביום 12.2.2018, היו ידועות לו בעבר, והגשת בקשת הפסלות בעת הנוכחית מלמדת שאין לה בסיס. עוד נקבע כי ככל שסבר המערער כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את מהלכו היה עליו להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול במועד המתאים לכך. בית המשפט הדגיש כי הוא איננו זוכר את מהלך כל הדיון שהתקיים, "אך הדברים שהחייב [המערער] מייחס לי, כפי שניסח אותם בבקשה, לא נאמרו על ידי ואינני נוהג להתנסח כפי הנטען". בהמשך הדברים התייחס בית המשפט באופן פרטני לכל אחת מן הטענות שהועלו על ידי המערער ודחה אותן. באשר לטענה בדבר קשרים בין המשיב 1 ובין אחיו של המותב צוין כי למיטב ידיעתו של בית המשפט אחיו אינו חבר אישי של המשיב 1, ומכל מקום גם אם היה הדבר נכון אין בכך כדי להשפיע בדרך כלשהי על שיקול דעתו של המותב. לכך הוסף כי מבקשת הפסלות הסתבר למותב כי המשיב 1 שוכר שירותי משרד במשרדו של אחיו של המותב, עובדה שלא הייתה ידועה לו קודם לכן, ואף בה אין כדי להקים עילה לפסילת המותב. הוא הדין באשר לטענה כי אחיו של המותב מתגורר באותו רחוב בו מתגורר המערער ובאשר לטענות נוספות הנוגעות לאחיו של המותב. הודגש כי המערער אינו מפרט את מהות האינטרס או העניין האישי הממשי של אחי המותב בתוצאת ההליך מושא הערעור דנן, וכי טענותיו בעניין זה נטענו בעלמא וללא כל ביסוס עובדתי. בית המשפט הוסיף כי מתשובת המשיב 1 לבקשת הפסילה עולה כי לאחיו של המותב אין כל אינטרס כלכלי במימוש הנכס, וכי גם למיטב ידיעתו של המותב אין לאחיו כל אינטרס כאמור. עוד עמד בית המשפט על כך שההחלטות השונות בהליך מעידות אף הן שאין שום בסיס לבקשת המערער, וכי פעמים רבות בקשותיו נענו על ידי בית המשפט, לרבות בעניין מימוש הנכס. על יסוד כל האמור דחה בית המשפט את הבקשה וחייב את המערער בהוצאות בסכום של 2,500 ש"ח לטובת כל אחד מן המשיבים.
מכאן הערעור בו שב המערער על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא. המערער מציין את הקשרים הנטענים על ידו בין אחיו של המותב ובין המשיב 1. לטענתו, אחיו של המותב הוא שותף עסקי של המשיב 1 וחברו האישי. כמו כן הוא מציין כי המשיב 1 "יושב ומשתמש" בחדר במשרד אחיו של המותב. עוד נטען כי אחיו של המותב מתגורר בסמיכות למערער, והוא חבר אישי של היועץ המשפטי של המועצה המקומית עומר, שלו יש אינטרס מובהק במכירת הנכס, וכי גם לאחיו של המותב יש אינטרס אישי במכירת הנכס. המערער מסביר את השיהוי בהעלאת טענותיו בכך שבא כוחו הנוכחי החל לייצגו בחודש אוקטובר 2018, וכי רק לאחר שהחל ללמוד את התיק נודעו לו העובדות המפורטות בערעור. המערער מוסיף וטוען כי פרוטוקול הדיון מיום 12.2.2018 אינו משקף את שנאמר במהלכו ומעיד כי "המשחק מכור". כמו כן נטען, כי טרם מינויו לשופט עבד המותב ביחד עם אביו ואחיו באותו המשרד שבו עובד המשיב 1, וכי החלטות המותב – חלקן משנת 2017 – מעידות על "האהדה הרבה" של המותב למשיב 1. לבסוף, מבקש המערער לקיים בערעור דיון במעמד הצדדים ככל שלא יתקבלו טענותיו בכתב.
לאחר שבית המשפט העליון עיין בערעור על נספחיו, בא בית המשפט לידי מסקנה כי דינו להידחות. את עיקר טענותיו ממקד המערער במערכת היחסים בין אחיו של המותב ובין המשיב 1. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע בסעיף 77א(א1)(2) כי שופט לא ישב בדין מקום שבו "יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו" (ההדגשה הוספה). כפי שנפסק מבחן הקרבה הממשית הוא מבחן נסיבתי ויש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק אם נוכח התשתית העובדתית הרלוונטית שהונחה בפני בית המשפט קיים חשש למשוא פנים (ע"א 926/18 פרץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 3 (1.3.2018)). במקרה דנן איני סבורה כי עלה בידי המערער להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב כלפיו. כאמור בהחלטת בית המשפט קמא, גם אם קיימת היכרות בין אחיו של המותב ובין המשיב 1, אין די בכך כדי להביא לפסילת המותב.
טענות המערער בדבר קיומם של קשרים כאלה ואחרים בין המותב עצמו ובין המשיב 1 נטענו באורח כללי, מבלי לבססן בראיות מספיקות ובעיקר מבלי לציין כיצד יש בהן כדי להקים עילה לפסילת המותב, והוא הדין באשר לקשרים הנטענים בין המערער ובין היועץ המשפטי של המועצה המקומית עומר. לכך יש להוסיף, כפי שנפסק, כי טענות המערער הועלו בשיהוי ניכר והן מופנות להתנהלות המותב בדיון שהתקיים בחודש פברואר 2018 ולהחלטות שחלקן ניתנו עוד בשנת 2017 (ראו ע"א 4844/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (5.7.2018)). מכל מקום, טענות המערער המופנות להחלטות דיוניות אין בהן כדי להקים עילה לפסילת המותב, והדרך לבררן היא במסלולי ההשגה הקבועים לכך בדין (שם). אשר לטענות הנוגעות לפרוטוקול הדיון, בצדק קבע בית המשפט קמא כי היה על המערער להגיש בקשה לתיקונו, חלף נקיטת הליכי פסלות.
לבסוף ומן הטעמים שפורטו לעיל, בית המשפט העליון לא סבר כי הערעור דנן מצדיק קיומו של דיון במעמד הצדדים (ראו לעניין זה תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ועל כן, לא ראה להיעתר לבקשה שהעלה המערער בהקשר זה.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
גם תיק צריך לדעת…