רופא בן 58 תושב אחד הישובים באזור אשדוד, היה מעורב לפני כשנתיים בתאונת דרכים חזיתית בין שני כלי רכב, בעודו נוהג לביתו.
הרופא פונה לבית חולים 'קפלן' שם אובחנו שבר בשורש כף היד וכאבים בצוואר בגב וביד. השבר טופל וגובס, והוא שוחרר לביתו ל-6 שבועות מנוחה. אך הכאבים ומגבלות התנועה לא פסקו. הרופא פנה לעוה"ד חיים פרנק מאשדוד – אשר הגיש בשמו בקשה למוסד לביטוח לאומי (המל"ל) להכיר בתאונה כתאונת עבודה, וכן למנות לו ועדה רפואית שתקבע את שיעור נכותו הזמנית והצמיתה.
וועדה רפואית של המל"ל הכירה בתאונה כתאונת עבודה, וקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 35%. על סמך קביעה זו החלה מועברת לו גמלת נכות מהמל"ל של למעלה מ-11 אלף שקלים בחודש – שהסך הכולל שלה הועמד על כ-2.75 מיליון שקלים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוה"ד פרנק הגיש תביעה גם נגד חברת הביטוח 'שומרה' אשר ביטחה את רכבו של הרופא בביטוח חובה. בימים אלה הגיעו הצדדים לפשרה מחוץ לבית המשפט, לפיה תשלם חברת 'שומרה' לרופא פיצויים על סך 260 אלף שקלים נוספים – כך שבסך כולל קיבל הרופא פיצויים על סך של יותר מ-3 מיליון שקלים.
הפשרה התקבלה כפסק דין בבית משפט השלום בירושלים.
לדברי עוה"ד פרנק, רבים אינם יודעים זאת, אך גובה הפיצויים לנפגע בתאונת דרכים אינו קשור לאשמת הנפגע. כמו כן, גובה הפיצוי אינו תלוי רק משיעור הנכות שנגרמה לו – אלא משקלול של מרכיבים רבים נוספים וביניהם: נכות תפקודית אם קיימת, השכר הבסיסי של הנפגע (ככל שהשכר שקדם לתאונה היה גבוה יותר – כך הפיצוי יגדל) גילו של הנפגע (ככל שהגיל צעיר יותר – כך נפסקים פיצויים גבוהים יותר) תקופת חופש שקיבל מהמומחים עקב התאונה.
כמו כן, הפיצויים נגזרים גם מהשאלה האם מדובר בתאונת דרכים בעבודה או מחוץ לעבודה? (לעיתים "כדאי" להיפגע בעבודה, ולעיתים אין לכך משמעות). האם הנפגע סובל מאובדן כושר עבודה בעקבות התאונה? האם כושר השתכרותו העתידי נפגע כתוצאה מהתאונה? וכן מכלל פוליסות הביטוח וקרנות הפנסיה העומדות לרשותו.
