"עידן האינטרנט והגלובליזציה מאפשר מוביליות מלאה של שירותים, ביניהם שירותים פיננסיים. המיקום הגיאוגרפי פחות חשוב. הדבר מאפשר גם לחברות ישראליות הפועלות באופן מקוון – להציע שירותים פיננסיים דיגיטליים", כך אמר אבנר זיו, מנהל חטיבת הטכנולוגיה, בנק ישראל.
זיו דיבר בכנס FINTECH JUNCTION 2019. הכנס הבינלאומי, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים, נערך זו השנה השלישית ברציפות, והוא התקיים היום (חמישי – 27/6) באולם כנסים אווניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות 1,500 מקצוענים בתחום, ובהם משקיעים, יזמים, מנהלי חדשנות ו- IT, מוסדות פיננסיים, ביטוח, בנקים, אקסלרטורים וקרנות הון סיכון.
זיו תיאר בפני משתתפי הכנס את הצעדים שבנק ישראל נוקט, "על מנת לשפר את פתיחת המשק לתחרות ולאפשר חדשנות בשירותים פיננסיים במשק הישראלי".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדבריו, "הבנק רואה בחברות הסטארט-אפ הפועלות בתחום הפינטק – חלק חשוב בפוטנציאל הגברת הצמיחה של המשק הישראלי. בנק ישראל שוקל דרכים שונות, כדי לעודד את היזמים לתרום לחדשנות בתחום השירותים הפיננסיים במשק הישראלי". יעדיו של הבנק, אמר, "הם הגברת התחרות והיעילות במערכת הפיננסית, וקידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים". כך, ציין זיו, "מערכת נתוני אשראי החלה לפעול באפריל 2019 בשוק האשראי. מטרותיה העיקריות הן הגברת התחרות בתחום האשראי הקמעונאי, שיפור מעמדו של הלקוח, וחיזוק יכולותיהם של נותני האשראי לנהל את סיכון האשראי".
כבר כיום, אמר זיו, "יותר מ-30 נותני אשראי במשק מדווחים מדי יום למערכת, בהם בנקים, חברות פינטק, גורמי ממשל, חברות כרטיסי אשראי, חברות ליסינג, ביטוח ועוד. נותני אשראי רבים פונים על מנת להתחבר למערכת". לדבריו, "כיום פועלות שתי לשכות אשראי, BDI ודן אנד ברדסטריט, המאפשרות לקבל חיווי ודירוג אשראי ושרותי ניטור על הלקוחות בישראל, בכפוף להסכמת הלקוח. זה פותח את הדלת לחברות פינטק, לקבל מידע אשראי מהימן על הלקוח, באמצעות API, מול לשכות האשראי – באישור הלקוח. כך הן יכולות להציע שירותים פיננסיים מתקדמים, על בסיס נתוני המערכת בתחום האשראי הקמעונאי, הייעוץ הפיננסי והשוואת העלויות".
הוא ציין כי "סקירה סטטיסטית של נתוני המערכת מעלה כי הלקוח הישראלי הוא 'לקוח טוב', ונוהג באופן אחראי ביחס לעולם. אנו עדים לשיח שמתחיל להיווצר בציבור, לגבי דרכים לשיפור דירוג האשראי". "כבר בשלב זה", אמר זיו, "קיים שימוש ער במערכת במגזר הפיננסי: בחודשיים הראשונים לפעולת המערכת בוצעו בה יותר מ-1.5 מיליון שאילתות על ידי נותני אשראי, באופן שמספק להם שקיפות מלאה לגבי רמת החשיפה של הלקוח. יש 40 אלף שאילתות ביום. אנו, בבנק ישראל, רואים גידול בהיקף התחרות על הלקוח בין נותני האשראי השונים, ומצפים לכניסה של שחקנים נוספים לשוק".
"היה מי שאמר", ציין זיו, "כי המערכת הבנקאית הישראלית היא מערכת סגורה. נקטנו וננקוט צעדים רבים לפתיחת השוק לתחרות. כך, פרויקט בנקאות פתוחה, הוא כלי נוסף שהבנק מקדם, כדי לקדם את התחרות בשוק ולאפשר שירותים פיננסיים חדשים. הבנק הצטרף לארגון התקינה Berlin Group, אשר מגבש את התקן NextGenPSD2. באוגוסט הקרוב נפרסם את גרסת התקן הראשונה של הפרויקט. זו תאפשר מודל הסכמת לקוח, פירוט תנועות ויתרות עו"ש וכרטיסי חיוב וביצוע תשלום בודד. היעד שקבענו למערכת הפיננסית הינו ששנה לאחר מכן לגופים תהיה תאימות לתקן. עד אוגוסט 2020 הבנקים יפתחו על בסיס התקן. התקן כמעט זהה לתקן האירופי. אנו מקווים שעד אז החקיקה תסתיים כי היא שלב הכרחי בטרם העליה לאוויר".
בהמשך, מדי שנה, הוסיף זיו, "תצא גרסת תקן חדשה שתתמוך בסוגי מידע ופעולות נוספים". לדבריו, "הבנק מנהל את הפרויקט בתיאום עם המערכת הבנקאית מחד, ועם חברות פינטק רבות מצד שני. הן משפיעות על גיבוש התקן. הבנקאות הפתוחה פותחת דלת בפני חברות פינטק ותאגידים בנקאיים, היכולים להעשיר את השירותים הפיננסיים הניתנים ללקוח הישראלי". לדברי זיו, "אנו בוחנים בימים אלה דרכים שונות לקידום תשתית לתשלומים מידיים, כדי לאפשר יישומים חדשניים ולשפר את הנגישות למערכות התשלומים לחברות פינטק".
לגבי טכנולוגיית בלוקצ'יין, ציין, "הבנק חוקר בשנה האחרונה את הנושא, מתייעץ עם התאגידים הפיננסיים, ובודק את הכדאיות והמשמעויות של הקמת תשתית מסוג זה, לטובת יישומים כגון שרות KYC משותף, ושירותים אחרים". "כמובן שלא ניתן להתעלם בימים אלה מההכרזה של פייסבוק על המטבע הדיגיטלי ליברה. זהו אולי הצעד הפיננסי הכי משמעותי מצד ענקיות האינטרנט בתחום. בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים, לומד ובוחן את המשמעותיות של זה, ואז נתייחס אליו". "בנק ישראל", סיכם זיו, "יחד עם שותפיו במשרדי האוצר והמשפטים ועם רשות שוק ההון – מקדמים את המהפכה. אנו רוצים שחברות סטארט אפ יקימו פה שירותים פיננסיים מתקדמים. יש להן כבר סינרגיה עם הבנקים, אבל הן יפעלו גם בצורה עצמאית. התשתיות הפיננסיות שבנק ישראל בונה – יאפשרו לעשות זאת".
