בית המשפט העליון עסק בימים האחרונים בטפח מעתירתו של וקנין, במסגרת בקשה לפטור מאגרה בעתירה שהגיש העותר ושנדחתה בימים אלו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד נועם קוריס – כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב
בית המשפט העליון הכריע בערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין בבג"ץ 4114/19 מיום 17.6.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מתשלום אגרה.
המערער הגיש עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיבה, לשכת העיתונות הממשלתית, להנפיק לו תעודת עיתונאי. בד בבד עם הגשת העתירה, הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט, בה טען כי הוא מצוי בחובות כבדים, הכנסותיו נמוכות ואין לו רכוש.
ביום 17.6.2019 הרשם דחה את בקשת המערער תוך קביעה כי הוא לא פרש תיעוד מלא וסדור לעניין הכנסותיו והוצאותיו, וכי לא ברור אם עתירתו מגלה עילה להתערבות בית המשפט לנוכח הליכים דומים בעניינו של המערער שנדונו בעבר. עם זאת, סכום התשלום לאגרה הופחת והועמד על סך של 1,200 ש"ח. מכאן הערעור שלפנַי.
לטענת המערער שגה הרשם בקביעתו שעל פניו העתירה שהגיש אינה מגלה עילה להתערבות על בסיס עתירות קודמות, שכן העתירה הנוכחית עוסקת בעניין שונה. עוד טען כי בניגוד לקביעת הרשם, הוא צירף את התיעוד הנדרש לבקשתו. לבסוף, חזר על בקשתו לקבלת פטור מלא מתשלום אגרה ולחלופין ביקש לשלם את האגרה לאחר שיסתיים ההליך שכן תוצאות ההליך צפויות להטיב את מצבו הכלכלי.
דין הערעור להידחות. שיקול הדעת של רשם בית משפט בענייני אגרה ועירבון הינו רחב, וערכאת הערעור לא תתערב בו אלא במקרים חריגים (ראו: בש"מ 654/19 קרליץ נ' אלי יפרח מנהל הבחירות לעיריית באר שבע משרד הפנים (30.1.2019). מקרה זה לא נמנה על אותם מקרים חריגים.
לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: התקנות), מתן פטור מאגרה מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון הוא הוכחת חוסר יכולתו הכלכלית של המבקש לעמוד בתשלום, והתנאי השני הוא גילוי עילה בהליך (בשג"ץ 6455/17מזרחי נ' מדינת ישראל (27.8.2017)). באשר לתנאי הראשון, נקבע כאמור בהחלטת הרשם, אכן לא צורף תיעוד מלא לעניין הכנסותיו והוצאותיו של המערער. באשר לתנאי השני, חיפוש קצר במאגרים מעלה כי כבר נדונו לפני בית משפט העליון עתירות דומות עד זהות של המערער ונקבע כי הן אינן מגלות עילה להתערבות (ראו: בג"ץ 4874/18 וקנין נ' לשכת העיתונות הממשלתית (2.1.2019);בג"ץ 3661/17 וקנין נ' לשכת העיתונות הממשלתית (25.10.2017)), כך שקביעתו של הרשם בדבר קיומה של עילה להתערבות הינה מבוססת היטב.
לעניין בקשת המערער לדחות את תשלום האגרה עד לאחר סיום ההליך, אמנם סעיף 14(ז) לתקנות מסמיך את בית המשפט להורות על דחיית תשלום האגרה לזמן מסוים שייקבע. אך משהמערער לא עמד בתנאים לפטור מאגרה מלכתחילה, בית המשפט העליון לא מצא כי יש להיענות לבקשה זו, בוודאי כאשר זו הועלתה לראשונה במסגרת הערעור (ראו והשוו: בג"ץ 8117/08 יחיא עבדאללה, עו"ד נ' בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (26.10.2008); רע"א 3106/16 עו"ד יעקב כהן המפרק הקודם לקלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק) נ' עו"ד איתן ארז מפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק) (30.11.2017), במסגרתו נקבע כי ניתן לדחות תשלום אגרה ולהעניק פטור המותנה בתוצאת ההליך, אך זאת רק כאשר המבקש עומד בתנאים האמורים למתן פטור מאגרה).
הערעור נדחה אפוא.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
