"אנחנו נמצאים במצב של ליקוי חוקתי שיכול להביא לכיבוי אורות"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שוחח הערב (ראשון) עם עמוס גלעד על במת כנס הרצליה ה-19. הכנס נערך על ידי המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, תחת הכותרת "ניווט במים סוערים- עת לשינוי."

באשר לשאלת הצורך בחוקה למדינת ישראל אמר הנשיא: "אנחנו נמצאים במצב של ליקוי חוקתי שיכול להביא לכיבוי אורות. למדינת ישראל אין חוקה מכמה סיבות. האחת היא שהגדרתה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית תמיד העלתה שאלות על מה קורה במקרה שההגדרה היהודית והדמוקרטית מתנגשות. כך, הקים ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, את ועדת 'חוקה חוק ומשפט' וביקש ממנה לכונן חוקה לישראל בתוך חצי שנה. הגדרת המדינה נתקלה מיד בסירוב מוחלט של שני המיעוטים שחיו אז במדינת ישראל- הערבים והחרדים. המיעוט הערבי אמר, אם תהיה חוקה מדוע שלא תוגדר המדינה כמדינת כל אזרחיה? המיעוט החרדי דרש לדעת מה זה אומר מדינה יהודית ומדוע שלא תהיה זו מדינת הלכה?

היום שני המיעוטים האלה הם כמעט חצי מהאוכלוסייה. אני חושב שהייתה גם סיבה פוליטית לכך שלא כוננה חוקה, וכך מראש הממשלה בן גוריון ועד היום לא התלהבו ראשי הממשלה כולם מכינון חוקה וזאת מפני שרוב של 80 חברי כנסת, שדורשת חוקה, הוא רוב בלתי אפשרי לעיתים להעברת החלטות. וכמובן שכל ראש ממשלה מעדיף העברת החלטה ברוב של 61. וכך מאז שכוננה הכנסת- המשפט החוקתי שלנו חונה באיזונים ובלמים בין הכנסת ובית המשפט העליון.

האם ניתן לומר שהרוב קובע בכל דבר? המצב כיום מאפשר ברוב של 61 חברי כנסת להעביר כל חוק. מה נעשה במידה ויבוא בפני הכנסת חוק שאומר שקבוצה מסוימת לא תוכל להצביע? האם כל דבר שהרוב בכנסת יכול להביא לידי חקיקתו כשר? זה מביא אותנו למצב שמתנוססים מעליו סימני שאלה שיכולים להפוך גם לסימני אזהרה. נכון, כולנו שווים בפני החוק. אבל שערו בנפשכם מה יקרה אם הכנסת תוכל ברוב של 61 חברים לבטל אפילו את היותם של 59 חברי הכנסת הנותרים כחברי כנסת בכלל. אלה כמובן דברים תיאורטיים שלא יתקבלו מעולם על דעתנו אבל נשאלת השאלה, מי יפקח?

צריך לזכור תמיד שהריבון במדינת ישראל הוא הציבור שבין בחירות לבחירות שולח את הכנסת להיות נציגתו. כיום אין לנו חוק יסוד חקיקה ועוד לא קבענו גבולות גזרה. על כן, אנחנו אזרחי ישראל עומדים בתווך ושואלים אחד את השני אנא אנו באים."

לשאלה האם לא נדרשת החזרה של מעמדה הקודם של מגילת העצמאות ענה הנשיא: "נכון שתפקיד נשיא המדינה הוא לא תפקיד פוליטי וטוב שכך. כל תשובה שלי יכולה להשתמע, והכל לפי השומע, כהתייחסות פוליטית כזו או אחרת. באתי ואמרתי, כיושב ראש כנסת ושר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית שכן לשם כך היא קמה, ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. ואין כל פער שלא ניתן לגישור בין יהודית ודמוקרטית. אנחנו אחראיים לדמוקרטיה. כשאתה מבקש ממני פירוט יתר, אני יכול להיגרר למחוז שבו מחר יאמרו הוא לא משלנו, או הוא כן משלנו. אני יודע איפה הייתי ואני יודע שאני של העם בארץ ישראל, במדינת ישראל ולכן אני אמנע ומלהשיב לך."

על שאלת הבחירות החוזרות אמר: "מה שקורה לנו ב-2019 לא קרה מעולם ואני מקווה שלא יחזור על עצמו. כשההכרעה לא מתקבלת וודאי שבסוף העם יבוא ויאמר לנבחריו כי אי אפשר להמשיך ללא ממשלה. נבחרתם על מנת להכריע. ואנחנו הולכים עכשיו לבחירות שיכולה להתרחש בהם תוצאה חוזרת. על כל אחד מאיתנו לחשוב איך אפשר לתקן את המצב הזה ואין אנחנו מסבירים לאנשים שחושבים שאפשר לעשות את זה- שהם לא יכולים לעשות זאת."

על תמונת המצב הביטחונית ויחסי ישראל והפלשתינים אמר הנשיא: "כל זמן שאין אמון בנינו ובין הפלסטינים לא נוכל להגיע למערכת של הסכמות שנוכל לקיים. יש חוסר אמון מוחלט בין המערכת הפלסטינית לבין המערכת שלנו. יצרנו כמה מערכים בעזרת אלופי צה״ל הטובים לדורותיהם, ויש לנו יחסי שיתוף פעולה עם המצרים והירדנים. אנחנו רוצים לשמור על בטחונה של מדינת ישראל שהיא פלא בעולם, אבל איראן היא התומכת הגדולה ביותר של כל אירגוני הטרור המופנים כלפי מדינת ישראל. אלה הם דברים שאנחנו לא יכולים להתעלם מהם. בסופו של יום אם התוכנית תצליח או לא, אנחנו נשאר יחד באותו אזור. אנחנו צריכים להבין איך אנחנו חיים יחד. אנחנו צריכים לבוא ולדבר אחד עם השני ולהבין שאנחנו חיים כאן יחד. אנחנו צריכים להגיע לרגע שבו נתחיל להבין באמת, שלא נגזר עלינו לחיות יחד- נועדנו לחיות יחד. בכל העולם הבינו שאנחנו הצלחנו כי בכל נושא שעמד לנגד עינינו כאיום או אתגר, בסופו של דבר ראינו כהזדמנות. למרות כל האתגרים אני בטוח ש-71 השנים הבאות תיהנה לא פחות טובות מהשנים שעברו עד היום."