בית המשפט העליון אישרר לאחרונה עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי בגין האזנות סתר בלתי חוקיות שביצע מר אבישי ביבי. בית המשפט העליון קבע, כי העונש שהוטל על ביבי הינו עונש סביר ההולם את מעשה העבירה בו הורשע.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב – cafe.themarker.com
עיון בבקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' הרכב השופטים: ד' ברלינר – שופטת עמיתה; ש' יניב; ו-ג' גונטובניק), בע"פ 44302-06-17, מיום 18.10.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום (כב' השופט צ' עוזיאל), בת"פ 34159-06-15, מיום 07.05.2017
מלמד, כי המבקש הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של הצבת מתקן או מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין, לפי סעיף 2(ג) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (להלן: חוק האזנת סתר); והאזנת סתר, לפי סעיף 2(א) לחוק האזנת סתר בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977
ביום 07.05.2017, ניתן גזר דינו של בית משפט השלום. בית משפט השלום קבע, כי לא ניתן, במקרה דנן, לבטל את הרשעתו של המבקש, והשית על המבקש 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש אחת מן העבירות בהן הורשע, למשך 3 שנים; צו של"צ בהיקף של 200 שעות; וקנס כספי בסך 3,500 ₪
המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר כוון כלפי החלטת בית משפט השלום שלא לבטל את הרשעתו של המבקש. ביום 18.10.2017, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, בקובעו כי סיום ההליך באי הרשעה הוא החריג, וכי לא מתקיימים, בעניינו של המבקש, שני התנאים ליישומו, כפי שנקבעו בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל (21.08.1997)
ביום 26.11.2017, הגיש המבקש את הבקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון, ובקשה למינוי סניגור ציבורי בצידה. בבקשה לרשות הערעור, השיג המבקש על החלטות הערכאות הקודמות שלא לבטל את הרשעתו בדין. במסגרת הבקשה, חזר המבקש על כל טענותיו, כפי שנטענו בפני הערכאות הקודמות, בכך שהוא מפנה להודעת הערעור אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי. לטענת המבקש, הטיעונים בהודעת הערעור מעלים שאלות משפטיות עקרוניות בעלות חשיבות ציבורית, המצדיקות את התערבותו של בית משפט העליון, גם ב"גלגול שלישי"
בית המשפט העליון קבע, לאחר שעיין בעמדת הסניגוריה הציבורית, מיום 14.12.2017, שאין חובה בעניין להורות לסניגוריה הציבורית לייצג את המבקש במסגרת הליך זה. שנית, לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגיע בית המשפט העליון לידי מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות. הגשת בקשה לרשות ערעור, המהווה העתק מדויק של הודעת הערעור אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי, מחטיאה את מטרתו של הליך זה ואת התפיסה העומדת מאחוריו. בית משפט זה הדגיש פעמים רבות, כי הליך רשות הערעור לא נועד לשמש כ-"מקצה שיפורים" לפסיקותיהן של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור ((רע"פ 4140/17 כרמון נ' מדינת ישראל (23.05.2017)). כפי שקבעתי בהחלטתי ברע"פ 6615/13 שוויקי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (19.10.2013):
תכליתו של הליך רשות הערעור הוא לפתוח את שעריו של בית משפט זה באותם מקרים מיוחדים וחריגים, שבהם קיימת הצדקה לכך, בשל חשיבותו הציבורית של הנושא והשלכותיו המשפטיות על מקרים רבים אחרים, למרות שהעניין נדון בשתי ערכאות קודמות. לפיכך, בקשת רשות ערעור אשר מעלה, באופן גורף, טענות שנבחנו ונדחו על-ידי הערכאות הקודמות, אינה מתיישבת, ככלל, עם תכליתו של הליך רשות הערעור, ואינה עומדת בתנאי הסף הדרושים לשם קבלת רשות לערער
למעלה מן הצורך, בית המשפט העליון ציין, כי לאחר שבחן את כלל הנסיבות, הגיע לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. שכן קביעותיהן של הערכאות הקודמות, כי המבקש אינו עומד בתנאים הנדרשים לסיום ההליך בעניינו בלא הרשעה הינו מוצדק, מה גם שהעונשים שהושתו על המבקש סבירים, וללא כל סטייה ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות, ובוודאי שאין מדובר בסטייה קיצונית מרמת הענישה המקובלת
על יסוד האמור, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של ביבי והותיר את העונשים של הערכאות הנמוכות על כנם.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
