מתאונה לחתונה – סיפור מרגש עד דמעות

שחר קוגלמס בת ה-27 נכנסה ביום רביעי האחרון מתחת לחופה עם בחיר ליבה ניר דוידוב ובין האורחים היה אדם אחד, שאלמלא הוא, כלל לא הייתה מתרחשת החתונה.

לפני 10 שנים עברה שחר תאונת דרכים קשה מאוד בצומת סירקין שליד פתח תקווה. צוותי ההצלה שהוזעקו למקום התאונה החלו לטפל בפצועים וביניהם היתה גם שחר, כשהיא מוטלת על הארץ, ללא הכרה וללא סימני חיים. רופא שבדק אותה מצא כי אין לה דופק ונאלץ לקבוע את מותה בשטח.

ההודעה על מותה של שחר הועברה לאמצעי התקשורת ולהוריה של שחר שקיבלו את הבשורה המרה בכאב עצום.

בזירת התאונה היה הפראמדיק מועאוויה כבהה שסיפר בחופה את הסיפור המרגש ולא הותיר באולם "עין יבשה" מבין האורחים המתרגשים למשמע אוזנם.

"אני רוצה להגיד לך לפני שאתה שובר את הכוס שיש לך כלה מיוחדת" פתח הפראמדיק את סיפורו המרגש במעמד החופה, "אני אספר לכם סיפור הזוי. אני ושחר הכרנו לפני 10 שנים בערב בהיר כזה ככה בדיוק. אני הכרתי את שחר אחרי שהיא מתה. אני לא יודע אם כולם יודעים אבל שחר ב-2009 עברה תאונה קשה ונסענו לתאונה שתי ניידות טיפול נמרץ. הניידת הראשונה הגיעה והיה רופא בניידת ושהגעתי אחרי 2 דקות הרופא אומר לי: "הפצועה הזו אל תיגע בה מבחינתי קבעתי מוות בוא נטפל בנהג". אמרתי לו בסדר תטפל בנהג, ונשארתי על שחר, מלמעלה משהו אמר לי צריך לטפל בשחר".

"כשהגעתי לשחר, שחר היתה עם דום לב, לפי הפרוטוקול הרופא צודק, צריך לקבוע מוות. אבל, משהו מלמעלה אמר לי "לא, אתה צריך להילחם עליה". מועאוויה ממשיך לספר, "ביצעתי החייאה על שחר בערך 40 דקות, כשהיתה בתוך הרכב לכודה. המשטרה כבר הודיעו ברדיו שיש הרוגה בתאונה וההורים של שחר שמעו את הבשורה המרה הזו בדרך מהצפון. והמשכנו החייאה בפינוי לבית חולים ובכניסה לבית חולים שחר החזירה פעימה, הלב שלה התחיל לפעום. אני רוצה להגיד לכם שבאותו לילה חזרתי הביתה לא היתה לי תקווה, שמתי ראש על הכרית חשבתי לשנייה שמלאך המוות אולי ינצח אותי, אבל ידעתי שאם ינצח אותי עשיתי את כל מה שאני יכול לעשות ובסוף.. לא מנצחים אותו אבל אני עשיתי כנראה את מה שהייתי צריך לעשות והנה שחר איתנו".

הקהל באולם מחא כפיים לפראמדיק שריגש אותם עם הסיפור המרגש וביקש למסור לשחר תודה, "אז אני פה בשביל להגיד לשחר, תודה. בדרך כלל מי שאנחנו מצילים אותם אומרים "תודה". אני רוצה להגיד לך תודה ואני אגיד לך למה? שואלים אותי תמיד, "איך אתה מחזיק מעמד אחרי כל כך הרבה מוות בעבודה שלך?" התשובה היא פה. שחר אני מחזיק מעמד בגללך. כי אני הצלתי לך את הגוף , את הצלת לי את הנפש. כל פעם שאני נזכר במקרים שנתקלתי בהם אני נזכר בך ובחיוך שלך, אז תודה תודה מזל טוב, אוהב אתכם". אמר לקול תשואות הקהל באולם.