עו"ד סטי: תקדים במחוזי מרעיד את אמות הסיפים בתחום הבוררות

תקדים במחוזי: בורר רשאי למחוק כתבי טענות ולחייב בדין מתדיין שלא מוכן לשלם לו שכר טרחה • בורר בכיר: זהו תקדים שמרעיד את אמות הסיפים בתחום הבוררות

ההחלטה מרחיקת הלכת של מחיקת כתבי הטענות וקבלת תביעתו של הצד השני במלואה – התקבלה ע"י הבורר עו"ד אבי בכר, לאחר מספר רב של התרעות אותן העביר לעורך דינה של המתדיינת. המתדיינת ביקשה לבטל את החלטת הבורר בבימ"ש – הליך שהסתיים לאחרונה בפסק דין תקדימי נגדה.
הסכסוך בו פסק הבורר את פסיקתו מעוררת המחלוקת, פרץ בין אדריכל לבין בעלת חברה קבלנית, לאחר שזו סירבה לשלם לו פיצוי מוסכם על עבודתו, במקרה שבו העסקתו תופסק מכל סיבה שהיא.

בהסכם בין השניים נקבע כי החברה היזמית תשלם לאדריכל 250 אלף שקלים על כל אחד משני הבניינים אותם עיצב במסגרת פרויקט תמ"א 38 בו זכתה. אך הפרויקט כולו עלה על שרטון והוחלט לבטלו, וזאת לאחר שהחברה שילמה לאדריכל כ-59 אלף שקלים בלבד.
בנקודה זו פנה האדריכל אל בעלת החברה, על מנת להפעיל את סעיף התשלום על ביטול הפרויקט, וביקש כי ישולמו לו 30% מיתרת שכרו לשלב בו נעצר הפרויקט – אך היא סירבה לבקשתו.

על פי ההסכם בין השניים, כל סכסוך אשר יפרוץ ביניהם יידון בפני בורר מוסכם. בעקבות חוסר הסכמתם על זהות הבורר, ההכרעה על מינויו הועברה ללשכת עורכי הדין – אשר מינתה את הבורר עו"ד אבי בכר. האדיכל הגיש לבורר תביעה נגד בעלת החברה, והיא הגישה תביעה שכנגד.

עם תחילת ההליך, שני עורכי הדין שייצגו את בעלת החברה היזמית התפטרו מתפקידם. בינתיים המתדיינת לא הסכימה להכיר בסמכותו של הבורר לדון בתביעה האישית נגדה, וזאת בטענה שההסכם עם האדריכל נחתם מול החברה שבבעלותה – ולא מולה.

בעלת חברת היזמית שכרה את שירותיו של עורך דין שלישי, אשר הודיע לבורר כי החברה הגיעה לחדלות פירעון, ועל כן אין בידיה לשלם לו את שכרו.

בתגובה, הורה הבורר לבעלת החברה להפקיד 15 אלף שקלים בקופת הבורר לצורך תשלום שכר טרחתו, אחרת ימחוק את כתבי טענותיה, ויקבל את תביעתו של הצד השני במלואה. לאחר שבעלת החברה סירבה להפקיד את הכספים, הפחית הבורר את בקשת הפקדת הערבות ל-8,000 שקל בלבד – אך גם סכום זה לא שולם ע"י המתדיינת.

לבסוף, אחרי התרעות נוספות, הפעיל הבורר את סמכותו, מחק את כתבי הטענות של המתדיינת שסירבה לשלם לו, קיבל את תביעתו של האדריכל במלואה – והשית על החברה היזמית ובעליה תשלום פיצויים לאדריכל בסך 97 אלף שקלים, ובנוסף הוצאות שכ"ט עורכי דין והוצאות בוררות.

בעלת החברה הגישה בקשה לביטול פסק בוררות זה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב – אך ערעורה נדחה לאחרונה ע"י כב' השופטת יהודית שבח.

כב' השופטת שבח קבעה בפסק דינה כי ברור שמדובר בסנקציה קיצונית ומרחיקת לכת, שיש לנקוט בה רק בנסיבות חריגות ובאין מוצא אחר. "הפעלת הסנקציה אפשרית רק לאחר שניתנה לצד הנמנע התראה, והוא הועמד על הסיכון כי הבורר ימחק את כתב טענותיו".

במקרה הנדון, פסקה השופטת שלבורר היו די והותר סיבות טובות לחשוש כי שכרו והוצאות הבוררות לא ישולמו, בגינן נאלץ להורות על הפקדת ערובה לתשלום שכרו, ובהמשך – להפעיל את הסנקציה המתאימה.

הבורר הבכיר עוה"ד רונן סטי, שייצג בין היתר את המתדיינת אך פרש מייצוגה, ומשמש כיו"ר הוועדה המחוזית ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בלשכת עורכי הדין, טוען כי "מדובר בפסק דין חשוב המרעיד את אמות הסיפים בתחום הבוררות, מפני שעד עתה לא הוגדרו סנקציות אמיתיות שיאפשרו לבוררים לגבות את שכר טירחתם מהצדדים המתדיינים, וזאת בשונה ממגשרים".

כבוד השופטת יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה בפסק דינה כי "חתימתה של המבקשת, באמצעות באת כוחה דאז על הסכם הבוררות, בנפרד ובנוסף לחברה, משתיקה אותה מלטעון כי הבורר חסר סמכות לדון בתביעה האישית נגדה". כמו כן קבעה השופטת כי לבורר יש סמכות לתת הוראה אופרטיבית בדבר תשלום שכרו, לרבות הפקדה או מתן ערובה.

באשר להפעלת הסנקציה עצמה, קבעה השופטת כי ברור שמדובר בסנקציה קיצונית ומרחיקת לכת, שיש לנקוט בה רק בנסיבות חריגות ובאין מוצא אחר. "הפעלת הסנקציה אפשרית רק לאחר שניתנה לצד הנמנע התראה, והוא הועמד על הסיכון כי הבורר ימחק את כתב טענותיו".
במקרה הנדון, פסקה השופטת כי לבורר היו די והותר סיבות טובות לחשוש כי שכרו והוצאות הבוררות לא ישולמו, בגינן נאלץ להורות על הפקדת ערובה לתשלום שכרו, ובהמשך – להפעיל את הסנקציה המתאימה. זאת, משהחלטתו לא קוימה אף לאחר מספר התראות ולמרות שסכום הערבות הופחת לסך מינימלי של 8,000 שקלים, "שווה לכל נפש", פסקה השופטת.

השופטת שבח ציינה כי בתיק אחר הביעה עמדה, לפיה אין די בסנקצית עיכוב הדיון המוקנית לבורר בחוק הבוררות כאשר שכרו לא משולם, וכי בהינתן מחדל תשלום השכר רשאי הבורר להפעיל סנקציה חמורה יותר.

"תוצאת העיכוב יכולה להיות מנוצלת שלא כהלכה ע"י צד החושש מתוצאת פסק הבוררות, ומשכך יפעל לעיכובו", קבעה השופטת. "משתוצאת העיכוב הבלתי מוגבל אינה מתיישבת עם התכלית החקיקתית, ומשלא יעלה על הדעת לחייב בורר לנקוט בהליכי גביה נגד המתדיינים בפניו, אין מנוס מהחלת הסנקציה. מעתה, לא שילם בעל דין את שכרו של הבורר – ואף לא עשה כן לאחר שהבורר עיכב את הדיון – רשאי הבורר להתרות בפני בעל הדין כי באם השכר לא ישולם – לא יהיה מנוס מהפעלת הסנקציה הקבועה בתוספת".

מנגד, קיימת עמדה אחרת, עליה נסמך עורך דינה של בעלת החברה, לפיה הסנקציה החמורה אינה נוגעת להפרת חיוב של מי מהצדדים כלפי הבורר בעניין תשלום שכרו, והחוק אינו מסמיך את הבורר למחוק כתבי טענות של מי מהצדדים בשל אי תשלום שכ"ט הבורר ע"י אותו צד.
אלא שהשופטת שבח פסקה כי לא תוכל להסכים לדעה זו. "האפשרות לפיה יישא התובע גם בחלקו של הנתבע אינה תמיד ישימה, בייחוד כשהבוררות ממושכת, ותהווה אך תמריץ לנתבע להרבות בהליכים על מנת להתיש את התובע הנושא בעלויות", פסקה.

"המבקשת גרמה להימשכות הליכי הבוררות, לא צייתה להחלטות הבורר, התנהגה כלפי הבורר בחוסר נימוס ובאופן מתריס ומזלזל, עיכבה את תשלום שכרו של הבורר במשך חודשים ואילצה אותו לחזור ולהזכיר לה השכם והערב את חובת התשלום", קבעה השופטת. "המבקשת סירבה לקיים את החלטת הבורר בדבר הפקדת ערבות, אף שסכומה הופחת לסך מינימלי שווה לכל נפש".

עוד קבעה השופטת, כי המבקשת לא שעתה להתראות חוזרות מטעם הבורר, לפיהן מחדל הפקדת הערבות יביא למחיקת כתב הגנתה ומתן פסק דין בהתאם, ועשתה ככל אשר בידה לעכב את התקדמות הליך הבוררות ולהימנע מהכרעה. "המבקשת בחרה בדרך התנהלות מסויימת ומחירה בצידה", פסקה השופטת. "לאחר הדברים האלה, ונוכח הסמכות המוקנית לבורר בחוק הבוררות ובתוספת לו, לא נפל כל פגם בהחלטת הבורר למחוק את כתב הגנתה של המבקשת ומתן פסק דין לטובת המשיב, וממילא לא הוכחה כל עילת ביטול".

משכך, קיבלה השופטת שבח את החלטת הבורר, ופסקה כי על בעלת החברה לשלם לאדריכל 97,000 שקלים לפני מע"מ, וכן הוצאות שכ"ט עו"ד ובוררות, בסך כולל של 35,000 שקלים.

הבורר הבכיר עו"ד רונן סטי: "פסק דין תקדימי ופורץ דרך"

בהתייחס לקביעת השופטת, אומר הבורר הבכיר עו"ד רונן סטי כי "פסק דין זה מהווה תקדים פורץ דרך". לדבריו, "מעתה בוררים יהיו רשאים להפעיל סנקציה קיצונית של מחיקת כתבי טענות, תביעה או הגנה, במקרים שבהם לא שולם שכר טרחתם אחרי שנתנו הזדמנות מלאה לכך והתריאו קודם להפעלת הסנקציה. התוצאה של הפעלת סנקציה היא מתן פסק בוררות על סכום התביעה או מחיקת התביעה".

עו"ד סטי מרחיב, כי עד היום בוררים עמדו מול שוקת שבורה במקרה שבו בעל דין החליט שלא לפרוע את שכר טרחת הבורר, מטעמים של צפי הפסד, היעדר יכולת כלכלית או רצון למשוך את ההליכים. "לכל היותר היה ניתן לפנות לצד שכנגד ולהציע כי יממן חלק זה של העלויות, או לעכב את הליכי הבוררות – אך כל זה ממש לא מפחיד את מי שלא משלם", דברי עו"ד סטי.

זאת, לדבריו, בשונה ממצבו של מגשר – שאפילו לא מוסמך להחליט בעניינם של הצדדים – שהוסמך בחוק במקרה כזה לאשר את החיוב בשכר טרחתו שלא שולם בהחלטת בית משפט, שאותה נתן לאכוף בהוצאה לפועל.

בימים אלה בכוונתו של עו"ד סטי לפנות בהצעה לתיקון חוק הבוררות, באופן שבו יושוו זכויותיו של בורר לאלה של מגשר, כך שהבורר יוכל לאשר את החיוב שלא שולם בבית משפט. "יש לשים לב שבמקרה דנן, הבורר לא קיבל אפילו לא ערובה לתשלום שכר טרחתו ובמקום זאת 'זכה' לבקשה לביטול פסקו, שאין בה כדי לפרוע את שכר טרחתו", מסביר עו"ד סטי. "בשורה התחתונה בלי אישור שכר טרחתו, הוא מחזיק ביד סנקציה כלפי מי שלא משלם אך היא לא פותרת את התשלום הראוי עבור עבודתו".