בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע אתמול (שלישי) את שלמה הראל באינוס, במעשים מגונים ובניסיון למעשה סדום במטופלת שהגיעה אליו לקבל טיפול בדירתו.
לפי כתב האישום, בין הנאשם לבין המתלוננת, בת 26, אין היכרות מוקדמת. הנאשם מעניק שירותי עיסוי בתשלום ביחידת הדיור שלו, במושב שבו הוא גר. הוא פרסם את שירותי העסק, בין היתר, באתר האינטרנט "יד 2."
בתאריך 28.5.18 ,המתלוננת, אשר חיפשה מעסה מקצועי באותו אזור, הגיעה דרך הפרסום האמור אל הנאשם, שוחחה עמו בטלפון ואמרה לו שהיא מעוניינת בעיסוי, בעיקר באזור הכתפיים, בשל כאבים שמהם היא סובלת. המתלוננת תיאמה עם הנאשם כי תגיע למקום העסק באותו ערב לשם קבלת עיסוי. המתלוננת אכן הגיעה למקום העסק של הנאשם בשעת ערב, נשכבה על מיטת הטיפולים כשהיא שכובה על בטנה ולגופה תחתונים בלבד, והנאשם החל לעסותה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
במהלך העיסוי, כשכפות ידיה של המתלוננת היו מונחות על גבי המיטה, הנאשם, אשר היה לבוש, קירב את איבר מינו כך שנגע בכפות ידיה של המתלוננת, זאת לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים וללא הסכמת המתלוננת. המתלוננת הכניסה את כפות ידיה מתחת לגופה כדי למנוע מהנאשם להמשיך במעשיו.
הנאשם המשיך בעיסוי, הוציא את ידיה של המתלוננת מתחת לגופה, הניחן על גבי המיטה ושוב קירב את איבר מינו כך שנגע בכפות ידיה של המתלוננת, וזאת לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים וללא הסכמת המתלוננת. המתלוננת, אשר הייתה המומה ממעשי הנאשם, לא זזה ממקומה. הנאשם המשיך לעסות את רגליה של המתלוננת, עלה עם ידיו במעלה ירכיה, הכניס את ידיו מתחת לתחתוניה ועיסה את ישבנה, וזאת לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים וללא הסכמת המתלוננת.
הנאשם הוריד את תחתוניה של המתלוננת כך שהיא נותרה עירומה, נגע בידיו באיבר מינה בתנועות עיסוי והחדיר את אצבעות ידיו לתוך איבר מינה של המתלוננת, שלא בהסכמתה החופשית.
הנאשם המשיך לגעת באיבר מינה ובישבנה של המתלוננת והחדיר את אצבעות ידיו לפי הטבעת של המתלוננת, שלא בהסכמתה החופשית.
בד בבד לקח הנאשם את ידה של המתלוננת והניחה על איבר מינו החשוף. המתלוננת משכה את ידה בחזרה והנאשם אחז בכוח בשתי ידיה והניחן על איבר מינו החשוף, וזאת לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים וללא הסכמת המתלוננת. הנאשם, אשר בשלב זה היה עירום, הורה למתלוננת להתהפך ולשכב על גבה, החל לגעת בגופה, בחזה, נישק אותה בפיה כשהוא מכניס את לשונו לפיה, ליקק את שדיה, נשך את פטמותיה, המשיך ללקק את גופה, ליקק את איבר מינה וכל זאת לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים וללא הסכמת המתלוננת, החדיר אצבעותיו לאיבר מינה שלא בהסכמתה החופשית וכל זאת כשהמתלוננת ההמומה אינה מגיבה.
הנאשם קירב את ראשה של המתלוננת לאיבר מינו בכוונה להחדיר את איבר מינו לפיה. בשלב זה המתלוננת אמרה לנאשם שהיא רוצה ללכת והחלה לרעוד ולבכות. הנאשם כיסה את גופה של המתלוננת במגבת, אמר לה שתירגע ושאל אם היא רוצה מים. המתלוננת השיבה בשלילה ואמרה שהיא רוצה ללכת. הנאשם יצא מהחדר, המתלוננת התלבשה במהירות, יצאה מהחדר ומסרה לנאשם שטר של 200 ש"ח. הנאשם השיב למתלוננת 100 ש"ח והיא עזבה במהירות את המקום.
הנאשם, במעשיו כמתואר בעובדות לעיל, בעל את המתלוננת וביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים, לשם סיפוק, גירוי או ביזוי מיניים, וכל זאת שלא בהסכמתה החופשית.
במענה לכתב האישום, מיום 21.11.19 אישר הנאשם כי המתלוננת הגיעה אליו לצורך קבלת עיסוי והוא אכן ביצע את העיסוי. הוא מכחיש לחלוטין את העבירות המיוחסות לו וכל מגע מיני בינו לבין המתלוננת, וטוען כי העיסוי בוצע באופן מקצועי בלבד.
המתלוננת שחזרה בכתב האישום: "ואני מרגישה שמשהו לא בסדר, שהוא מניח את איבר המין שלו על כף היד שלי ואני מבינה שמשהו לא בסדר, אני מכניסה את הידיים מתחת לגוף ואז הוא שוב ממשיך לעסות, מעסה את הידיים, מסדר את הידיים שוב לצדי הגוף וחוזר על אותה פעולה ומשם, בעצם, הוא ממשיך את המסאז' לאזור הרגליים ומתחיל לעסות באזור המפשעה, בשלב מסוים הוא פשוט הוריד לי את החלק התחתון והתחיל… (המתלוננת החלה לבכות והפסיקה את דבריה) ואז, בעצם, הוא ממשיך לעסות שם את האזור ולהכניס אצבעות ואני זוכרת שממש כאב לי, אבל לא יכולתי להגיב, פשוט קפאתי, לא ידעתי איך להגיב, מה לענות, לא הצלחתי לדבר, אני זוכרת שניסיתי להוציא קול, אבל הוא פשוט לא יצא ואחר כך הוא ביקש ממני להסתובב. לפני שהוא ביקש ממני להסתובב הוא הגיע לאזור הראש והוא לקח את היד שלי ורצה שאני אגע לו באיבר המין והתנגדתי אז הוא תפס את שתי הידיים והתחיל לקחת אותן לכיוון ה… ואז הוא ביקש ממני להסתובב"
המתלוננת המשיכה ותיארה את האירוע: "ואז הוא ביקש ממני להסתובב, הוא ביקש ממני להסתובב על הגב ואז ראיתי שהוא עירום לגמרי, אני ממש נלחצתי, נבהלתי ולא ידעתי מה לעשות, ניסיתי לדבר, לא יצא לי קול ואז הוא פשוט… הוא הרים לי את הגוף עם היד שלו, כאילו, חצי גוף כזה והתחיל לגעת לי בחזה וללקק לי את הפטמות וכל מיני, את איבר המין גם, כל הזמן הזה הוא החדיר אצבעות וזה מאוד, מאוד, כאילו, לא היה נעים וכאב. ניסיתי להסתכל לו בעיניים כי לא הצלחתי לדבר, אבל הוא פשוט לא… הוא לא עצר. הוא ניסה לנשק אותי ולהכניס לי את הלשון שלו לפה שלי ובשלב מסוים הוא פשוט כופף לי את הראש לכיוון איבר המין שלו ואז כבר הרגשתי שזהו, אני ממש לא מסוגלת ואמרתי לו שאני רוצה לקום וללכת ואז הוא שאל אותי מה, מה אמרת? ואמרתי לו שאני רוצה ללכת ואז הוא אמר לי אל תדאגי, את תלכי, את תלכי וכיסה אותי במגבת ושם את היד שלו עליי ואמר לי אם אני רוצה מים ותירגעי, ממש רעדתי ובכיתי ואז הוא פשוט יצא, אני התלבשתי מהר וכשיצאתי הוא חיכה בחוץ, שילמתי לו והלכתי לאוטו".
המתלוננת סיפרה על סיום האירוע והיציאה מביתו של הנאשם: "ברגע שאמרתי לו שאני רוצה ללכת אז הוא אמר לי אוקי, את תלכי, אל תדאגי, את תלכי וממש בכיתי ורעדתי ופחדתי מאוד ואז הוא שם עליי מגבת ואמר לי שאני אלך, הציע לי כוס מים, לא רציתי ואז הוא יצא, כשהוא יצא הוא כבר לבש את המכנס, את החולצה אני לא יודעת מה… וכשהוא יצא אני ישר קמתי, התלבשתי מהר, לקחתי את הדברים שלי ויצאתי, הוא עמד בפתח, הוצאתי מהארנק שטר של 200 ש"ח ונתתי לו, הטיפול היה צריך לעלות 150 ש"ח, נתתי לו שטר של 200 ,הוא החזיר לי עודף של 100 ,אבל בגלל שהייתי נסערת ופחדתי אפילו לא שאלתי שאלות ורצתי לאוטו שלי, הלכתי ככה מהר, הלכתי לאוטו שלי ונכנסתי, פתחתי… נעלתי את הדלתות אחריי, כל הזמן הזה הוא עמד לידי וליווה אותי וזה עוד יותר, כאילו, הפחיד אותי ואז פשוט יצאתי, יצאתי מהחניה שלו, מהבית שם והנהיגה שלי הייתה מאוד לא רגועה, כשיצאתי משם, מהאזור של הבית שלו, בגלל שזה אזור עם במפרים והייתי בסערת רגשות אז נסעתי כנראה מהר או משהו ועם הבמפר אז עשיתי עצירה כזו פתאומית, עמדו שם כמה נערים שהסתכלו ולא הבינו מה קורה ואני המשכתי לכיוון הבית".
בהחלטת בית המשפט להרשעתו של הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו כתב השופט שלמה פרידלנדר, "על יסוד כלל הראיות שנותחו לעיל; ובעיקר לנוכח האמון המלא שנתתי בעדות המתלוננת, הנתמכת בראיות אודות מצבה הנפשי לאחר האירוע – הגעתי למסקנה שהיא חוותה את המעשים המינים שביצע בה הנאשם, כפי שתיארה בעדותה.
גרסתו של הנאשם, שלפיה המתלוננת, שהייתה זרה לו לחלוטין עד האירוע, בדתה נגדו עלילת שווא כה חמורה, מבלי שהיה לה כל מניע לעשות זאת – אינה סבירה בעיניי.
לא השתכנעתי שהתנהגות המתלוננת הייתה תמוהה במידה המכרסמת במהימנותה, כטענת ההגנה. לחלקן נתנה המתלוננת הסברים שאני מאמין בכנותם. אין נפקא מינה אם אדם אחר היה עשוי לנהוג אחרת באותן נסיבות. חלק מן ההתנהגויות היו לא רציונליות אבל אנושיות; כלומר: לא באמת בלתי-מובנות. חלק מן ההתנהגויות היו תגובות לא "נורמאליות" למצב לא נורמאלי. הפסיקה הכירה זה מכבר במגוון הרחב של התנהגויות האופייניות לנפגעי עבירות מין. התמוה הפך למובן, והלא- נורמאלי הפך לנורמאלי, ב"פלנטה" הזו של תקיפות מיניות ובתחום המשפטי המכיל של עבירות מין.
לאור התרשמותי ממהימנותה ומתמימותה של המתלוננת, במידה השוללת כל ספק סביר שמא מדובר בעלילה; לאור ההסברים שהצעתי לעיל לתמיהות שהעלתה ההגנה באשר להתנהגותה; ולאור חוסר האמון בגרסת הנאשם – לא נותר בלבי ספק סביר באמיתות גרסתה, ובכך שהנאשם ביצע בה את המעשים שעליהם העידה.
התביעה הוכיחה, אפוא, מעבר לספק סביר את עבירת האינוס וכן 5 עבירות מעשה מגונה (נגיעות איבר מינו של הנאשם בידה של המתלוננת מעל הבגדים; עיסוי ישבנה של המתלוננת; הנחת ידיה על איבר מינו החשוף; נישוקה תוך החדרת לשונו לפיה; וליקוק איברי גופה, לרבות איבר מינה). אציע לחבריי, אפוא, להרשיע את הנאשם בעבירות אלה.
השופטים סגן הנשיאה, השופט נתן זלוצ'ובר, השופטת דינה כהן והשופט שלמה פרידלנדר החליטו פה אחד להרשיע את הנאשם באינוס, במעשים מגונים ובניסיון למעשה סדום.
