מוניות הדרום נפסלה במרכז

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה שהגישה חברת מוניות הדרום.

המבקשת הגישה הצעה למכרז של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית שעניינו "קבלת רישיונות להפעלת קווי שירות במוניות – אשכול רחובות פרברי" אשר לטענתה נוגע לקו שירות שכיום מופעל על ידה. ביום 13.6.2019 דחתה ועדת המכרזים את הצעת המבקשת משנקבע שהיא לא עמדה בדרישות המכרז. ביום 29.7.2019 הגישה המבקשת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים שבגדרה התבקש – בין השאר – לבטל את החלטת ועדת המכרזים מיום 13.6.2019 ולבטל מכרז פומבי מחודש בעניין שפורסם בהמשך (להלן: המכרז החדש). ביום 1.8.2019 הגישה המבקשת בקשה למתן צו ביניים עד להכרעה בעתירה בגדרה התבקש לעכב את פתיחת המעטפות במכרז החדש. ביום 1.8.2019 נתן בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) צו ארעי המורה על עיכוב הליכי המכרז החדש ועל הגשת תגובות לבקשה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

ביום 14.8.2019 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' רובין) את הבקשה למתן צו ביניים. צוין כי העתירה הוגשה לאחר שהמכרז החדש פורסם, וכי הבקשה למתן צו ביניים הוגשה אף לאחר מכן, ולאחר שנפתחו ההצעות שהוגשו למכרז החדש, הכוללות גם הצעה שהוגשה על ידי המבקשת. נקבע אפוא, כי הבקשה הוגשה בשיהוי סובייקטיבי, ולאחר שאחרים כבר ביצעו פעולות שבצדן הוצאות לטובת השתתפות במכרז החדש. עוד צוין כי אף אם המבקשת התכתבה עם הרשות, לא מדובר בפעולות המפסיקות את מרוץ השיהוי; וכי ייתכן כי במצב דברים בו עמדה על הפרק הצעה יחידה, האינטרס הציבורי מחייב קיום מכרז חדש. בית המשפט אף דחה את הבקשה מטעמי מאזן הנוחות וקבע כי אין הצדקה לחרוג מהכלל לפיו אין לתת צו ביניים במכרזים שעניינם אספקת שירותים. לבסוף, הוער כי חזקה על ועדת המכרזים כי תודיע למי שיזכה במכרז על דבר קיומה של העתירה שקבלתה יכול שתשפיע עליו.

ביום 15.8.2019 קבע בית המשפט המחוזי כי הצו הארעי שניתן ביום 1.8.2019 יעמוד בתוקפו עד ליום 21.8.2019.

מכאן הבקשה שהוכרעה עתה, שבצדה הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני. המבקשת סבורה כי לא לקתה בשיהוי בהגשת העתירה והבקשה למתן צו ביניים, מכיוון שאלו הוגשו רק לאחר שהתקבלו מסמכים ממשרד התחבורה ומוצו ההליכים מולו. המבקשת מדגישה את החשיבות הציבורית שבעתירתה נוכח פגיעה בעקרון הסודיות שנפגע לטענתה כתוצאה מפרסום המכרז החדש. המבקשת סבורה כי המכרז אינו עוסק באספקת שירותים, אלא בזיכיון, ולכן הכלל בנוגע למתן צו ביניים על הליכים הנוגעים למכרזים שעניינם אספקת שירותים אינו רלוונטי. בהקשרו של מאזן הנוחות, טוענת המבקשת, כי אם בקשתה תדחה, יגרם לה ולעובדיה נזק כלכלי גדול בלתי ניתן להשבה, נוכח הפסקת הפעלת קו השירות שעשויה לגרום לפירוק המבקשת ולפגיעה בפרנסת עובדיה. עוד המבקשת סבורה כי סיכויי הערעור טובים נוכח הפגמים בהתנהלות ועדת המכרזים וכאשר ההצעה שהגישה המבקשת התאימה לדרישות המכרז.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בהכרעה בבקשה לסעד זמני יש להידרש לאיזון בין סיכויי הערעור למאזן הנוחות כאשר מאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית (בר"ם 6078/18 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד המשפטים – ועדת המכרזים המשרדית לענייני רכישות, פסקה 4 (20.8.2018)). מבלי לקבוע מסמרות בסיכויי הערעור, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בנוגע למאזן הנוחות. לשיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי בנסיבות שפורטו יש משקל ניכר בהקשר זה (מבלי לקבוע מסמרות באשר למשקלו בהליך העיקרי), וגם קביעתו הנוספת של בית המשפט בהקשר זה, ניתנה במתווה שנקבע בהלכה הפסוקה. בשולי הדברים יצוין כי גם עיתוי הגשת הבקשה לבית משפט זה העמידה את בית המשפט בסד זמנים קצר.

 בית המשפט העליון לא מצא אפוא עילה למתן רשות ערעור. הבקשה למתן רשות ערעור נדחתה אפוא, ומאליה גם הבקשה למתן סעד זמני. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.