כ-2,354,000 תלמידי ביה"ס והגנים יפתחו את שנת הלימודים תש"ף

כ- 2,354,000 תלמידי בית הספר והגנים ו- 201,000 עובדי הוראה פותחים את שנת הלימודים שתתקיים בסימן של: "ערבות הדדית", חדשנות פדגוגית, קידום הישגים, חיזוק הערכים וצמצום פערים.

יותר משני מיליון ושלוש מאות אלף תלמידי בתי הספר והגנים פותחים היום (ראשון) את שנת הלימודים תש"ף, מתוכם, כ- 168,000 תלמידי כיתות א' שיעשו את צעדיהם הראשונים במערכת החינוך. לצדם, כ- 132,000 תלמידי י"ב יחתמו השנה את 12 שנות לימודיהם במערכת, וכן 201,000 עובדי הוראה.

בהתאם להצהרת שר החינוך, הרב רפי פרץ, שנת הלימודים תתקיים בסימן "ערבות ההדדית", ולאור זאת יעסקו בתי הספר בחיבור וקשר בין מגזרים וקבוצות שונות בחברה וחיזוק הערבות ההדדית ותחושת השייכות והחוסן בכלל חלקי החברה הישראלית. דגש מיוחד יושם על חיזוק הקשר עם התפוצות, וחיבור התלמידים בארץ עם תלמידים יהודים מכל העולם.

לתוכנית יהיו שותפים כלל גופי החינוך בארץ- בתי הספר וגופי החברה האזרחית כגון : תנועות נוער, מועצת תלמידים, מכינות קדם צבאיות, מתנ"סים ורשויות מקומיות. עם תחילת שנה יקבלו כל בתי הספר ערכת הדרכה ופעילות אשר תעסוק בנושא הערבות ההדדית מזוויות שונות כולל שילוב הנושא בתכני הלימוד בכל המקצועות ותחומי הדעת. במסגרת יישום לימודי של הנושא השנתי ייערכו מספר אירועים כגון: בנר ראשון של חנוכה צעדת התפוצות בירושלים אשר תשלב נוער מכל העולם עם נוער מהארץ, חג הסיגד יוקדש להכרות מעמיקה עם העדה האתיופית, צעדה לירושלים כשהטקס המרכזי יתקיים בארמון הנציב. תנועות הנוער יפעילו מערכי הדרכה סביב נושא הערבות ההדדית וכל מפעלי הקיץ יוקדשו לנושא. תכנית "מפגשים" תשלב בין נוער של כל המגזרים- ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי.

כמו כן, במהלך השנה יקדם המשרד שורה של תכניות: שעוסקות בחדשנות פדגוגית, קידום הישגים לימודיים, חינוך לערכים והרחבת השירותים לעובדי ההוראה .

שר החינוך, הרב רפי פרץ אומר כי "בעידן הזה האתגרים גדולים ומורכבים, ולכן עבודתנו אינה נגמרת בתום יום הלימודים. תפקידה של המערכת בליווי התלמיד ובעיצוב דמותו גם מחוץ לכתלי בית הספר הוא מכריע. אנחנו רוצים לעצב פה חברה מוסרית, אוהבת אדם וחברה שמרימה על נס את ערך הערבות ההדדית, ולכן הנושא המרכז שבחרתי לשנת תש"ף הוא "ערבות הדדית". במסגרת הנושא נפעיל שורה של אירועים ממלכתיים שיפגישו בין תלמידות ותלמידים מכל חלקי החברה הישראלית, כדי לחזק את הקשר וההזדהות של האחד עם השני. נושא נוסף שאפעל לקידומו, הוא מעבר מעונות היום לאחריות משרד החינוך. המעבר חיוני, ואני בטוח שמשרד החינוך יוכל לתרום מניסיונו הרב לקדם את המשימה החשובה הזו, כמובן בליווי של החלטת ממשלה והתוספות התקציביות הנדרשות".

מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב ציין כי "מערכת החינוך נמצאת בתנופה. לצד התכניות הלאומיות שהתחלנו לקדם נשלב בשנה הקרובה חדשנות פדגוגית. נרחיב את מספר בתי הספר עם סביבות למידה חדשניות, נשפץ את הספריות, ונוציא את הילדים ללמוד במרחבי למידה מחוץ לכיתת הלימוד. נשלב בתוך התכנים הלימודיים מיומנויות חדשות שמתאימות למאה ה-21 ומכשירות את בוגר המערכת לשוק העבודה העתידי. נרחיב את השירותים הדיגיטאליים לתלמידים, למורים ולמנהלים, ונמשיך עם קידום ההישגים הלימודיים. אך, בד בבד נעמיק את הערכים. נמשיך להגדיל את מספר החניכים שבתנועות נוער, ארגוני נוער ושל"ח. אני מאחל למנהלים, למורים ולתלמידים שנת לימודים פורייה ומוצלחת".

בחדשנות הפדגוגית

במהלך השנתיים האחרונות שקד המשרד על גיבוש של מתווה חדש לדמות הבוגר של מערכת החינוך שיכשיר אותו להשתלבות בשוק התעסוקה העתידי. בתוך כך, הגדיר המשרד את עולם הידע, המיומנויות והערכים שילוו את התלמיד לאורך שתיים עשרה שנות לימודיו במערכת. בתוך כך, ישולבו מיומנויות חדשות בתוך תכני הלימוד, בהן: אינטגרציית מקורות מידע, השוואת מקורות מידע, פיתוח האישיות, איסוף מידע, יצירתיות, חוסן נפשי ועיבוד מידע. מיומנויות אלה ישולבו בהמשך השנה הקרובה בתוך מקצועות הדעת השונים, בין היתר בהיסטוריה, בספרות ובתנ"ך.

• הרחבת מרחבי הלמידה – היציאה לחצר, בהתאם לתפיסת העולם שאנו מקדמים, היא המשך ישיר של תהליך הלמידה. בתוך כך, גיבש המשרד תכנית לפיתוח חצרות לימודיות חדשניות – שכוללת תקצוב של כ-30 חצרות בשנה, בסכום כולל של 70 מיליון שקלים. התכנית תושלם עד לשנת 2021 והיא תכלול מעל 200 חצרות בכל רחבי הארץ, בתקצוב דיפרנציאלי. החצרות הלימודיות מצריכות תכנון ייחודי. חלקן כוללות מערכי ישיבה שמאפשרים העברת שיעור מחוץ לכיתה, חלקן כוללות סביבה בוטנית ואף חממות גידול, וחלקן כוללות מידע שימושי.

• מרחבי 21M: בשנה הקרובה ייבנו עוד 600 מרחבי למידה חדשים, בנוסף ל-600 מרחבים שנבנו בשנה האחרונה.

• שיפוץ וציוד ספריות – הרחבה לעוד 70 בתי ספר. בשנה שעברה שופצו 77 ספריות.

• מאגר של סרטוני קולנוע – לראשונה, החל משנת הלימודים הקרובה, תש"ף, משרד החינוך יעמיד לרשות בתי ספר מאגר של סרטי קולנוע שיהוו חלק בלתי נפרד משיעורי היסטוריה, תנ"ך, ספרות, מולדת שעת מחנך ועוד מקצועות אחרים, בכל שלבי החינוך. המאגר (פלטפורמת הסטרימינג) החדש יושק בתחילת שנת הלימודים ב- 3,750 בתי ספר, והוא יכלול סרטי קטלוג קלאסיים לצד סרטי אולפנים חדשים שיהיו זמינים במקביל ליציאתם בפלטפורמות הוי או די של הכבלים והלווין. המאגר יאפשר למורים נגישות לתכנים קלאסיים ופופולריים מאולפני הסרטים הגדולים בעולם כגון – דיסני ( פו הדוב , פיטר פן, לשבור את הקרח, ספר הג'ונגל, אלאדין, פוקס (צלילי המוסיקה, גנבת הספרים, מאחורי המספרים, רפסודיה בוהמית) וסוני (ג'ומנג'י, גנדי, אני והחברה, הרשת החברתית ויסייע להם בהנגשת תוכן לימודי שייצור בעבור התלמידים סקרנות, רלוונטיות ועניין. המערכת תתעדכן מעת לעת בתכנים חדשים, ותדע להתאים את עצמה לצרכי המורים והתלמידים בהתאם להנחיות ותוכניות משרד החינוך.

• בניה של מרחבי הכלה לתלמידים עם צרכים מיוחדים – בניה של 150 חדרי הכלה. אלה מצטרפים ל- 135 חדרים שנבחנו בשנה החולפת (תשע"ט).

• תיק הוראה אישי מקוון לעובדי ההוראה – התיק כולל הצעות לפעילות וסרטונים, וגם כלים עכשוויים ללמידה המשמעותית. הוא כולל את כל מקצועות החובה, בכל הגילאים (משלב הגן ועד כיתה י"ב), ומאפשר לתכנן את הלמידה באופן יעיל.

בתחום ההישגים הלימודיים

המשרד ימשיך בקידום התוכניות שלו לקידום המצוינות בתחום המדעים ובכלל זה המתמטיקה, קידום אוכלוסיות חלשות, ובד בבד גם תכניות וסטנדרטים חדשים. כחלק מהמיומנויות של דמות בוגר המערכת, ויכולתו להשתלב בעולם הגלובלי, קבע הפיקוח על הוראת האנגלית במשרד את היקף אוצר המילים באנגלית שיידרשו התלמידים לדעת בסוף שלבי הגיל. מחקרים רבים שנערכו בתחום מעלים כי אוצר מילים מהווה מרכיב מרכזי ומנבא ההצלחה החזק ביותר ברכישת השפה. בתוך כך, נקבע כי תלמידי היסודי ידרשו לדעת 1,200 מילים, תלמידי החטיבה יידרשו לדעת 3,200 מילים ותלמידי החטיבה העליונה יידרשו ל- 5,500 מילים. כחלק מהטמעת מדיניות זו הוביל המשרד במהלך השנה האחרונה פיילוט ב- 35 בתי ספר, בהם נבחנו תלמידים במסלול של 4 ו- 5 יחידות לימוד בשאלון אחד, שאלון E, ללא מילונית ומילון. לשם כך, התלמידים למדו מאגר של 200 מילים עליהם נשענו הטקסטים ותכני הבחינה. הפיילוט עבור בהצלחה, ולקראת השנה הקרובה הפיילוט יורחב ל- 70 בתי ספר כשמספר המילים יגדל מ- 200 ל- 400 מילה. במקביל, המשרד הציב לעצמו יעד כי עד לשנת 2012 יעמוד שיעור הניגשים לבגרות באנגלית על שיעור 70%.

בתחום המתמטיקה יפעל המשרד להרחיב את היקף הניגשים ל- 5 יחידות מתמטיקה מ- 19,200 (תשע"ט) ל- 19,700 (תש"ף). בפיזיקה מ-12,295 (תשע"ט) ל 13,358 (תש"ף), בכימיה מ- 10,859 (תשע"ט) ל- 11,300 (תש"ף) בתחום החינוך הטכנולוגי מ- 158,830 ל- 181,000, במטרה לשלב יותר ויותר תלמידים בתחום קוד, רובוטיקה ומחשבים. בתחום הדעת עברית המערכת תמשיך לשים דגש על דיבור בפני קהל, כתיבה ועידוד הקריאה.

חינוך לערכים

המשרד רואה בטיפוח הערכים נדבך מרכזי בעיצוב דמותו של הבוגר ובסיס חשוב בהצמחתה של מנהיגות צעירה. לאור זאת, הוא קבע שורה של יעדים למימוש המדיניות. בתחום המעורבות החברתית: הרחבה של שיעור התלמידים הפעילים מ- 89% (תשע"ט) ל- 93% (תש"ף), הרחבת מספר בתי הספר שמלמדים של"ח וידיעת הארץ מ- 660 (תשע"ט) ל- 720 (תש"ף) בתי ספר. פתיחה של 67 סניפים חדשים של תנועות נוער, הגדלת מספר החניכים במכינות הקדם צבאיות מ- 3,900 (תשע"ט) ל- 4,100 (2021) והרחבת הלוקחים חלק בשנת שירות מ- 2,700 (תשע"ט) ל- 3,200 (תש"ף).

צמצום פערים

בשנה הקרובה המשרד ישלים את ההטמעה של מודל התקצוב הדיפרנציאלי ביסודי ובחטיבות הביניים ל- 100%. המשמעות שהמשרד משנה את סדרי העדיפויות שלו באופן ההקצאה של שעות הטיפוח, כך שתלמיד מעשירון נמוך יקבל תופסת של 6 שעות בעוד שתלמיד מעשירון גבוה יקבל תוספת של שעה אחת. לצד מודל זה, המשרד החל להטמיע בחטיבה העליונה מודל של תקצוב דיפרנציאלי ב- 100 בתי ספר מעשירונים נמוכים שיקבלו תוספת מיוחדת של שעות. מודל זה יתרחב עם השנים הבאות. בשנה הקרובה בכוונת המשרד להמשיך את מגמת צמצום הנשירה כדי להבטיח את שיעור הבוגרים שמסיימים את המערכת. בתוך כך, המשרד ירחיב את הקיף איתור התלמידים הנושרים מ- 7,000 לאיתור של 14,000 בשנה הקרובה. השנה, המשרד גם יממן אבחונים לתלמידים שיימצאו זכאים במסגרת המהלך הכולל שהוא מוביל בחטיבות הביניים בנשוא ההתאמות.

קידום שירותים לעובדי הוראה

המשרד רואה במנהלים ובמורים את מחוללי השינוי המשמעותיים של המערכת ולאור זאת הוא מקדם שורה של פעולות כדי לאפשר להם לבצע את מלאכתם החינוכית באופן ראוי ומיטבי. לאור זאת, הוא יקדם שורה של פעולות:

• שיפוץ חדרי מורים ופינות עבודה – בשנה הקרובה יפתחו 116 פינות עבודה חדשות וישופצו 2,600 חדרי מורים.

• 170 מיליון ₪ תקציב גמיש למנהלים – המנהלים יחליטו באופן אוטונומי לאיזו מטרה ויעד להקצות את התקציב.

• 105 מיליון ₪ תקציב גמיש לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים – המנהל יחליט אילו שירותים הוא רוכש בתקציב זה לטובת מתן מענים שהוא רוצה לתת לאותם תלמידים.

• צמצום הבקרות – הנהגת בקרה דיפרנציאלית בבתי הספר, כאשר בבתי ספר שהוגדרו ירוקים תערך בקרה אחת ל- 5 שנים. בבתי ספר כתומים אחת ל- 3 שנים ובבתי ספר אדומים הבקרה תערך מדי שנה.

• רכז פדגוגי לכל בית ספר – ביסודי ובחטיבות הביניים

• צמצום חוזרי מנכ"ל – צמצום החוזרים מ- 18.000 (תשע"ז) ל- 1,200 (תשפ"א). בשנה האחרונה (תשע"ט) עמד היקפם על 6,000.

• הקמת חלוקת שעות התקן לבתי הספר – לחודש מאי.

• פתיחה של מאגר ממלאי מקום – המשרד פתח מוקד טלפוני לשיבוץ ממלאי מקום. המוקד יחל לפעול בשבעה יישובים, וביותר מ- 1,500 בתי ספר. ממלאי המקום נבדקו בקפדנות רבה כדי להבטיח שבבתי הספר תמשיך שגרת הלימודים ויוקל העומס הבירוקרטי על המנהלים וצוותי ההוראה".

• מוקד ארצי לעובדי הוראה – זמין מ- 22:00-7:30 המוקד מאוייש במספר גדול של מוקדנים כדי לתת למורים בין היתר מידע אישי, תמיכה בקליטת עובדי הוראה, פניות בנושא שכר, דרגות וקידום מקצועי, בקשות לאישורים מיוחדים ותמיכה במערכות מקוונות.

חלוקה על פי מגזרים