פרשת טרור ברשת: לורי שם טוב, הקלטת דיונים ללא אישור שופט ותנאי שחרור

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערר שהוגש על ידי לורי שם טוב בדבר שימוש בהקלטה שנעשתה באולם בית המשפט, ללא ידוע מראש של בית המשפט וללא אישורו של בית המשפט להקליט את הדיון שלפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

במסגרת הערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (מ"ת 14280-04-17, כב' השופט א' הימן). עלה כי במסגרת בקשה להסרת המגבלות שנקבעו בתנאי שחרורה של המבקשת, הוגשה על ידה גם בקשה לתיקון פרוטוקול. בקשה זו נשענה על הקלטת דיון באולם בית המשפט על ידי צד ג', ללא ידיעתו או אישורו של בית המשפט. בהחלטה נשוא הבקשה הורה בית המשפט כי משום הצורך לדון בבקשה לתיקון פרוטוקול, על צד ג' שהקליט את הדיון להגיש תצהיר ערוך כדין על פי חוק ובו יפורטו נסיבות ההקלטה, המניע להקליט הדיון, וכן להצהיר על שלבי המעבר בין ההקלטה עד הגשתה לידי המבקשת. כן נדרש להגיש תמליל הקלטה. עוד צוין, שככל שלא יוגש תצהיר כאמור, לא תינתן החלטה בבקשה לבטל את תנאי השחרור אלא אם תבקש המבקשת לבטל הבקשה לשינוי פרוטוקול. מכאן הערר.

לאחר עיון בבקשה ושמיעת הצדדים, החליט בית המשפט העליון. כי, חוק בתי המשפט אינו מורה בלשון מפורשת על איסור הקלטת דיון. אולם, העניין נידון בבג"ץ 305/89 ניר נגד בית משפט השלום (תעבורה) למחוז חיפה. שם נקבע כי צד כמוהו כצופה, אינו יכול להקליט את הדיון ללא אישורו וידיעתו של בית משפט. בדיון בעליון הודיעה המבקשת כי אינה יודעת מי המקליט אך בכל מקרה אין היא חפצה לגלות את זהותו ואין לה שליטה עליו באופן שתוכל לחייב אותו או לדרוש ממנו הגשת תצהיר כנדרש.

זוהי התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית לענייננו. עתה, היה והמבקשת מעוניינת לבקש את תיקון הפרוטוקול תוך הגשת החומר או בלעדיו, על בית משפט להחליט בבקשה על פי הבנתו. כמובן, המבקשת רשאית לחזור בה מבקשה לתיקון הפרוטוקול אך בפני בית המשפט לא הביעה נכונות לעשות זאת. נותר לבית משפט לתת החלטה על פי הבנתו והחומר שבפניו. לאחר מתן החלטה ידון בית המשפט בבקשה להסרת המגבלות בתנאי השחרור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.