יעלון: "האיראנים מזהים חולשה וזה לא טוב"

הערב (שני) התקיים כנס של המכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי בהרצליה בו נשאו דברים הרמטכ"ל ושר הבטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון (כחול לבן), שר החינוך לשעבר נפתלי בנט (ימינה), שרת המשפטים לשעבר איילת שקד (ימינה) והמועמד במחנה הדמוקרטי אלוף במיל' יאיר גולן.

הרמטכ"ל ושר הבטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, מכחול-לבן, התריע כי התגובה האמריקנית משדרת לאיראנים חולשה: "המשטר האיראני הוא אפוקליפטי ומשיחי אבל כשזה נוגע להישרדותו הוא רציונלי. ב-2012 המשטר הגיע על ברכיו למשא ומתן, בעקבות בידוד של המשטר, סנקציות קשות, איום בכוח צבאי. החשש האיראני הגדול הוא מפני התקוממות פנימית שנובעת מהלחצים האלה, כתוצאה מהכלכלה הלא טובה, האיום הצבאי. ההסכם שאובמה חתם היה רע והאיראנים היו מבסוטים. אבל כשטראמפ בא ושידר נחישות ואמר שהוא לא מתכוון לעבור לסדר היום ולא מתעלם מפרויקט הטילים, ומטיל סנקציות הן עבדו. הן יכולות להביא את ההנהגה האיראנית לשולחן וכאן השאלה מה אתה משדר. צריך למנוע מאיראן כל יכולת עצמאית לייצר. היא מתעקשת גם על ייצור הטילים וגם על העשרת האורניום והם לא צריכים את זה בשביל אנרגיה."

יעלון ציין כי "איראן מאתגרת את כל המשטרים הסונים באזור וגם את ישראל. יש לה תשתית טרור בחמש יבשות. המודיעין קיים – יודעים, למשל, על העברת נשק מאיראן לחוטים בתימן – אז למה מאפשרים את זה? פה צריכה להיות נחישות אמריקנית על כל המגרש בכל הנושאים האלה. להמשיך ללחוץ את המשטר האיראני גם כלכלית, בלי לוותר. בסופו של דבר כשהמשטר הזה יעמוד בדילמה כמו בעבר אם להמשיך בפעילות הסוררת שלו לבין לשרוד, הוא יבחר בהישרדות."

לדברי יעלון "הבעיה היא אי הנכונות האמריקנית להתמודד. כשאתה לא מוכן להתמודד, אתה משדר חולשה. אם אני חמינאי ויושב בטהרן אני מרוצה: הפלתי מל"ט ולא הגיבו, תקפתי מכליות ולא הגיבו. האמריקנים משדרים אי רצון להתמודד ופה יש בעיה. לדעתי האיראנים מזהים חולשה וזה לא טוב. אם רוצים להביא את האיראנים לשולחן, הלחץ הכלכלי צריך להימשך וצריך לשדר נחישות צבאית ופוליטית. אחרת, הם לא ייכנסו למו"מ ולא ברור לאן זה יוביל".

יעלון הוסיף כי "הנהגת המדינה צריכה להבין שאיראן היא עיקר הבעיה, ואחר כך הזרועות שלה שמפוזרות בשטח, והשאלה איך לא נותנים להן להתעצם. וכשיש סבב צריך להכריע אותו באופן כזה שהצד השני אומר לא כדאי לי ללכת להסלמה. הדוגמה הכי טובה החמאס בעזה כתוצאה מהמכה שספג בצוק איתן כבר שלוש שנים לא ירה. דרג מדיני חייב להסתכל על זה באופן רב ממדי. "בעזה היתה לנו מדניות ברורה עד אפריל שעבר, ואז החמאס התחיל לאתגר אותנו עם כלים פשוטים, בלי להתכוון שזה יהיה אפקטיבי, עפיפונים ובקבוקי תבערה. לצערי, במקום לגבות מיד מחיר מהצד השני, תגובתנו היתה רפה וזה היה פתח. מי שלא מגיב להפרת ריבונותו בעפיפון בסוף יחטוף רקטה. במלחמה בטרור תמיד צריך להציב את הצד השני בדילמה, וכדי שלא יהיה לו כדאי להמשיך אתה גובה מחיר – ראשים ממוקדים, או פגיעה בנכסים משמעותיים".

יעלון גם מתח ביקורת על הממשלה בשל הפרת מדיניות העמימות של ישראל וציין כי "הצד השני יודע מי תקף אותם, לא צריך לומר את זה. ברגע שאתה לוקח אחריות הוא נדרש להגיב. אבל יש בחירות ורוצים להשוויץ וזה מיותר ומזיק ומסכן חיים".

נפתלי בנט, שר החינוך לשעבר ממפלגת ימינה, אמר בכנס כי "האויב בונה על התשה מתמשכת ועל ניסיון לשבור את רוחם של אזרחי מדינת ישראל. חלק ניכר מהאויב נמצא אלף קילומטר מכאן בטהראן ושולח זרועות מרחוק. צריך לייצר משהו חדש שלא עשינו עד היום, לייצר מאזן הרתעה ומנופים על איראן עצמה. איראן היא כמו תמנון ואנחנו מרבים להתעמת עם זרועותיו, אבל הראש יושב על כיסא נוח בטהראן ושולח זרועות על דמם של אחרים, עזתים, לבנונים, סורים. הייתי מתחיל להתעסק בראש התמנון. לא מציע להרים גיחת הפצצה. אבל מתחיל בתהליך סדור שייצר מנופים שיגרמו לראשי השלטון ואזרחי טהראן להבין שכשהם פוגעים בתל אביב, דברים רעים יקרו. אין מנוס לייצר מערכה צבאית, מדינית מודיעינית מול איראן. אנחנו הולכים מכות עם שליחים ואני מציב סימן שאלה גדול על נקודת המוצא הזו. הם אלף ק"מ מאתנו ורק מחפשים לעשות צרות אצלנו. היום יש אמצעים להכאיב למי שמכאיב לנו. אין לי דבר נגד העם הפרסי, יש לנו בעיה עם השלטון האייאתולות."

בנט ציין כי "מדיניות ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות בניהול המשבר המדיני והביטחוני מול החמאס היא כישלון מוחלט. אני לא מקבל כגזרת גורל שבמשך 20 שנה תושבי אשקלון ושדרות ונחל עוז סופגים טילים וזו בעיה שלהם. התפיסה הנוכחית היא תפיסת ספיגה, צריך לעבור לתפיסה דו שלבית. השלב הראשון זה לאפס להם את היכולות, בכל מיני ממדים, לא רק צבאיים. וזו רק ההתחלה. אחרי אירוע שאורך כמה ימים או שבועות צריך להחיל את שיטת מכסחת הדשא של סוריה על עזה, קרי, הם מתחילים לבנות מנהרה – לא נותנים להם, מפעל רקטות, לא נותנים להם. מפציצים, כל הזמן משטיחים. יחד עם ההבנה שצריכים לחיות שם שני מיליון אזרחים וצריך לתת להם לחיות. אין גם הוכחה שכשטוב כלכלית יש פחות טרור. אני בעד שכל אדם יחיה בצורה טובה והקו שלי הוא בעד יוזמות כלכליות אבל אחרי פירוז חד צדדי ואז תחזוקה קבועה של הדבר הזה".

בנט התייחס למערכת הבחירות ואמר: "אנחנו בתקופת בחירות והקיטוב הוא נורא. מה שקורה בחוץ נוראי, נוראי. אני מציע לכולם להנחיל לעצמנו שלימין אין מונופול על פטריוטיות ואהבת הארץ, כפי שלשמאל אין מונופול על רצון לשלום ועל זכויות אדם. אלה ואלה אנשים טובים ויש מחר".

שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, התייחסה בכנס להחלטת בג"צ מהיום להפוך החלטה קודמת ולאפשר להחזיק גופות מחבלים לצרכי מו"מ. "ברור שהפסק הדין הקודם היה לא נכון", אמרה שקד, "ואני שמחה שבגץ הפך אותו. אנחנו מתמודדים עם מציאות מאוד מורכבת. שלא כמו מדינות אירופה שיכולות לעלות נס רק את ערכי זכויות האדם אצלנו יש קונפליקט בין שמירת על זכויות אדם לבין שמירה על חיינו. לכן במצב שבו החמאס מחזיק בגופות של שני חיילנו ולא מוכן למו"מ רציני בשום דרך, אנו נאלצים לנקוט באמצעים דומים. אנחנו מחזיקים בגופות של אנשי חמאס שלא נחזיר אותם כל עוד הם מחזיקים בחיילנו."

עוד אמרה שקד כי "אם הקהילה הבינלאומית הייתה פועלת לפי החוק ההומניטרי היא היתה מפעילה לחץ כבד מאוד על חמאס שיחזירו את גופות חיילינו. משפחת גולדין מגיעה להרבה מוסדות בינלאומיים ומשקיעה רבות בהסברה וברור לחלוטין שחמאס פועל נגד החוק הבינלאומי. ולמעשה, כל תושבי עזה נפגעים מזה היות ואמרנו שלא נאפשר שיקום כל עוד גופות חיילנו בידם. לא יכול להיות שהם מפרים את החוק הבינלאומי ופגועים בנו קשות ואנחנו נאפשר להם שיקום".

בהתייחס למתח בין האפקטיביות של הלחימה בטרור לבין שמירה על ערכים דמוקרטיים ואוניברסליים, אמרה שקד כי "הריסת בתים נחשבת בעולם לצעד מאוד דרסטי, אבל במדינת ישראל, לפי החוק ניתן להרוס בית של מחבל שרצח ואנחנו למדנו, כתוצאה מחקירות שב"כ, שמדובר בכלי הרתעתי חשוב והוא הכי אפקטיבי בתוך 24 שעות. היות שאנחנו מדינה דמוקרטית עם מערכת משפט רצינית ועצמאית יש הליך של כמעט חודשיים שבמהלכו יש למשפחה אפשרות להשיג השגות לערער ולעתור לבג"צ ורק לאחר מכן ניתן להרוס את הבית. מערכת הביטחון היתה מעדיפה לבצע הריסה מיד לאחר פיגוע הטרור, אבל בגלל שאנחנו נותנים לפלסטינים גישה לבג"צ כדי לערער על החלטת המושל הצבאי, קיים מתח. אני כשרת משפטים ניסיתי לקצר את התהליך כמה שיכולתי".

האלוף (במיל.) יאיר גולן אמר בכנס כי "מדינת ישראל היום ניצבת לפני הכרעת חייה, אם ללכת לסיפוח או היפרדות. בנושא הזה לי אין ספקות. ההפרדות מהפלסטינים היא עדיפה, כי הרעיון של לספח אלינו שני וחצי מיליון פלסטינים היא סוף המפעל הציוני. ואני כבר לא מדבר על אלה שמפליגים ואומרים שצריך לספח גם את עזה, ולהקים בה מחדש את היישוב היהודי, כלומר לספח ארבעה וחצי מיליון פלסטינים. זה ייצור מציאות של 38% תושבים פלסטינים, 62% תושבים יהודים. בעיניי זה סוף המפעל הציוני".

בהתייחס לאיום הבטחוני אמר: "אנחנו מהלכים על עצמנו אימים, למשל עם הפרסומים על 150 אלף רקטות וטילים מכוונים בכל רגע נתון לישראל. רוב הטילים לא מכוונים לכאן בהרצליה, הרוב בעל טווח מוגבל מאוד, יש להם ראש נפץ מוגבל מאוד אנחנו מהלכים על עצמנו אימים, אנחנו יוצרים אווירת חרדה מיותרת. האמת היא שאיום הרקטות והטילים הוא איום חמור, אבל בצד זה היכולת ההתקפית הישראלית היא מפותחת ביותר. יכולת ההגנה האקטיבית של ישראל היא הטובה בעולם. והעורף הישראלי, בניגוד לכל מי שאומר לכם דבר אחר הוא המוכן ביותר בעולם ולא אלמן ישראל".

המכון למדיניות נגד טרור (ICT) הוקם ב-1996, ופועל במסגרת בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. המכון פועל לפיתוח מדיניות ציבורית חדשנית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה. ICT שם לו למטרה לחקור את נושא ההתמודדות המוראלית–פסיכולוגית עם הטרור ולגבש המלצות, אשר מחד יצמצמו את האפקטיביות של אסטרטגית הטרור, ומאידך יסייעו בחיזוק כושר העמידה של הציבור אל מול תופעה זו. ייחודו של המכון בא לידי ביטוי, בין השאר, בשיטת המחקר שבה הוא נוקט – צוותי חשיבה מיוחדים של אנשים מדיסציפלינות מחקריות שונות מהעולם האקדמי והביטחוני.