אם הפלגתם לאחרונה ליוון או לאיטליה בזמן האחרון התרשמתם לטובה מהכחול האין סופי של הים התיכון. אך לצד הנופים המרהיבים ניתן להבחין מידי פעם בפלסטיק צף על המים, כתמי שמן ואפילו נפט שדולף מהספינות המפליגות בים. לפעמים מדובר על מוצרי פלסטיק בודדים ולעיתים מדובר על מפגע סביבתי משמעותי כמו דליפת נפט ממכלית נפט. הספינות ברחבי העולם חוצות את הימים לצרכי דייג, תיירות ואף מסחר ובמהלך ההפלגה הממושכת הן יכולות לזהם את ביתם של מיליוני בעלי חיים ימיים החיים באותו אזור. מדובר במאזן אקולוגי רגיש מאוד שכולל דגים, צבי ים כרישים וגם לוויתנים. שבירת המאזן האקולוגי שכולל אותו מגוון עשיר של בעלי החיים עשוי להיות עם מחיר אקולוגי כבד. שמירה על המאזן האקולוגי ומעגל החיים תשפיע, בסופו של יום, על חיי האנושות לצד בעלי החיים הנפגעים.
צבי הים: מין בסכנת הכחדה המושפע מזיהום המים
אחד המינים הנמצא כיום בסכנת הכחדה הוא צבי ים. צבי הים, החיים במים מלוחים והן במים מתוקים הם הסובלים העיקריים מהזיהום הגורם האדם. הפגיעה מתחלקת לשלוש סכנות נפוצות: נפט שנשפך מאסדות וספינות שנפגעו, שקיות ניילון ופסולת הצפה במים הפתוחים. הסכנה השלישית היא פגיעה מכוונת או עקיפה של צבי ים מדייגים.
בחודש ספטמבר השנה דווח כי דליפת נפט ממקום לא ידוע גרמה לזיהום כבד בברזיל. הנפט שהגיע גם לחופים על רצועת החוף בברזיל, הנמשכת על כ- 1,500 ק"מ על פני יותר ממאה חופים, גרמה לזיהום כבד ולמותם של מאות בעלי חיים ימיים. צבי הים במקום נמצאו כאשר הם מכוסים בנפט ושריונם נצבע בשחור מהנפט. ששה מהם לא שרדו את הפגיעה. אם נבחן את תוצאות אסון ספינת הנפט בשנת 1989 שאת תוצאותיו אנו רואים עד היום באובדן כלבי הים, הלוטרות, הלווייתנים ודגי הסלמון באזור, ניתן להבין את החשיבות הגבוהה שבהימנעות מתאונות נוספות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
זיהום נוסף במים מלוחים-מתוקים עשוי לגרום לסכנה שונה לגמרי לצבים. רשתות וחלקי שקים, המלופפים סביב הגפיים הקדמיות והאחוריות עשויים לעצור את זרימת הדם בגופו של הצב ולגרום לנמק ואף לקטיעת סניפירים. גם הצבים שמצליחים להשתחרר מ"אחיזת החנק" של השק, מתים תוך זמן קצר כאשר החומר הרעיל בנמק מתפשט בדמם.
הסכנה השלישית והנפוצה ביותר היא שקיות הניילון הפוגעות בזני הצבים הניזונים ממדוזות ויצורים ימיים. עד כה דווח כי זן ה"גילדי" הוא הנפגע העיקרי מסכנה זו. הצב, שאינו משתמש בחוש הריח על מנת לצוד, "תוקף" את שקיות הניילון בחשבו שמדובר במדוזה עסיסית. רבים מהם בולעים את השקיות ופסולת הפלסטיק הגורמות לבעיות בריאות קשות בקרבם ואפילו למוות. כיצד אנו מודעים לגודל הבעיה? מאות פגרים של צבים ממין זה שנמצאו מתים ונותחו – נמצא בגופם 30% פסולת פלסטיק שכנראה הובילה למותם.
הדולפינים וכלבי הים: נפגעים נוספים מהפסולת הימית
זיהום מים מתוקים וזיהום הים משפיעים על חלק מבעלי החיים הימיים הידידותיים ביותר לאדם – הדולפין וכלב הים. כבר בשנת 1994 דווח על תמותה מאסיבית של מעל 6,000 כלבי ים עקבות זיהום מים בימים[1]. בניגוד לצבי הים האורבים לשקיות בחשבם שמדובר במדוזה, כלבי הים מורעלים מהפלסטיק באמצעות חתיכות זעירות (המכונות מיקרו פלסטיק) ושאריות של ציוד דיג המתמוסס במים. לרוב הם לא ימותו באופן מידי אלא יורעלו, יחלו ויסבלו[2].
הדולפינים, המזכירים בהתנהגותם ילד קטן, לעתים משחקים בשקיות הפלסטיק והפסולת וכתוצאה מסקרנותם הם נחנקים או מורעלים פעמים רבות מפסולת זו.[3] כרישים, לווייתנים ובעלי חיים רבים מוצאים את מותם כתוצאה מעובדה שמערכת העיכול שלהם אינה מייצרת כמות גדולה של אנזימים לפירוק הפלסטיק כמו בעלי חיים ימיים אחרים.[4] חוקרים התחקו לאורך השנים אחר מקורות הזיהום הללו.
אילו מקורות זיהום מגיעים לבתי הגידול הלחים בעולם?
לצד הפסולת המושלכת לימים ולמקורות מים אחרים על ידי מטיילים מזדמנים אנו עדים לזיהום נוסף ממגוון רחב של מקורות שונים בעולם. ספינות פולטות רעלים שונים במהלך הפלגתן, זיהום המגיע לשיאו במקרה של דליפת דלקים ונפט. חומרי דשן מחלחלים למי גשם ומחלחלים למי התהום ומזהמים אותם. תחנות כוח ומפעלי תעשייה רבים מחממים את המים וגורמי לזיהום תרמי ובחלקן גם "נפטרות" מפסולת רעילה ללא אישור. חומרים אלה שאנו משליכים למקורות המים אשר חלקם אף גורמים לסרטן, חוזרים אלינו לצלחת כאשר אנו אוכלים דגים, כל אלה יוצרים סכנה לבעלי החיים וגם לאדם משום שהנזק יחזור אלינו כבומרנג בעתיד.
פתרונות אפשריים לבעיית הזיהום במקורות המים: מה ניתן לעשות?
ברמה האישית – השלכת פסולת לסביבה ולמקורות מים היא דבר ראשון שצריך לעשות כמו כן יש להימנע משפיכת נוזלים שעשויים להכיל חומרים רעילים למקורות מים. ברמת המאקרו, כיום ישנם מיזמים של הצבת מתקנים המנקים את הפלסטיק באוקיינוס השקט. מיזמים אלה נתקלים באתגרים תפעוליים אך ניתן להניח כי זהו הכיוון הנכון להתגבר על הבעיות שנוצרו עם השנים.
ברמת הרגולציה, ספינות שמשאירות אחריהן שובל של פסולת, פסולת של רשתות רפאים של דייגים שכבר אינם אוספים את הדגה ומפעלים מזהמים – צריכים לשלם קנסות כבדים. את הכספים הללו ניתן להעביר למיזמים שונים לניקיון הפלסטיק.
ברמה הטכנולוגית נמצאו מספר פתרונות. האחד באמצעות מכשירי GPS המסמנים את הרשתות שאינן פעילות ומועברים לספינות האוספות את הפסולת העשויה פלסטיק (חוטי הרשתות עשויים פלסטיק). במאי האחרון ערך הארגון מבצע איתור ואיסוף של מעל ארבעים טון של פסולת המסכנת את בעלי החיים הימיים. כיוון נוסף הוא שימוש באנרגיה סולרית להפעלה של מכשור לאיסוף פלסטיק. את הפסולת הנאספת בדרך זו, בארה"ב למשל לקחו את היוזמה לשם ייצור חשמל באמצעותה שריפתה.
לסיכום, אם לא נשנה באופן משמעותי את הדרך בה מטופלת הפסולת בימים ובאוקיינוס, הן בישראל והן ברחבי העולם אנו עשויים לגלות עובדה מעציבה. הנינים שלנו עשויים לראות את צבי הים ובעלי חיים אחרים רק במוזיאון ובסרטוני וידיאו ולשמוע עליהם מסבתא בסיפור עגום על היום שבו בעלי החיים הנפלאים הללו נכחדו.
