הפראמדיק האהוב הלך לעולמו: "קשה לדבר על גיל בלשון עבר"

ביום שישי, 25.10.19 הלך לעולמו באופן מפתיע גיל אטז ז"ל, רק בן 43 במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנתניה, בליווי מאות מבני משפחתו וחבריו. גיל, פראמדיק בכיר ומדריך בבית הספר לפראמדיקים של מגן דוד אדום, הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, זוג הורים ושני אחים.

גיל החל את דרכו במד"א בשנת 1991, כשהיה בן 15, כמתנדב נוער בתחנת מד"א בנצרת עילית. במסגרת שירותו הצבאי שימש כחובש בחטיבת גולני, ולאחר שחרורו, בשנת 1998 החל לעבוד בארגון כחובש בכיר ונהג אמבולנס בתחנת אילת. בשנת 2002 עבר להתגורר במרכז הארץ, והצטרף לתחנת מד"א בנתניה, שם הכיר את אשתו רינת. בשנת 2005 סיים בהצלחה קורס פראמדיקים. מאז, הוא הפך לאחד הפראמדיקים והמדריכים המוערכים בארגון, ואף שירת כפראמדיק במילואים. בנוסף, בשנת 2006 הוסמך לעבוד במוקד 101 של מד"א, ומילא גם את תפקיד זה בצורה יוצאת דופן.

לצד המטופלים הרבים שגיל הציל את חייהם במהלך השנים, היה הפראמדיק אהוב מאוד בקרב חבריו הרבים במד"א. גיל היה מרבה להשרות שמחה ואופטימיות סביבו, והיווה דוגמה למתנדבים, עובדים ולחניכיו הרבים, במסירותו ובמחויבותו לחבריו לעבודה, לארגון, ומעל הכל למטופלים. מאות חניכים זכו לעבור הכשרה תחת ידיו, ומאז הלך לעולמו בטרם עת, מספרים אנשי רפואה אותם הדריך וחנך בקורסי הפראמדיקים במד"א ובצה"ל, איך בכל מטופל בו הם נוגעים היום, נוגע גיל דרכם.

גבי בריבו, פראמדיק מד"א בתחנה באילת וחברו הקרוב של גיל: "גיל היקר, בשבילי באופן אישי היית כאח. היית מייעץ לי בכל נושא שבעולם, ושיחות הנפש איתך יחסרו לי מאוד. בחבורה שלנו היית החוט המקשר בין כולם, וביום שישי חרב עולמנו. אנחנו לא יודעים איך להמשיך. האישיות המיוחדת שלך תמשיך להחזיק את כולנו, ותחיה לנצח בלבבות כולם. בשם כולם ובשמי, אני מבקש להודות לך על שנים רבות של חברות אמיתית. נוח על משכבך חבר יקר".

חן ורמוס, סגן מנהל ביה"ס לפראמדיקים של מד"א וחברו הקרוב של גיל: "מעבר להיותו של גיל בעל, אבא ואיש משפחה משכמו ומעלה, הוא היה גם פראמדיק וחונך מקצועי ורגיש, שתמיד אהב ללמד אחרים. לפני 6 שנים זכינו במנה גדושה ומכובדת מגיל, כמדריך ומתרגל אצלנו בבית הספר ברוב זמנו. גיל, חולים ופצועים רבים ברחבי הארץ זכו לקבל משהו ממך, משהו מהמקצועיות והאיכות שלך, שנמצאת אצל כל פראמדיק שזכה ללמוד אצלך. חניכיו של גיל קיבלו אותו כל פעם במלוא הדרו, עם חוש הומור וכשרון משחק שלא היה מבייש את שחקני הבימה, יחד עם מקצועיות ורגישות אדירה. לכתו של גיל השאירה בור פעור אצלנו בבית הספר לפראמדיקים, ובלב כל מי שהכיר אותו. החיוך התמידי על פניו יישאר בליבנו תמיד. אנחנו מוקירים את הזמן שהיה לנו לחיות במחיצתו. נזכור אותו לעד".

מנהל מרחב שרון במד"א, יוסי רכאח: "קשה כל כך לדבר על גיל בלשון עבר. אם היו שואלים אותי איך להגדיר את גיל, הייתי אומר 'גבר אמיתי'. מגיל ניתן היה ללמוד מהי מקצועיות. הוא היה אדם בעל ידע רב, מורה ומחנך בחסד, ובכל הקשור להצלת חיים תמיד הפגין נחישות בלתי מתפשרת. במקביל, ההשקעה במשפחה הייתה תמיד בראש מעייניו. גיל, אתה תחסר לי מאוד. אהבתי אותך כאדם וכחבר, וללא ספק מד"א איבד את אחד מנבחריו. נמשיך לעמוד לצד משפחתך. יהיה זכרך ברוך".

מנכ"ל מד"א, אלי בין: "גיל, אני מכיר אותך מגיל 15, כשהתחלת להתנדב במגן דוד אדום בנצרת עילית. ליוויתי אותך במשך שנים רבות, וזכיתי להכיר את הצדדים המיוחדים שבך, את מקצועיותך, את מסירותך ואת כישרונותיך הרבים. קשה להאמין שצריך להספיד אותך, ושאתה כבר לא איתנו. בית הספר לפראמדיקים יהיה חסר בלעדיך, וכך כל שורות מגן דוד אדום. גיל יקר, נזכור אותך לעד. יהי זכרך ברוך".