הרמטכ"ל כוכבי בטקס סיום קורס קצינים: "קודם כל היה אדם"

בטקס סיום קורס קצינים – קק"ץ אחוד מחזור 55 נשא היום (חמישי) נאום הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי. הרמטכ"ל כוכבי התייחס בנאומו למפקדים בצה"ל ואופן התנהלותם ודרש מהם למלא מספר יסודות כשהראשון ביניהם "קודם כל היה אדם". "היו קשובים, היו הוגנים והיו אנושיים. אין כוח רתימה חזק מזה" אמר רא"ל כוכבי בנאומו.

בטקס סיום קורס קצינים קרביים שהתקיים בבית הספר לקצינים במצפה רמון הוענקו דרגות קצונה לצוערי הקורס. הטקס נערך במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון, מר בנימין נתניהו, ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, מפקד זרוע היבשה, אלוף יואל סטריק ומפקד בית הספר לקצינים, אלוף-משנה גיא לוי, משפחות הבוגרים, חברים ואנשי זרוע היבשה.

במסגרת השלמת הקצונה, קיימו הצוערים את סדרת הקרב המשולב בה למדו את תחום הפיקוד הטקטי בשדה הקרב המודרני והתנסו בתצוגת יכולות בה פעלו בשיתוף כוחות אוויר, איסוף קרבי, שריון, חי״ר, הנדסה ותותחנים. תצוגת התכלית המשותפת מהווה הכנה ממשית לשדה הקרב ודרך תרגול למתן מענה מיטבי ומותאם לאתגרים העכשוויים וליכולת המשתנה של האויב, ביבשה, מהאוויר ומהים.

לצוערים המסיימים הוענקו דרגות הקצונה סגן-משנה ודרגותיהם של הקצינים המצטיינים נחשפו על ידי ראש המטה הכללי. החל ממחר עתידים הבוגרים להשתלב בתפקידי הקצונה בכל היחידות הקרביות של צבא היבשה.

ראש הממשלה ושר הביטחון, מר בנימין נתניהו אמר בטקס "מיומנות התמרון, ההתייצבות הנחרצת בהגנה, והפעלת כוח המחץ בהתקפה, הן מפתח להכרעת האויב. זוהי תורה צבאית שחיונית בכל זמן – ובייחוד במזרח התיכון הנוכחי. המרחב סביבנו סוער וגועש. האיומים צצים בכל פינה – בסוריה, בלבנון, ברצועת עזה, כמו גם בעיראק, בתימן וישירות באיראן. איפה לא. כוחות איראניים ופרו-איראניים פועלים להתחמש בלא הפוגה. אנחנו ערוכים לאיומים, ולא נהסס להנחית מהלומה קשה על מי שינסה לפגוע בנו. רף התעוזה של איראן באזור עולה, והוא מתגבר עוד יותר נוכח היעדר תגובה. אבל ישראל לא תגיש את הלחי השנייה. מי שפניו לתוקפנות – יענה במלוא התקיפות, ויספוג מחיר כבד".

ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי אמר בטקס כי "שמונה חוקים היו לארגון 'השומר', שהיה למופת של אחריות לאומית, הראשון שבהם קבע: 'קודם כל היה אדם'. וכך אני, בתורי, דורש מכל אחד מכם לממש את היסוד הראשון: קודם כל היה אדם. בעוד רגע יופקדו בידכם בניה ובנותיה של החברה הישראלית. היו קשובים, היו הוגנים והיו אנושיים. אין כוח רתימה חזק מזה, שבו לשיחה עם חייל שבמהלך מסדר הבוקר ראיתם שפניו נפולות. זכרו לעודד ולשבח את התקדמות המחלקה, חזקו חייל שמתקשה לגמור את המסלול, ודעו לשחרר לביתה חיילת הזקוקה לכך. זוהי הזדמנות טובה לחדד מהו תפקידם הבלעדי והחשוב של מפקדים בצבא. לאורך השנים, וגם לאחרונה, אני נתקל בניסיונות של גורמים מחוץ לצבא להכתיב כללי התנהגות לחיילים, כמו למשל, להפיץ הנחיות בנושא השירות המשותף לנשים וגברים בצה"ל. אני מבקש להיות חד וברור בעניין הזה – מי שקובעים את הפקודות, הנהלים והנורמות בצה"ל הם אך ורק, אך ורק מפקדים, ואני בראשם. אין דריסת רגל בצה"ל לגופים חיצוניים, המתיימרים להיות מקור סמכות והכוונה לחיילים. לכל גוף ולכל אדם יכולה להיות דעה משלו, אבל בצה"ל מקבלים פקודות והנחיות ממקור אחד בלבד – המפקדים. ובאשר לשירות נשים בצה"ל, הטקס הזה עם 70 קצינות, 70 קצינות, הטקס הזה מדבר בעד עצמו. הנשים המשרתות בצה"ל הן מקור עוצמה וכוח, ותרומתן עצומה בכל יחידות הצבא. נשים וגברים ימשיכו לשרת במשותף, כמקשה אחת למען מטרה אחת, למען מדינת ישראל".

נאומו המלא של הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי:

"ראש הממשלה ושר הביטחון מר בנימין נתניהו,

הורים ובני משפחה,

בוגרים יקרים,

מכובדיי כולם,

בשנת 1994, כאן ברחבת המסדרים, בסיום קורס קצינים אמר ראש הממשלה יצחק רבין: 'קיומה של מדינת ישראל נשען על חבורה נפלאה של אנשים. אלה אנשים שצורכי המדינה קודמים לצורכיהם שלהם'.

חצי יובל חלף מאז והעיקרון נשמר – החלטתם לצאת לקורס קצינים, ובכך בחרתם לשרת דבר שגדול מכל אחד מכם, וגדול מכולנו – הבחירה לשאת על כתפיכם אחריות לאומית, ולהשתתף בהגנת המדינה.

שדה הקרב הוא מקום כאוטי המאופיין בחוסר וודאות, ערפל קרב ודינמיות, אך בתוכו, לכל חייל וחיילת יש מצפן המקנה להם ביטחון, יציבות ויכולת התמצאות – זהו מפקד או מפקדת המחלקה. מרגע שחשפנו לכם את דרגות הקצונה, אתם הוודאות בתוך אי-הוודאות, אתם המצפן שעליו נשענת שגרת החיים של המחלקה, תהליך הכשרתה, תחושת המסוגלות שיש לה, וכושר הביצוע שהיא מפגינה.

מפקד המחלקה הוא מורה הדרך ומורה הכיוון. עבור החיילים הוא מחוג המצפן, מחוג אשר יהיה מדויק רק אם יורכב מחמישה יסודות הכרחיים .

שמונה חוקים היו לארגון 'השומר', שהיה למופת של אחריות לאומית, הראשון שבהם קבע: 'קודם כל היה אדם'.

וכך אני, בתורי, דורש מכל אחד מכם לממש את היסוד הראשון:

קודם כל היה אדם.

בעוד רגע יופקדו בידכם בניה ובנותיה של החברה הישראלית. היו קשובים, היו הוגנים והיו אנושיים. אין כוח רתימה חזק מזה, שבו לשיחה עם חייל שבמהלך מסדר הבוקר ראיתם שפניו נפולות. זכרו לעודד ולשבח את התקדמות המחלקה, חזקו חייל שמתקשה לגמור את המסלול, ודעו לשחרר לביתה חיילת הזקוקה לכך.

היסוד השני אינו סותר את הראשון – הציבו רמת דרישות גבוהה לעצמכם ולחיילים. הכינו כל שיעור ואימון ביסודיות, הקפידו על תחקור מפורט ונוקב, הכינו את הנגמ"ש או את הטנק בדייקנות, חיזרו על האימון פעם ועוד פעם עד להשגת התוצאה הרצויה, והתכוננו לכל פעילות מבצעית מתוך הנחה שהיא תפגוש אויב.

אל תתפשרו ואל תטעו בין אנושיות לבין רמת דרישות גבוהה. הן שוכנות זו לצד זו ומשלימות זו את זו.

היסוד השלישי הוא משימתיות – קצין הוא איש ביצוע, ויכולתו להוציא לפועל מטלות היא המגדיר המרכזי שלו. זהו חוזה של אמון בין הקצין לבין מפקדיו, ומגולמת בו ההבטחה, שהוא יבצע כל משימה, קטנה כגדולה, עם כל מה שיש וחרף כל קושי.

קצינים משימתיים הם המנוע הראשי של צה"ל, והם שמאפשרים ניצחון. קצין לא רואה לנגד עיניו בעיות, אלא רק אתגרים, ויכול להם: אם לא יצליח להיכנס מהדלת, ייכנס מהחלון; אם לא מהחלון מהארובה; ואם לא מהארובה אז דרך הקיר. ואם הדרך חסומה, או לא קיימת, יסלול דרך חדשה.

היסוד הרביעי הוא מקצועיות – לחימה היא מקצוע, צבא הוא מקצוע ופיקוד הוא מקצוע. קצין בכלל, וקצין המוביל חיילים לקרב בפרט, חייב להיות איש מקצוע בכל רמ"ח איבריו. כדי להיות כזה, עליו לשקוד ולטפח את ידיעתו, ללמוד ולרכוש ניסיון דרך ספר, מאמר, סרט או הרצאה.

מפקד הלומד תורת לחימה והיסטוריה צבאית, יוצר לעצמו בראשו מאגר של ידע, תקדימים, עקרונות ודוגמאות, אשר ברגע האמת ישלפו מן הזיכרון, יותאמו למצב הנתון, ויהפכו לפתרון הדרוש. אנחנו יכולים להכשיר אתכם בקורסי פיקוד, אנחנו יכולים לצייד אתכם בכלי נשק מתקדמים, לתרגל ולאמן, אבל ברגע האמת, בשתיים בלילה, במארב או בהתקלות – זה אתם לבד. אתם והידע שרכשתם.

מפקד שממשיך ללמוד בכוחות עצמו, הופך לבקיא ויודע – יודע להחליט כראוי, ולהישאר זקוף גם כשדברים משתבשים. מפקד כזה צועד לקרב בראש המחלקה כשהוא, חייליו והוריהם, יודעים שהוא עשה כל שניתן, על מנת לבצע את המשימה באופן מקצועי, ובתוך כך להחזיר את חייליו בשלום.

במובן הזה, הדרישה למקצועיות היא גם ציווי מוסרי כלפי חייליך .

היסוד החמישי הוא מנהיגות – מנהיגות המתבססת על יצירת משמעות, רתימה ותחושת מסוגלות.

מנהיגות היא בראש ובראשונה רתימה. רתימה של אנשים מתוך הזדהות עם מפקדם, האנושי והמקצועי גם יחד, והזדהות עם המשימה ומשמעותה. מנהיגות היא מעל לפיקוד. מנהיג לא זקוק לכוח הפקודה. תחושת המסוגלות, והרצון העצמי לבצע, הם הכוח המניע של חייליו.

תעצמו לרגע עיניים, תזכרו במפקדים מוצלחים שהיו לכם, תשאלו את עצמכם: אחרי מי הלכתי? תגלו כי אלה היו המפקדים שאיתם הזדהיתם ובשבילם הלכתם. הם היו הגונים ובה בעת דרשו דרישות גבוהות, משימתיים ואנושיים גם יחד.

מאמץ קבוע לקיים את חמשת היסודות, יגלה לכם שהמחוג והמצפן אינם נמצאים בכף היד, אלא מתמקמים בליבם של החיילים. אלו היסודות שיהפכו אתכם לקצינים ולמפקדי מחלקות מצוינים.

זוהי הזדמנות טובה לחדד מהו תפקידם הבלעדי והחשוב של מפקדים בצבא. לאורך השנים, וגם לאחרונה, אני נתקל בניסיונות של גורמים מחוץ לצבא להכתיב כללי התנהגות לחיילים, כמו למשל, להפיץ הנחיות בנושא השירות המשותף לנשים וגברים בצה"ל.

אני מבקש להיות חד וברור בעניין הזה – מי שקובעים את הפקודות, הנהלים והנורמות בצה"ל הם אך ורק, אך ורק מפקדים, ואני בראשם.

אין דריסת רגל בצה"ל לגופים חיצוניים, המתיימרים להיות מקור סמכות והכוונה לחיילים. לכל גוף ולכל אדם יכולה להיות דעה משלו, אבל בצה"ל מקבלים פקודות והנחיות ממקור אחד בלבד – המפקדים.

ובאשר לשירות נשים בצה"ל, הטקס הזה עם 70 קצינות, 70 קצינות, הטקס הזה מדבר בעד עצמו. הנשים המשרתות בצה"ל הן מקור עוצמה וכוח, ותרומתן עצומה בכל יחידות הצבא. נשים וגברים ימשיכו לשרת במשותף, כמקשה אחת למען מטרה אחת, למען מדינת ישראל.

המציאות באזור ממשיכה להיות מורכבת, והיא דורשת שיעמדו לצה"ל המפקדים הטובים ביותר. הקיץ האחרון היה עמוס באירועים ביטחוניים: ברצועת עזה נמנעו ונוטרלו אירועי ירי רקטי, וסוכלו ניסיונות חדירה. באזור יהודה ושומרון נמשך המאמץ המודיעיני והמבצעי, שמנע פיגועים רבים, גם אם לא את כולם, ובצפון בוצעה פעילות גלויה וסמויה על מנת לבלום ולהחליש את מאמציה של איראן ושלוחותיה.

כל אלו לא יכלו להתבצע באופן איכותי ללא מפקדי צה"ל בכלל, ואלו העומדים בראש הכוח בפרט.

מפקדי המחלקות של צה"ל, יחד עם חייליהם, הם אלו שמאפשרים לאזרחי ישראל להמשיך בשגרת חייהם, במדינה המיוחדת שהוקמה כאן. אשרינו שאלה מפקדינו, ואשריכם, בוגרים יקרים, שסיימתם את הקורס והצטרפתם לקו הראשון של כוח המגן.

הדרגות נחשפו, ואיתן גם הבית בו גדלתם והחינוך שספגתם. הורים יקרים ובני המשפחה – ראשית , היו גאים, גאים מאוד. הקצינים הם העומדים על מגרש המסדרים, אך אתם כאילו ניצבים לידם, כשותפים לקבלת הדרגות. אנו מודים לכם על התמיכה והגיבוי עד כה, ועל אלו שבוודאי תעניקו להם בהמשך. ואם תהיתם, אז כן, משמעות הטקס היא שברשותכם הארכנו גם לכם את משך השירות. תודה גם למפקדי הקורס – הקדשתם ימים ולילות לעיצוב הדור הבא של קציני היבשה. לכם זוהי זכות, ואנו חבים לכם הערכה רבה.

קצינים יקרים,

בהמשך נאומו, אמר יצחק רבין: 'אתם הצוערים שיודעים כי על כתפיהם מונח גורל מדינת ישראל'. הוא צדק!

צאו לדרך – זה הדור שלכם , וזה התור שלכם. ברכות למשפחות, וברכה מיוחדת בנימה יותר אישית למשפחת גרשטיין. ארז היה מפקדי, מפקד מוערך ביותר, ולא מובן מאליו עומר והרטל, אמו, שהשרשרת הקרבית נותרת ונמשכת. קציני צה"ל החדשים, אני גאה בכם וסומך עליכם – עלו והצליחו.