פסק דין: בית המשפט המחוזי קיבל תביעות משקיעים נגד הרשות לניירות ערך, וקבע, שהרשות לניירות ערך תפצה אותם ב- 70% מסכום השקעותיהם בחברת יוטרייד. גם הרשות לניירות ערך וגם אחד המשקיעים הגישו ערעורים לבית המשפט העליון.
בערעור שהגישו בימים אלה עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און לבית המשפט העליון הם טוענים, שהרשות לניירות ערך צריכה לפצות את המשקיע המיוצג על ידם בסכום של 200,000 ₪ נוספים,
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בנוסף לחצי מיליון ₪ פיצויים שעל פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי קיבל המשקיע מהרשות לניירות ערך.
תחילתה של הפרשה בכתב תביעה שהגישו נגד הרשות לניירות ערך מספר משקיעים שהשקיעו בחברת יוטרייד פרימיום בע"מ. זאת, לאחר שנקבע, כי בעל השליטה בחברת יוטרייד שלח יד בכספי הלקוחות של החברה, והחברה אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה ומונה לה מפרק.
כספם של המשקיעים ירד לטמיון.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב נקבע, שהרשות לניירות ערך התרשלה כלפי כמה מהתובעים, ונפסק, כי הרשות לניירות ערך תשלם לתובעים 70% מסך השקעותיהם ביוטרייד, וכן הוצאות משפט.
זהו פסק דין תקדימי, המטיל לראשונה אחריות נזיקית על הרשות לניירות ערך בגין אי מניעת הפסדי משקיעים !!!
לראשונה בישראל מחייב בית המשפט את הרשות לניירות ערך לפצות משקיעים בגין אובדן ההשקעות שלהם !!!
לטענת עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, המייצגים את אחד המשקיעים, לא היה מקום להטיל עליו אשם תורם כלל, והוא זכאי לפיצוי בגובה 100% של ההשקעות שלו, ולא רק 70% כפי שפסק לטובתו בית המשפט המחוזי.
ביהמ"ש המחוזי קבע, שחברת יוטרייד ניהלה תיקי השקעות מבלי שהיה בידה רישיון לניהול תיקים, וכי הרשות לניירות ערך ידעה שיוטרייד פועלת ללא רישיון ניהול תיקים כדין, ובכל זאת לא טרחה הרשות לפרסם אזהרה קונקרטית ביחס ליוטרייד.
הרשות ידעה שיוטרייד לא פעלה בהתאם להתחייבותה להפסיק את פעילותה, ולמרות זאת לא הפסיקה הרשות לניירות ערך את פעילותה של יוטרייד.
ביהמ"ש המחוזי קבע, שאם הרשות היתה נוקטת באמצעים פשוטים וזולים, כדוגמת ביקורת במשרדי יוטרייד במועד מוקדם מהמועד שבוצעה בפועל – היתה נעצרת פעילותה של יוטרייד והיו נחסכים מהמשקיעים נזקים כבדים.
ביהמ"ש המחוזי קבע, שהרשות היתה יכולה וצריכה לבצע פעולות אכיפה, באמצעים פשוטים וזולים, שהיו מונעות את נזקיהם של המשקיעים. ניתן היה להקדים בחודשים רבים את מועד הביקורת במשרדי חברת יוטרייד. ניתן היה לבצע בדיקה קצרה, אפילו בשיחה טלפונית, עם יוטרייד, כדי לברר האם היא ממשיכה לספק את שירותי ניהול התיקים. ואפילו בדיקות פשוטות אלה – לא בוצעו על ידי הרשות.
אם הרשות לא היתה מתרשלת באי עצירת פעילותה של יוטרייד ובאי פרסום אזהרה לציבור המשקיעים – ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם למשקיעים שתביעתם התקבלה.
בענין המשקיע המיוצג על ידי עורכי הדין בר-און וכהן נקבע, כי אם היתה הרשות מבצעת פרסום היה המשקיע נחשף לפרסום זה ופועל בהתאם !
בית המשפט המחוזי קבע, שתפקידה של הרשות לניירות ערך להגן על ציבור המשקיעים מפני גופים פיראטיים שפועלים ללא רישיון כדוגמת יוטרייד. ואולם, בנסיבות שהוכחו, הרשות לא נהגה כרשות סבירה לאור הנתונים והמידע שהיו ברשותה במועדים הרלבנטיים.
הרשות לניירות ערך הגישה ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בטענה, כי הוא מרחיק לכת, שכן לפיו הרשות היא האחראית לשאת בהתממשותם של סיכונים שלקחו על עצמם משקיעים.
לטענת עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, בערעור שהגישו לבית המשפט העליון בעניינו של המשקיע שקיבל פיצויים בגובה חצי מיליון ₪, נטען, כי לא היה מקום לחייב את המשקיע באשם תורם בשיעור של 30%.
לא היתה כל אינדיקציה שהיתה צריכה לעורר את חשדו של המשקיע, והוא לא ידע כלל שיוטרייד חייבת לפעול עם רישיון. לטענת עורכי הדין, הטלת החובה על המשקיע לבדוק מתי נדרש ומתי אין נדרש רישיון לצורך השקעה כזו או אחרת – אינה סבירה ואינה מידתית, ונסיבות הענין מחייבות שלילה גורפת של אשם תורם מצידו של המשקיע.
