היום (שני) התקיים החלק הראשון של הכנס השנתי של המרכז לביטחון ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס עסק בשאלות יסוד בתחום היחסים שבין צבא לחברה בישראל, השפעת הפוליטיקה והחברה על מערכת השיקולים הצה"לית, והאפשרות למעבר לצבא מקצועי.
בכנס השתתף הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') גדי איזנקוט שאמר: "לא רואה איום קיומי על מדינת ישראל. קיים שיח רחב בקבוצות שמפיצות שמועות, בהן אותן הדמויות שמבקשות היום לעלות על בית המשפט והמשטרה. אותם אנשים ואותם שמות שמפיצים שקרים כדי לשרת אג'נדה".
איזנקוט אמר כי "צה"ל מתמודד היום עם 4 איומים מרכזיים: 1. טרור/ גרילה- כשיעד הפעולה לתקיפה הוא העורף הישראלי. 2. איום קונבנציונאלי של הצבא הסורי- שייקח לו 3-5 שנים להיבנות מחדש. 3. איום על- קונבציונאלי שהתפתח בשני העשורים האחרונים- הגרעין האיראני שהיא המשימה מספר אחת של הצבא. 4. איום במימד הקיברנטי- איום שמאתגר את ישראל גם בשגרה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
איזנקוט הוסיף כי "ניתן לומר שמצבה האסטרטגי של ישראל משופר מאוד ביחס לעבר. כאשר המציאות של העשור האחרון מאופיינת במכונה משומנת של עליונות מודיעינית ומבצעית שמסכלת טרור. המרכיב החשוב ביותר למאזן הביטחון הלאומי הוא החוסן והלכידות של החברה הישראלית. היכולת של צה"ל לממש את ייעודו הוא אמון הציבור בצבא העם."
לדבריו, "העובדה שאין לנו תפיסת מדיניות ביטחון פורמלית היא פגם, בריחה מאחריות. זהו נושא שחייב לקבל ביטוי שישמש השראה לראשי המערכות הביטחוניות".
לגבי פקודת השירות המשותף, ציין איזנקוט כי "היעדר הפקודה משולה בעיני לעיר שמחליטים לנסוע בה ללא רמזורים. זו הייתה מציאות בלתי נסבלת והפקודה נתפסה לצערי כאיום, ניסיון להביא אג'נדה. אבל חייבים להבין, מדובר על תוצר של עבודה שנמשך 5 שנים. מטרתה לקבוע כללים ועקרונות ולשפר את היחס והנורמות למפקדים וחיילים".
בהקשר זה ציין עוד כי, "צה"ל הוא הגוף היחידי שיש לו ייעוד חד וברור- להגן על המדינה, לנצח בכל מלחמה ולהבטיח את הקיום של מדינת ישראל. ומהייעוד החד והברור הזה נגזרת התנהגות ממלכתית, מקצועית, כאשר המבחן הוא צבא יעיל ואפקטיבי."
באשר לשיח התקשורתי והכותרות על קריסת ההתרעה, ציין איזנקוט כי "הרתעה נבנית בשנים ולא קורסת ביום אחד. בזכות התרעה חזקה ועשייה ביטחונית אפשר להתפאר בעשור מוצלח".
באשר לחוק הגיוס אמר איזנקוט כי "במציאות של חיינו השילוב של אוכלוסיות שונות בצבא הוא מרכיב עוצמה וחייבים לשמר אותו קדימה. אי אפשר להתעלם שמתגייסים היום פחות והנוער מסתכל על הצבא אחרת. במשולש של: שליחות, אתגר משמעות; הוקרה והערכה; ותגמול- צריך לראות איפה שמים את הנקודה. עם מסרים ערכיים וחקיקה אפשר לעלות את ה-67% המתגייסים היום. זאת ועוד, קיצור השירות היה תועלת אדירה לצבא ובסופו של דבר הכניס הרבה יותר חיילים לשירות."
לגבי אתגרי הביטחון של צה"ל, ציין איזנקוט כי הם משולים בעיניו לקרחון, כאשר הציבור והתקשורת רואים את קצהו כי עובדתית צה"ל ניהל מערכות שעברו מתחת לרדאר של החברה הישראלית."
עוד אמר "לגבי פרשית הירי בחברון, הלחימה בזירה הפלסטינית, השיח על משפטיזציה וכל מה שהתעורר בשנים האחרונות בסה"כ לא חדש- זה מלווה את הצבא למעלה מ-20 שנים, ובכל זאת אני חושב שהכל החמיר בעקבות השינויים בצריכת התקשורת ובאופן שבו זה יוצא בהיבט הציבורי, ובעיקר באופן שבו אנשי ציבור מתלבשים על הפלטפורמה הזו ונכנעים לרגש או להרוויח את הרגע, ולא נוקטים עמדה חדה וברורה שמשלמים עליה מחיר אולי לטווח קצר אבל משתלמת בטווח הרחוק".
עוד הוסיף כי "צה"ל מעולם לא תקף מטרה שאינה מפקדה, מחנה, חוליית טרור, מנהרה או מתקן ייצור. קיים שיח רחב בקבוצות שמפיצות שמועות, בהן אותן הדמויות שמבקשות היום לעלות על בית המשפט והמשטרה. אותם אנשים ואותם שמות שמפיצים שקרים כדי לשרת אג'נדה".
