כבאות והצלה: "כבר מחקתי 9 שורות ועדיין אני לא מצליחה לכתוב…

"כבר מחקתי 9 שורות ועדיין אני לא מצליחה לכתוב עליך בלשון עבר.. " – כך התחלתי את ההספד שלי מעל הקבר שלך ביום בו השתנו חיינו לאחר אסון הכרמל.
היום 9 שנים אח"כ – כל כך הרבה השתנה מאז אבל בפועל הכל נשאר אותו דבר.
אותו כאב – אל מול רגעים קטנים של אושר.
אותן דמעות – אל מול צחוקה של אלה, בתך שלא הכרת.
אותה ריקנות – אל מול הבית של ההורים, שהתמלא בעוד 4 זאטוטים שגדלים על סיפור גבורתך.
ילדים נולדים – מבוגרים נפטרים ואתה, נשארת בן 35 חתיך וחזק.
תשע, זו הסיפרה שמלווה אותך מהיום בו נולדת ועד ליום בו מצאת את מותך :
היום בו נולדת בי"ח בחשוון, הסכום הגימטרי = 9.
בן בכור לאמא שלנו, בת שבע, הסכום הגימטרי = 9.
כילד בפורים, התחפשת לשחקן כדורגל עם חולצה נושאת את הספרה 9.
יום נישואיך לבחירת ליבך חופית ב 03.03.03 = 9
בסופר לנד, מס' חודשים לפני מותך, הצטלמת עם הילדים על סירת ברבור עליה הסיפרה 9.
הכבאית שלקחה אותך אל מותך היתה – עמק 9.
החדר ברמב"ם בו שכבת 16 ימים טרם נדם ליבך היה חדר מס' 9.
החג הארור בו קרה האסון היה חג חנוכה, בחנוכיה : 9 כנים.
את שמה של בתך שנולדה לאחר מותך, שעוד הספקת לבחור, אלה, הסכום הגימטרי = 9.
"כבר מחקתי 9 שורות ועדיין אני לא מצליחה לכתוב עליך בלשון עבר.. " כך כאמור התחלתי את ההספד שלי מעל הקבר שלך לפני 9 שנים..
לפני שבועיים, ישבה אצלי במשרד לקוחה חדשה ופתאום בסוף הפגישת יעוץ היא אמרה לי
"עשיתי עליך גוגל לפני שבאתי לפגישה, וכבר הייתי בייעוץ בכל המשרדים הגדולים בתחום אבל, גיליתי אחות של מי את ובכלל לא עניין אותי לקרא עליך, אז התחלתי לקרוא על אחיך ועל סיפור הגבורה שלו. הבנתי מי הוא היה, ואיך הוא נכנס לאש כדי להציל אנשים שהוא לא מכיר. אמרתי לעצמי שאם את אחותו וגדלתם באותו בית וקיבלתם את אותו חינוך וערכים ואין לי ספק שאת אשת המקצוע שאני צריכה בתהליך, כי את היחידה שתיכנסי לאש כדי להציל אותי- בדיוק כמו שעשה אחיך"
אז אחרי שהתרגשתי מגודל ההשוואה והמחמאה, עשיתי קצת חושבים עם עצמי והבנתי שאני לא רבע ממך.
היית יותר חכם, צנוע, נדיב ושלם ממני.
ושמתי לב שמאז שהלכת אני בהחלט עובדת על עצמי להיות יותר חכמה – ולא צודקת, להצניע ולהעניק בלי לצפות לקבל בתמורה ולהיות שלמה ולא מושלמת.
כי פאזל עם חתיכה חסרה – לעולם לא יהיה מושלם.
ובפאזל שלי- התמונה כל הזמן משתנה.
והחתיכה החסרה שאתה, לפעמים נמצאת בשמים, חלק מהרקע ה"לא חיוני" של התמונה.
ולפעמים היא בדיוק באמצע הגוף, באיזור הלב, פוצעת ומזכירה את המציאות שנותרה לא ברורה מאז שהלכת.
ושאלתי את עצמי – מה לי ולספרה 9 וכל מה שהיא מייצגת עבורך ?
אז קוראים לי טלי, אני אחותו הקטנה של דני, והשם שלי מתחיל באות ט' = 9.

תמשיך לשלוח לי סימנים שאתה איתי כל הזמן – אולי לוקח לי זמן, אבל אני בסוף רואה אותם, רואה אותך.

אוהבת ומתגעגעת אליך – כל יום, כל שניה,
כבר 9 שנים.

פורסם על ידי כבאות והצלה לישראל Israel Fire & Rescue Authority