טלית – מה זה הבגד הזה

מדור לדור נוהגים היהודים להתעטף בטלית במהלך התפילה. הטלית היא בגד מלבני הכולל ציציות בארבעת קצוותיו. הטלית לבנה, על פי רוב, ועשויה מצמר, אם כי ניתן להיתקל גם בטלית שחורה או כחולה. כמו כן, הטלית עשויה בדרך כלל ממשי או כותנה. את הטלית מעטרים בדרך כלל פסים בצבע שחור או לבן, אך לעתים גם תכלת או כסף. ישנן גם טליתות הרקומות בחוטי זהב. מכל מקום, הטלית מלווה את האדם לאורך כל הדרך – החל מהלידה ועד הפטירה. הטלית נמצאת כאן כדי להזכיר לנו לשמור על המצוות ולהימנע ממעשים רעים, שכן היא מבודדת את המתפלל מסביבתו וגורמת לו להתרכז רק בתפילה ליושב במרומים.

מתי התחילו להתעטף בטלית?

אנו פוגשים את הטלית לראשונה בתקופת התלמוד והמשנה. בתחילה היא הופיעה כבגד עליון, בדומה לזה שנהגו ללבוש הרומאים. לאחר שבגד עליון כבר לא היה באופנה, החלו היהודים להתעטף בטלית במהלך התפילה בלבד. בימינו, חובה להתעטף בטלית בתפילות של בוקר בימי חו"ל, שבתות וגם בחגים. ביום הכיפורים, לעומת זאת, נוהגים להתעטף לאורך כל החג.

הטלית בחיי היום יום ובטקסים

בקהילות אשכנז רק גברים נשואים מתעטפים בטלית דרך קבע, בקהילות עדות המזרח מתחילים להתעטף החל מגיל מצוות ואילו בקהילות תימן כבר מגיל 5 שנים. במרבית הקהילות נוהג שליח הציבור להתעטף בטלית במהלך התפילה, וכך גם נוהג מי שעולה לתורה. בטקסי בר מצווה מתעטפים הצעירים כשהם עולים לתורה, ובקרב הספרדים נוהג החתן להתעטף בטלית בעודו עומד מתחת לחופה. ולבסוף, בקרב הספרדים נוהגים לקבור את המת בטלית ללא ציציות.

הפסים שעל גבי הטלית

פסי הטלית הושפעו ממראה הבגד העליון שלבשו הרומאים. בתקופת המשנה והתלמוד, כאשר השלטון הרומי נכח בישראל, נהגו היהודים לקשט את הבגדים שלהם בפסים. מסיבה זו, ישנם פוסקים הטוענים שעיקר ההלכה היא הטלית, ואילו הפסים שעל גביה הם רשות בלבד. ואכן, קיימות קהילות בספרד שבהן נוהגים המתפללים להתעטף בטלית לבנה וחלקה. מעבר לכך, הטלית שימשה השראה לפסים הכחולים המעטרים את דגל ישראל.

הטלית התכולה

הביטוי "טלית שכולה תכלת" מתייחס באופן אירוני לאדם שאין בו מגרעות, כביכול. המקור לביטוי זה נמצא במשנה והתלמוד. שם נזכרת טלית העשויה כולה מחוטי תכלת, ועל כן נחשבת למהודרת ומשובחת. צבע התכלת (שכנראה היה יותר ירוק או כחול) בא לסמל אצילות, טוהר ומלכות.

השואל טלית מחברו

מה קורה שהאדם מתפלל בטלית שאולה השייכת לחברו או לבית הכנסת? יש לכך כמה הלכות:

• אם האדם מתעטף בטלית שאולה לצורך נשיאת כפיים או עלייה לתורה, הוא אינו צריך לברך על הטלית.
• אם מדובר בטלית אשר שייכת לבית הכנסת, מברכים עליה בכל מקרה, גם אם לא מתכוונים ללבוש אותה דרך קבע.
• כאשר המתפלל לוקח טלית מקופלת מחברו ללא רשותו ואינו מקפל אותה בסיום התפילה, אומר עליו הכתוב כאילו גזל את הטלית.
• אדם שקנה טלית אך עדיין לא שילם עליה, יכול להתעטף בה ולברך.

שניים אוחזין בטלית

"שניים אוחזין בטלית" היא אחת הסוגיות הבולטות והידועות יותר בתלמוד. סוגיה זו עוסקת בחלוקת רכוש במקרה שבו אין הוכחות בעלות על הרכוש. במהלך הסוגיה דנים בדרך שבה יש לחלק טלית (שהיא דוגמה לרכוש נתון) במחלוקת שנוצרה בין שני אנשים, כאשר כל אחד מהם טוען שהטלית שייכת לו. לסוגיה זו נקבעו תקנות שונות, בהתאם למצב. לדוגמה, אם צד אחד טוען שהטלית כולה שלו, והצד השני טוען כי רק חצי מהטלית שייך לו, האדם הטוען שכל הטלית שייכת לו יקבל שלושה רבעים ממנה, ואילו השני יקבל רק רבע מהטלית.