12 חברות סייבר ישראליות קיימו רוד שואו, סמינרי הכשרה ופגישות עם כ-100 חברות ומשרדי ממשלה בהודו
השבוע התקיימה בניו דלהי, בירת הודו, פעילות ייחודית המשותפת למשרד הכלכלה והתעשייה, מערך הסייבר ומכון הייצוא. במסגרת הפעילות, המתקיימת בהודו לראשונה, קיימה משלחת חברות ישראליות פעילות הכשרה, העשרה ושיתוף ידע בתחום הסייבר ההגנתי עם גורמי ממשל ומגזר פרטי מכל רחבי הודו. החברות הישראליות הציגו פתרונות למגזר הפיננסי ועבור תשתיות קריטיות, כמו מערכי מחשוב של חברות ושירותים בתחומי התחבורה, האנרגיה, גופי ממשל וכיו"ב.
המשלחת הישראלית מנתה 12 חברות מובילות בתחום הסייבר, וכללה נציגים ממערך הסייבר הלאומי. המשלחת, אשר גויסה על ידי מכון הייצוא, השתתפה בסדרה של אירועים, מפגשים עסקיים וסדנאות הכשרה, שאורגנו מבעוד מועד על ידי הנספחות הכלכלית בניו דלהי של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. מהצד ההודי, לקחו חלק בפעילות למעלה ממאה משתתפים מכ-70 חברות טכנולוגיה מובילות, מכוני מחקר מובילים כמו IVF ו- ORF ושורה ארוכה של משרדי ממשלה וגופים ביטחוניים ואחרים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה: "מערך הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה ברחבי העולם הוא חוד החנית של המאמץ הממשלתי לעידוד והגדלת היקפי הייצוא הישראליים. אנו מובילים, תוך שיתוף פעולה עם גורמי ממשל ישראליים נוספים, פעילויות שונות על מנת לפתוח עבור היצואנים הישראליים את הדלת ולייצר חיבור אפקטיבי וחכם לשווקים בעולם. הפעילות בהודו, שהיא ראשונה מסוגה לסקטור זה, היא עוד דוגמא לאפקטיביות של שיתופי הפעולה הללו ולאופן שבו מערך הנספחים הכלכליים משרת את התעשייה ומצליח לייצר פריצות דרך, המחזקות את הכלכלה והמשק".
ברק גרנות, ראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בהודו: "מדובר בפעילות ראשונה מסוגה, שנועדה לחשוף את השוק ההודי לפתרונות הישראליים בתחום הסייבר ובאותה נשימה גם לחשוף את חברות הסייבר הישראליות לביקוש העצום לפתרונות סייבר בשוק ההודי. אנו נפעמים מההיענות הגדולה מצד גורמי ממשל וסקטור פרטי בהודו, לרבות היענות נרחבת מצד נציגי חברות בינלאומיות המבקשות להיפגש עם חברות הסייבר הישראליות ולבחון את פוטנציאל השילוב של פתרונות אלו בשוק המקומי בהודו. אנו תקווה כי זוהי רק סנונית ראשונה שתבשר על העמקת שיתוף הפעולה בין ישראל להודו בתחום הסייבר בשנים הקרובות".
יערה סבזרו, מנהלת ענף הסייבר במכון הייצוא: "כחלק מהאסטרטגיה המתמשכת של מדינת ישראל לבסס את מעמדה כמובילה בתחום הסייבר, אנו מקדמים סמינרים מקצועיים- CYBER EDGE, בשווקי מטרה. הסמינר בהודו הוא הסמינר החמישי ומיועד למקבלי החלטות ברמה הלאומית ומובילי המשק בעולם התשתיות הקריטיות. מטרת הסמינר לבנות קשרים ולשפר את שיתוף הפעולה בין המנהיגים והעוסקים בהגנה בסייבר בשתי המדינות לצד קידום היצוא של חברות סייבר ישראליות; זאת באמצעות שיתוף הידע הישראלי והניסיון הייחודי בתחום ההגנה בסייבר. אנו במכון הייצוא פועלים על מנת לסייע לחברות להגיע לשווקים בינלאומיים ולהרחיב את פעילותם. אין ספק כי השתתפות בסמינר בסדר גודל כזה עוזרת לפתוח דלתות רבות ולחשוף את התעשייה שלנו לחברות בינלאומיות גדולות ולדרגים בכירים ומשמעותיים".
רועי ירום, ראש מרכז התעצמות ומשק במערך הסייבר הלאומי: "הפעילות היא עדות לשותפות המתחזקת בסייבר בין הודו לישראל. מערך הסייבר רואה לנגד עיניו את משימת ההגנה בסייבר כשלובה במשימת קידום התעשייה והאקוסיסטם הישראלי בסייבר. השותפות עם הודו נבנית על נדבכים של קשרים כלכליים, טכנולוגיים, מקצועיים והגנתיים. המערך פועל יחד עם שותפיו בממשלה ובמגזר הפרטי לבניית גשרים למול שווקים חדשים וידידים חדשים".
יש לציין כי היחסים הבילטרליים בין הודו לישראל התחזקו משמעותית בשנים האחרונות. שיתופי פעולה רבים הושקו בתחומי החקלאות, המדע, הבריאות, ה-IT, הטלקומוניקציה וכיו"ב. שתי המדינות רואות חשיבות גדולה ומעוניינות לשתף פעולה בתחומים נוספים, כמו טכנולוגיות מים. נכון לעכשיו, הודו היא שותפת הסחר האסייתית השנייה בגודלה עבור ישראל, אחרי סין.
היקף הסחר הבילטרלי בין המדינות הסתכם בשנת 2018 בכ- 4.1 מיליארד דולר, בעוד שבשנת 2017 היקף הסחר עמד על כ-3.8 מיליארד דולר (עלייה של כ-300 מיליון דולר), לפי הלמ"ס. סך הייצוא הישראלי להודו הסתכם בשנת 2018 בכ-2.1 מיליארד דולר, עלייה של כ-200 מיליון דולר בהשוואה לשנת 2017. כ-38% מהייצוא הישראלי להודו מקורו בפנינים, אבנים ומתכות יקרות, כ-18% במכונות ומיכון חשמלי, וכ-18% נוספים מקורם בכימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות. סך הייבוא הישראלי מהודו בשנת 2018 מוערך בכ-1.9 מיליארד דולר, עלייה של כ-100 מיליון דולר בהשוואה לשנת 2017. כ-28% מהייבוא הישראלי מהודו מקורו במכונות ומיכון חשמלי מכני, כ-17% בתוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון, וכ-18% במוצרי תחבורה.
