שוחד או מתנה לגיטימית ? איך יודעים ?

עבירת השוחד נחשבת לאחת העבירות החמורות בספר החוקים, אשר יש בה כדי לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי, בהתאם לכך קובע חוק העונשין ענישה מחמירה בעבירה זו –

כל עובד ציבור הלוקח שוחד בעבור פעולה הקשורה בתפקידו – דינו מאסר עד 10 שנים ו/או קנס.

מן הצד האחר, נותן השוחד – דינו מאסר עד 7 שנים.

אתר המשרד: אורי קינן עו"ד פלילי

האבחנה בין נותן למקבל השוחד טמונה בעובדה לפיה עובדי הציבור נדרשים לשרת את האזרחים תוך שמירה על נוהל תקין, אמון הציבור וביטחונו.

עבירת השוחד כוללת בתוכה מספר מרכיבים:

ראשית, הרכיב העובדתי –

1. לוקח השוחד הינו עובד ציבור.
2. על עובד הציבור ליטול מתת כלשהי.
3. נטילת המתת היא בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עודב הציבור

קרי – נדרש קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין המתת שקיבל איש עובד הציבור לבין אותה פעולה אותה התבקש לבצע.

שנית, היסוד הנפשי –

1. נדרשת מודעות עובד הציבור לכל הרכיבים העובדתיים.
2. מודעות עובד הציבור לכך שהמתת ניתנה בעד עשיית פעולה הקשורה בתפקידו.

יש לציין כי התיבה "בעד פעולה הקשורה בתפקידו" באות לא רק פעולות הנעשות מתוקף הסמכות הפורמאלית של עוד  הציבור אלא גם פעולות הנעשות תוך שימוש ביכולת, בקשרים, או בהשפעה הנובעים מעבודתו של עובד הציבור או מתוקף כהונתו (ע"פ 3295/15 מדינת ישראל נ' שמעון גפסו, פסק שינה של השופטת חיות).

בכל הנוגע ליסוד ה"מתת" הדגש אינה על ערכה של ההטבה, אלא בהנאה הגלומה במתת מבחינה אובייקטיבית.

אם כך, נשאלת השאלה מתי קבלת דבר בעל ערך ייחשב כשוחד ומתי כמתנה?

הכלל הבסיסי הוא שכל הטבה בכסף ו/או בשווה כסף, ללא קשר לערכה ו/או שוויה של ההטבה – אסורה, כל עוד טובת ההנאה ניתנת בעד פעולה הקשורה בתפקידו של אותו עובד ציבור המעניק את השירות לנותן ההטבה.

[דוגמא – מכאן שגם בקבוק יין, סיגר וכיוצ"ב לא ייחשב כמתנה, כאשר הוא ניתן בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור לטובת נותן ההטבה].

טובת ההנאה יכולה להינתן בכמה מצבים:

1. יש פעמים שנותן ההטבה מתנה את מתן טובת לעובד הציבור בקידום ענייניו האישיים.
2. יש פעמים שנותן טובת ההנאה לא מקבל כל תמורה ישירה באותה עת, אלא שומר בדרך זו על קשריו עם עובד הציבור, אשר בבוא העת יכול להועיל לו.

המבחן שעושה בית המשפט –

בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה ואת מערכת היחסים הספציפית בין הנותן למקבל.

כך למשל, האם עובד הציבור היה מודע לכך כי הוא מקבל הטבות בשל תפקידו, והאם הדבר השפיע על מילוי תפקידו באותה עת – ומנגד, האם לנותן ההטבה הייתה מטרה להשיג מבעל התפקיד הציבורי טובה כלשהי, גם אם עתידית.

כאשר מדובר בקשרי חברות, בית המשפט יבדוק את טיב החברות בין השניים.

מעטים המקרים בהם כסף ו/או שווה כסף הניתנים לעובד ציבור, יוגדרו כמתנה.

אולם במקרים חריגים – יכולה ההטבה להיחשב כמתנה לגיטימית – הכל בהתאם לנסיבות המקרה, נסיבות העניין, מי הם הצדדים ואופי הקשר בניהם.

כך למשל:

1. מתנה בסיום טיפול של עובד ציבור, ללא כל התניה בצידה בהווה או בעתיד, יכול ותיחשב כמתנה.
2. הענקת שי סביר לחג יכולה להיחשב כמתנה ובלבד שהדבר לא נעשה בכפוף לטיפול וקידום עניינו של נותן ההטבה.
3. מתנה סבירה בגין אירוע משפחתי של עובד ציבור כגון חתונות ובריתות תיחשב כמתנה ובלבד שאין קשר סיבתי בין קבלתה ובין קידום עניינו של נותן המתנה.

יחד עם זאת, יש לתת את הדעת לקביעות של בית המשפט העליון בפרשת גרנות (מפקד המחוז הצפוני של משטרת ישראל) במסגרת ע"פ 4148/06 מדינת ישראל נ' יעקב גרנות.

שם אומר כבוד השופט גולדברג כי "החלפת טובות הנאה (עד גבול מסוים) היא דבר מקובל בין ידידים. עם היווצרם של יחסי ידידות לא ניתן להקפיד על קוצו של יוד בהתחשבנות שבין הידידים" ועוד –

"עם זאת, יש לבחון אם אין הנאשמים מנסים לעטוף את מערכת היחסים שבניהם באצטלה של ידידות כדי להתחמק מהסנקציה הפלילית. על בית המשפט להשתכנע שאכן הרציונאל העומד בבסיס המתת הוא יחסי הידידות שבין הנאשמים ולא הכוונה לזכות בטובת הנאה שלא כדין".

להזכיר , כי בעניינה של פרשת גרנות – גרנות היה מפקד מחוז צפון במשטרה בתקופה המדוברת. גרנות הואשם בעבירות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים ומרמה.

על פי המיוחס לגרנות דאז בכתב האישום, קיבל טובות הנאה מקבלן בעיר נצרת בתמורה לכך שגרנות העניק משוא פנים ויחס מועדף בכל הקשור לבעיות המצויות בטיפול המשטרה.

השוחד התמקד ב- 3פרשות:

1. עבודות שיפוצים, ללא תשלום.
2. מסיבה גדולה שערך הקבלן על חשבונו לכבוד מינויו של גרנות כמפקד מחוז.
3. עבודה פרטית שביצע הקבלן בביתו של גרנות במסגרתה צבע את קירות ביתו ללא תשלום.

ביהמ"ש המחוזי ואף בית המשפט העליון בערעור זיכה את גנות מן העבירות המיוחסות לו.

בית המשפט אומר בכל הנוגע לבחינת עבירת השוחד כאשר מדובר בקשר חברי בין הצדדים:

"בבוא בית המשפט לקבוע אם נתקיימו יחסי ידידות בין הצדדים, עליו להיזהר מפני הצגה מלאכותית של יחסית כאלה, כמסווה למתת פסולה. על בית המשפט לא רק להשתכנע כי בין הנותן והמקבל אכן התקיימו יחסי ידידות, אלא עליו גם להשתכנע כי יחסי ידידות אלה אינם נובעים מיחסי עבודה או קשורים אליהם."

כמו כן, יש לשים לב כי מלבד עבירת השוחד המצויה בחוק העונשין יש לתת את הדעת גם לחוק שירות הציבור (מתנות) שיוצר הגבלות על מתן מתנות לעובדי ציבור. לציין כי ההוראה אינה חלה על מתנה "קטנת ערך וסבירה".

חוק המתנות קובע 3 תוצאות נורמטיביות במקרים בהם עובד ציבור מקבל מתנה:

1. המתנה הופכת לקניין המדינה ובמידה וניתנה מתנה בשווי, עובד הציבור חייב לשלם לאוצר המדינה את שוויה.
2. עובד הציבור חייב להודיע על קבלת המתנה.
3. אם לא הודיע, עובר עבירה פלילית.