בית משפט השלום בחיפה הרשיע היום את השחקן משה איבגי בשתי עבירות של מעשה מגונה שביצע בשתי הזדמנויות שונות, באישה שעבדה עימו בהפקות שונות, לאחר שקבע כי עדותו של איבגי "פתלתלה ומתחמקת" ואינה ראויה לאמון.
תהליך בחינת מהימנות עדים הוא מורכב ולא אחת עלול להוביל לתוצאות שגויות ביחס לנאשמים חפים מפשע. בעיקרון לא ניתן להסתמך רק על דבריו של העד בבית המשפט ויש לבחון את השתלבות הדברים עם הראיות בתיק באופן שהוא חיצוני לעדות. כמו כן, יש לבחון את הקשרם הפנימי של הדברים. כאשר יש מספר מתלוננות / מתלוננים נגד אדם, יכול בית המשפט לבחון את הדברים כראייה ״לשיטת ביצוע״. בכל מקרה, המקרים בהם מדובר על ״מילה מול מילה״ הם קשים ביותר להכרעה משפטית.
בצד זאת, איבגי זוכה מחמת הספק מעבירה נוספת של מעשה מגונה, על אף שביהמ"ש קבע כי גרסתה של המתלוננת ג' נמצאה מהימנה יותר מזו של הנאשם. ביהמ"ש ציין כי באישום זה החשד נגד איבגי "נותר על כנו ולא הוסר", אולם נותר "חלל ראייתי" שאינו ניתן לגישור ושאינו מאפשר להרשיעו, כמסקנה אחת ויחידה, ומעבר לספק סביר
כן זוכה איבגי מעבירה של הטרדה מינית כלפי אישה שלישית, לאחר שנקבע כי אמנם התביעה הוכיחה את המעשים שיוחסו לנאשם, אך ביהמ"ש סבר שעל אף שדבריו של איבגי למתלוננת חצו את גבול הטעם הטוב והיו "בזויות ונקלות", אין לראות בהם משום "הטרדה מינית" כמשמעותה בחוק
ביחס לאישום זה נכתב בהכרעת הדין: "הבטן מתהפכת והבשר נעשה חידודין חידודין למקרא אמרותיו של הנאשם ל-ד', במהלך אותו מפגש אקראי ביניהם בסוף חודש דצמבר 2013. לא כך ראוי לבן תרבות אחד לפנות לבן שיחו, ודאי לא כאשר בן השיח מספר אודות פגיעה מינית שעבר בילדותו. שפת הביבים הזו, המתארת אקטים מיניים בלשון בוטה ומכנה איברי מין בכינויי רחוב – שמורה לאחרון גסי הרוח ויושבי הקרנות, ולא לאחד מבין בכירי שחקני הקולנוע והתיאטרון בישראל…"
"ביהמ"ש דחה בהכרעת הדין את הטענות כאילו מי מהעדים הושפע מ"אג'נדת מי טו, או מאווירה תקשורתית כלשהי. כן דחה את טענת איבגי כי חקירת המשטרה נגדו היתה מגמתית או מוטה, וקבע כי צוות החקירה פעל באופן הגון וענייני
פרקליטות המדינה רואה בחומרה רבה כל פגיעה בנשים בהקשר של מיניותן, בין אם במעשים ובין אם באמירות מבזות ומשפילות, ותמשיך לפעול בנחישות נגד מי שבוחרים לבצע עבירות מין ולנצל את כוחם ומעמדם
הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין על נימוקיה ותשקול את צעדיה
