מדריך לענייני חשבון משותף וירושה

במקרים רבים כמה בני משפחה מנהלים חשבונות בנק משותפים. כדוגמת חשבון המשותף לאב ובנו. הבעיות מתחילות כאשר אחד מהם נפטר.

את עזבונו של הנפטר יש לחלק לפי דיני הירושה. אם הנפטר לא הותיר צוואה, קובע
סעיף 11 (א) לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, את אופן חלוקת העזבון. אם הנפטר הותיר צוואה – יחולק עזבונו ליורשיו מכוח הצוואה.

יחד עם זאת, יש לשים לב, שהיחסים המשפטיים בין היורשים אינם מעניינו של הבנק, בו מתנהל החשבון המשותף.

במסמכי פתיחת חשבון משותף, נוהג הבנק לכלול "סעיף אריכות ימים". מדובר בסעיף תיפעולי, אשר נועד להסדיר את אופן ניהול החשבון אחרי שאחד מבעליו נפטר. במיוחד שכיח סעיף זה בחשבונות משותפים לבני משפחה. בענייננו – חשבון משותף לאב קשיש ולבנו.

על פי "סעיף אריכות ימים", מסכימים הצדדים מראש, כי במקרה של פטירת אחד הצדדים, יהא בידי הנותר בחיים להוסיף לפעול בחשבון. אחרת, אלמלא קביעה מוסכמת זו, מחוייב היה הבנק, במקרה של פטירת אחד מבעלי החשבון, להקפיא את הפעילות בחשבון. הכללת סעיף מוסכם זה, בתנאי פתיחת החשבון, נועדה לפתור בעיה זו, כאשר מוסכם, כי כל אחד מבעלי החשבון יוכל לפעול בו במידה שהאחר ילך חלילה לעולמו.
העובדה כי מתאפשר לבעל החשבון שנותר בחיים (בענייננו – הבן) להוסיף לפעול בחשבון המשותף, גם לאחר מות אביו, אין בה כדי לקבוע דבר באשר לבעלות על הכספים בחשבון.

סעיף אריכות ימים אין משמעותו שהנותר בחיים יורש את חלקו של בעל החשבון שנפטר. אלא מדובר רק בהסדר תיפעולי עם הבנק, אשר נועד למנוע את עצירת הפעילות בחשבון לאחר פטירת אחד מבעליו.

לפיכך, אם לאחר פטירת האב, אשר היה אחד מבעלי החשבון, יפעל הבן, אשר אף הוא בעל החשבון, לריקון החשבון מתכולתו – אזי מבחינת הבנק הדבר אפשרי, לאור הסכמתם מראש של בעלי החשבון המשותף (ב"סעיף אריכות ימים").

ברם אין בכך כדי להגן על הבן, המוסיף לפעול בחשבון המשותף, מפני תביעה מטעם יתר היורשים. כך, באם לימים ידרשו היורשים את כספו של הנפטר – יהא בידם להפנות אל אחיהם את דרישותיהם ותביעותיהם, בכל הנוגע לפעולותיו בחשבון לאחר מות האב.

לצורך זכויות היורשים יש לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה למתן צו ירושה, או בבקשה למתן צו קיום צוואה. בהתאם לסעיף 66 (א) לחוק הירושה, רשאי הרשם לענייני ירושה להצהיר על זכויות היורשים. בהתאם לסעיף 77 לחוק הירושה, רשאי בית המשפט גם לנקוט באמצעים לשמירת העזבון, ובענייננו – הזכות לעכב ביצוע פעולות בחשבון הבנק המשותף.

מה מותר לנותר בחיים לעשות בחשבון ומה אסור ?

אם תנאי החשבון כוללים סעיף "אריכות ימים", אז במקרה שאחד השותפים בחשבון נפטר – מי שנותר בחיים יכול להוסיף לפעול בחשבון. זו משמעותו של סעיף "אריכות ימים" : הסכמה של הצדדים מראש, שבמקרה של פטירת אחד מהם, יהיה בידי הנותר בחיים להוסיף לפעול בחשבון.

אם תנאי החשבון לא כוללים סעיף "אריכות ימים", הרי במקרה שאחד מבעלי החשבון נפטר – הבנק היה מחוייב להקפיא את הפעילות בחשבון.

הסעיף אינו קובע דבר לגבי הבעלות על הכספים בחשבון, אלא מדובר בהסדר תפעולי עם הבנק, שנועד למנוע את עצירת הפעילות בחשבון לאחר פטירת אחד מבעליו.

כך, אומנם לנותר בחיים מותר להמשיך לפעול בחשבון, למרות פטירת השותף לחשבון, ומותר לו לבצע פעולות במישור בינו לבין הבנק.
אבל במישור שבין שני בעלי החשבון, ביניהם לבין עצמם, הנותר בחיים לבין יורשיו של המנוח – אין לנותר בחיים זכות לגזול כספים שאינם שלו.

נניח שהנותר בחיים מרוקן את החשבון – מבחינת הבנק זה אפשרי, לאור סעיף "אריכות הימים". אבל הנותר בחיים אינו מוגן מתביעה של יורשי הנפטר אם יוכיחו שהנפטר היה זכאי לכספים אלה. במקרה כזה תתנהל תביעה בין היורשים לבין הנותר בחיים, ולא מדובר בתביעה כלפי הבנק.

האם הבנק חייב ליידע את הלקוח על קיום סעיף כזה בעת פתיחת
החשבון ?

בעבר – סעיף זה לא היה מובנה, אוטומטית, בטופסי פתיחת החשבון. לכן, במקרה של בני זוג שחשבונם נפתח לפני שנים רבות, מומלץ לוודא, שאכן חתמו על טופס נפרד ובו סעיף "אריכות ימים", ובמידה שלא – מומלץ לחתום כעת.
כיום – מדובר בסעיף מובנה בטופסי פתיחת החשבון. בכל זאת, כדי למנוע תקלות, ולא לגלות, בשלב מאוחר מידי, שהטפסים לא כללו את הסעיף, רצוי ומומלץ לוודא זאת במעמד פתיחת החשבון.

אם בחשבון המשותף כבר נפטר בן הזוג ולא חתם על "אריכות ימים" ובצוואה הדבר אינו מוזכר – איך ניתן למחוק את שם הנפטר מהחשבון ?

אם בתנאי החשבון לא מופיע סעיף "אריכות ימים", הבנק יקפיא את הפעילות בחשבון ונדרש צו שיפוטי לעניין החשבון. המצאת תעודת פטירה – אינה מאפשרת הפעלת החשבון, אלא רק מיידעת על הפטירה.

אם מדובר בשותף בחשבון שמונה לו אפוטרופוס –
מה מותר לאפוטרופוס לעשות ?

בכתב המינוי, לפיו מונה האפוטרופוס, נכתב מפורשות האם מדובר באפוטרופוס לגוף או אפוטרופוס לרכוש, ומהן סמכויותיו של האפוטרופוס. עקרונית, האפוטרופוס פועל במקומו של החסוי עצמו, במגבלות שהדין מטיל על האפוטרופוס (קבלת אישור מוקדם של בית המשפט לפעולות מסויימות, מסירת דיווחים על פעולות שביצע, הפעולות כולן צריכות להיות לטובת החסוי וכו').

מה דינו של מיופה כוח בחשבון ? האם אחרי פטירת בעל החשבון הוא הופך להיות שותף ?

ייפוי כוח ניתן על ידי בעל החשבון לאדם אחר שאינו בעל זכויות בחשבון. ייפוי הכוח מאפשר למחזיקו לקבל מידע ולבצע פעולות בחשבון, לפי בקשת בעל החשבון, כל עוד לא בוטל על ידי בעל החשבון.
מיופה הכוח אינו במעמד של בעל החשבון ואינו נכנס לנעליו לאחר פטירתו. כאשר בעל החשבון נפטר – ייפוי הכוח בטל ומבוטל באופן מיידי. כאשר בעל החשבון בחיים – יכול מיופה הכוח לפעול בשמו. לאחר פטירה – פוקעת סמכותו של מיופה כוחו לפעול מטעמו של הנפטר.

כמה זמן לוקח להוציא צו ירושה ? מה הנפקות של צו ירושה ?

כל מקרה לנסיבותיו. אם הוגשה בקשה למתן צו ירושה – ולא הוגשו התנגדויות לבקשה – אזי בתוך פרק זמן קצר יחסית ניתן לקבל צו ירושה.
לעומת זאת, אם הוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ירושה – צריך יהיה בית המשפט להחליט האם לקבל את ההתנגדות ולהימנע מלתת צו ירושה, או לדחות את ההתנגדות ולחתום על צו הירושה. תהליך כזה יכול להימשך אפילו שנים, ואפילו שנים רבות במקרה של הגשת ערעורים על פסק דינה של הערכאה הראשונה.
ברגע שנחתם צו ירושה, והוא מוצג לבנק – מחוייב הבנק לפעול כמובן בהתאם לצו הירושה ולזכויות המפורטות בו.

האם שותף הנותר בחיים יכול להעביר את הכסף בחשבון לחשבון אחר כדי שיוכל לפעול באופן חופשי בחשבון החדש ?

אם תנאי החשבון כוללים סעיף "אריכות ימים" – אז מבחינת הבנק יכול הנותר בחשבון לרוקן את החשבון מתכולתו ולהעביר לחשבון חדש. אם יורשיו של המנוח טוענים לזכויות של המנוח בכספים אלה או בחלקם, ידרשו היורשים את כספו, ויצטרכו להפנות את דרישותיהם ותביעותיהם לא כלפי הבנק, אלא כלפי הנותר בחיים שפעל בחשבון.

מה קורה אם יש בחשבון מינוס ? האם הבנק מוותר על מחצית החוב ?

ודאי שלא. הבנק יכול להיפרע את יתרת החובה – הן מהנותר בחיים והן מעזבונו של המנוח. הבנק הינו נושה, וזכותו לגבות את יתרת החוב כלפיו הן מהנותר בחיים והן מיורשי עזבונו של המנוח.
היורשים באים בנעליו של הנפטר – הן לעניין קבלת נכסיו והן לעניין החובה לפרוע את חובותיו מתוך נכסי העיזבון, בגובה שלא יעלה על הסכום אותו קיבלו בפועל מהירושה.
יש לזכור, שאין חובה לקבל ירושה. כך, אם גובה החובות עולה על שווי העיזבון, יכול יורש להסתלק מהעיזבון ואז לא יהא זכאי לקבל דבר מהעיזבון, אך גם לא יהא חייב דבר.

האם סעיף "אריכות ימים" רלבנטי רק לחשבונות של בני משפחה ?

מדובר בסעיף תפעולי, אשר נועד להסדיר את אופן ניהול החשבון אחרי שאחד מבעליו נפטר. סעיף זה שכיח בעיקר בחשבונות משותפים לבני משפחה (בני זוג, הורים ילדים), אך אפשרי בכל חשבון פרטי של יחידים, המנהלים חשבון במשותף.