8 מפלגות צפויות להיכנס לכנסת, ב-2 מהן אין נשים באופן אידיאולוגי (ש"ס ויהדות התורה), ולמעט העבודה-גשר-מרצ, שמרבית הנשים נמצאות במקומות יחסית גבוהים, כל שאר 5 המפלגות (הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, ימינה והרשימה המשותפת) הציבו מסה של נשים במקומות מתנדנדים, על גבול הלא ריאליים (מנדטים שברובם לא זכו להיכנס בסיבוב הקודם).
פירוט מספרי הנשים:
הליכוד–0 נשים בחמישייה, 2 בעשיריה הראשונה; 3 נשים ב-20 הראשונים; 11 ב-35 מקומות; במקומות 29-35 יש 6 נשים (מתוך 7).
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
כחול לבן– 0 נשים בחמישייה, 2 בעשיריה הראשונה; 6 נשים ב-20 הראשונים; 10 ב-35 מקומות (עד מקום 31); 5 נשים במקומות 36-40.
הרשימה המשותפת– אישה 1 בחמישייה, 2 בעשיריה. 4 ב-15, במקומות 14-15 נשים. ישראל ביתנו– אישה 1 בחמישייה, 3 בעשיריה. במקומות 9-10 נשים.
עבודה-גשר-מרצ– 2 נשים בחמישייה, 4 בעשיריה. ימינה – אישה 1 בחמישייה, 5 בעשיריה. במקומות 7-10 נשים.
ש"ס – 0 נשים ברשימה.
יהדות התורה– 0 נשים ברשימה.
מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים: "בכנסת ה23 יהיו פחות נשים, במיוחד במקומות בכירים. זו תהיה כנסת שדוחקת נשים ל"עזרת נשים", בספסלים האחוריים, ולראייה: המספר העצום של נשים במקומות ספק ריאליים. חשוב לזכור שבישראל 2020 יש גם עדיין מפלגות שמדירות נשים על בסיס אידיאולוגי (ש"ס ויהדות התורה). מרבית הפוליטיקאיות הבכירות בשנים האחרונות, ולא מעט פוליטיקאיות שעסקו בקידום זכויות נשים ושוויות מגדרי, נפלטו מחוץ לכנסת, ביניהן: ציפי לבני, שלי יחימוביץ׳, זהבה גלאון, סתיו שפיר, עליזה לביא, שולי מועלם, רחל עזריה ומירב בן ארי."
עוד ציינה כי "בשנים האחרונות היו מחאות אדירות ששינו את השיח הציבורי באופן משמעותי, כמו מהפיכת #metoo, עוצבה גם חקיקה מתקדמת בתחומים מסוימים. מהצד השני, יש כרסום משמעותי בייצוג נשים בתפקידים בכירים: פחות חברות כנסת, פחות מנכ"ליות במשרדי ממשלה ובתפקידי רגולציה בכירים, ובמדד תל אביב 125 של החברות הציבוריות הגדולות נשארה מנכ"לית אחת בלבד לצד 124 גברים. התופעה של הדרת נשים ממרחבים ציבוריים, רק בגלל שהן נשים – מתרחבת למקומות שמעולם לא היתה."
מנכ"לית שדולת הנשים הדגישה כי "ישראל יכולה וצריכה להיות מדינה שבה כל ילד וילדה – ללא תלות בדת, לאום, עדה או מגדר – יזכו למציאות שתאפשר להןם לפרוח, ולא להיחסם. מדינה בה נשים הן אזרחיות שוות זכויות בפועל – ללא איום בפגיעה מינית או אלימות מבית, ללא דרישות צניעות מופרכות שנועדו לשלוט בנשים, ללא הדרה ודחיקה ממרחבים ציבוריים. זה העתיד שפוליטיקאים ופוליטקאיות חייבים להתחייב ולפעול כדי לקדם".
