בסוף השבוע התקיים הכנס המקצועי של ארגון קבלני באר שבע והנגב וירושלים והסביבה, זו השנה השמינית, בהשתתפות פוליטיקאים ובכירי ענף הנדל"ן.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התייחס לסוגיית העלאת מיסים ואמר כי "אסור לממשלה הבאה להעלות מיסים. אם זה יקרה לאנשים יהיה פחות כסף ועלות המחייה תגדל זה יביא אותנו למיתון. צריכים להוריד מיסים ולהשקיע במגזר העסקי, בקבלנים, במשק. אם אנחנו הקבלנים נבנה עוד 20 אלף דירות בשנה – סגרנו את הגרעון ומדינת ישראל תכניס עוד 12 מיליארד שקל. וזה בדיוק הגרעון שלה ממכירת הקרקע והכנסות ממיסים. אנחנו הקבלנים מנוע הצמיחה מספר אחד במשק. אנחנו 13% מהתוצר ויש לנו עוד מעגלי עובדים שתלויים בנו. אנחנו משפיעים על סדר גודל של 20-30% מהמשק וצריך להקל על הענף הזה. נושא הבירוקרטיה מקשה עלינו". סרוגו התייחס לנושא דיור בר השגה: "יש ביקורות על הממשלה בנושא מחיר למשתכן, כחלון הוא השר הראשון שבא ואמר אני שם את היד בכיס ונותן לזוגות הצעירים. התכנית מחיר למשתכן זה סוג של דיור בר השגה. היא לא אמור לפתור את משבר הדיור, אבל צריך דיור בר השגה גם שמחירי הדיור נמוכים לא רק שהם גבוהים".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בני דרייפוס, נשאל האם המדינה עושה מספיק בשביל הקבלנים וענה כי "מדינת ישראל תמיד צריכה לעשות יותר בשביל ענף הנדל"ן וזו לא שאלה. צריך לחדד את המלחמה בבנייה לא חוקית לקבלנים ללא רישיון. יחד עם זאת אנחנו בשנת 2020 נחשוב מחדש על תפקידנו ועל תפקיד הרשם. צריך לשנות את המנעד בין הסיווגים השונים, לייצר יותר תחרותיות. אנו צריכים להיות הרבה יותר ברורים ברגולציה שלנו. השנה פתחנו לראשונה מכללה למנהלי פרויקטים אנחנו רוצים שיותר ישראלים יעבדו בענף".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
על מחיר למשתכן ופיתוח הפריפריה אמר דרייפוס כי "הבעיה כרגע בפיתוח הפריפריה היא לא הכסף. כך למשל, חיבור חריש למחלף כביש 6 זה פשוט התנגדות של משרד התחבורה – זה לא שאם היינו מוציאים 2 מיליארד פחות במחיר למשתכן אז היה מחלף. במבט קדימה, ולאור תוצאות המכרזים, אני חושב שמחיר למשתכן יכולה להמשיך במרכז רק בשיטה ומבלי לתת שקל הנחה בקרקעות, ובלבד שהכסף שלא נותנים שם יילך לפריפריה. מדינת ישראל לא באמת קיבלה החלטה להקים מטרופולינים נוספים, ולא רק בגלל כסף, זה הרבה מעבר. בנוסף, שכונות שלא יידעו להביא אוכלוסייה צעירה ימותו – יש לכך משמעות חברתית עצומה".
בהקשר תכנית למשתכן ביקש דרייפוס להבהיר כי "תכנית מחיר למשתכן לא אמורה לפתור את בעיות מדינת ישראל בכללותן, וגם לא את הבעיה במבשרת, וזה לא קשור לשיטת המכרז – ראש העיר לא היה מוציא את ההיתרים כי יש לו איזושהי קפריזה. דרך אגב הוא לא היחיד, שכאילו בגלל שמדובר בתכנית פוליטית אזי אפשר לסחוט את הממשלה על כל מיני דברים אחרים, וזה דבר לא ראוי ונכון שנטפל בזה בכלים שיש לנו. דבר נוסף הוא שהתכנית לא באה להפוך את קצב הדירות בפריפריה לזה שקיים בהרצליה. יחד עם זאת, הנתונים שלנו מראים שקצב המכירות של מחיר למשתכן גם באזורים פריפריאליים הוא מהיר יותר בהרבה מקצב המכירות של דירות בשוק החופשי באותם אזורים".
מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמנון מרחב, התייחס לפן הכלכלי של תכנית מחיר למשתכן וציין כי "מחיר למשתכן עלתה 8 מיליארד שקל למדינת ישראל. אין שום סיבה שבשכונת גליל ים בהרצליה, זוג צעיר יקבל 800 אלף ₪ מתנה מהמדינה. המדינה צריכה לקחת 5-6 מיליארד ₪ ולשים אותם בפיתוח הפריפריה. להשקיע במחלפים, תחבורה ציבורית, תעסוקה. הממשלה צריכה לעסוק לא רק בהיצע צריכים גם לייצר ביקוש לפריפריה וכל עוד זה לא יקרה יהיה לחץ רק על מדינת תל אביב והמחירים ימשיכו לעלות ולעלות". על נושא ההקלות אמר מנכ"ל ההתאחדות כי הקבלנים מוכנים לוותר עליהן תמורת ודאות:"
עוד אמר כי "אחד החסמים הגדולים היום בפני יזמים הוא נושא תהליכי הרישוי. אנו דוחפים חזק מאוד לרישוי עצמי, זאת אומרת שיזם/ קבלן מגיש את הבקשה והאדריכל מאשר שהתמלאו כל התנאים והדרישות להוצאת ההיתר ואז הוועדה המקומית מיד מוציאה את ההיתר. זה יכול לקצר דרמטית את התהליך כפי שקורה למשל בארה"ב ומקומות אחרים. בסיטואציות מסוימות יזמים אפילו מוכנים לוותר על ההקלות והתוספות תמורת וודאות – מבלי הצורך להתעסק שנים בהיתרי בנייה, נוסף על הוצאות המימון. החסם העיקרי כרגע הם מהנדסי הרשויות המקומיות".
יו"ר ארגון קבלני באר שבע והנגב, אלי אביסרור אמר בכנס כי "אני רוצה לקוות ולהאמין שבבחירות הקרובות תבחר ממשלה יציבה וחזקה, שתוכל לעמוד באתגרים ומשוכות הרבות שיעמדו בפניה. בתחום הדיור יש צורך חיוני בהקמת "קבינט דיור" בראשו יעמוד ראש ממשלה. יש לקבוע כי יוקמו שני ערי מטרופולין: האחת באר שבע והשנייה חיפה, כשהמטרה היא לפזר את האוכלוסייה בצורה מושכלת ולהגדלתה באיזורים אלו. רק משפחות שיעברו לצפון ולדרום ייהנו מהטבות כלכליות וכספיות תמורת התחייבות לגור למשך 10 שנים. בדרך זו ניתן יהיה לתקן את העיוותים בבסיס שיטת "מחיר למשתכן" לפיהם ניתנו הנחות על קרקע בכ- 700 אלף שקלים לזכאים באזור המרכז ללא אבחנה בין זכאי בעל כושר השתכרות גבוה לנמוך יותר, בעוד שבאזורי הדרום והצפון ניתנה הנחה של כ- 150 אלף שקלים בלבד. למעשה, המדינה סבסדה קרקעות לטובת זכאים במרכז הארץ במיליארדי שקלים".
יו"ר ארגון קבלני ירושלים והסביבה, בועז ישראל הדגיש כי "בשנה החולפת פעילות הבנייה בירושלים והסביבה גדלה. מכרזים לשיווק הקרקעות פרסמו, אך לעיתים גם ללא ספר מכרז. השינוי במדיניות של האמריקאים אפשר לשווק קרקעות ולבנות גם מעבר לקו הירוק ובירושלים רבתי. למרות זאת, כמות ההיצע אינה עונה על הביקוש. תנאי המכרזים ב"מחיר למשתכן" שופרו ולכן כדאי לגשת ולהשתתף. לצערנו, הרגולציה והבירוקרטיה ברשויות המקומיות עדיין מעכבות קבלת היתרי בנייה. לשמחתנו, חל שיפור מהותי באישור פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי בירושלים. לא רק הבנייה, גם עבודות הפיתוח בירושלים גדלה. השנה בוצעו עבודות בסלילת קווי הרכבת הקלה, סלילת כבישים ומבני חינוך, על ידי חברת מוריה באמצעות קבלנים ירושלמים ברובם. העבודות היו בסדר גודל של למעלה ממיליארד ₪. התקציב לשנה הבאה של חברת מוריה הוא כ-1.8מיליארד ₪. גם ממשלת ישראל משקיעה סכומי עתק בפיתוח תשתיות, בהרחבת כביש 1, הכניסה לירושלים, בסלילת כביש 16 וכריית המנהרה ככניסה נוספת לירושלים. כל הפעילויות הנ"ל תביא לפיתוחה ושגשוגה של העיר ירושלים – בירת מדינת ישראל".
רשם הקבלנים עו"ד אילן אליהו: "כיוון שיש כ-4800 קבלנים קטנים ג'1 וכ-490 קבלנים ג'5 לא מוגבל, אנו הולכים לשנות את הדירוג כדי שיהיו יותר קבלנים גדולים".
מהנדס העיר ירושלים יואל אבן (עד לפני שבועיים מנכ"ל חברת מוריה) אמר כי "נושא ההקלות הוא אחד הנושאים הכואבים – כשמגישים היתר ללא הקלה זה מתקדם די מהר. תהליך ההקלות מכניס היבט קשה בלוחות הזמנים, ומצד אחד אם נמנע אותן נקשה על אנשים לבנות ומצד שני זה יקל מאוד על הביורקרטיה ויכולת המימוש. אנו בוחנים את האפשרויות. בירושלים אנחנו מזהים מצב שבו יש יחידות דיור ותב"עות עם עשרות אלפי יחידות דיור שקיימות על הנייר ולא ממומשות במשך שנים על גבי שנים – בשנה מתקבלים 2,800 היתרים בלבד. יכולת המימוש תלויה בשני גורמים: אנחנו, רשויות התכנון, המועצות והרשויות המקומיות, צריכים להאיץ את התהליכים ולעזור לקבלנים מבחינת ההיתרים, ומצד שני מוטל על הקבלנים והיזמים להבין את המציאות ולפעול כדי לעבוד. אני כן מזהה סיטואציות שבהן אנשים שיש להם את היחידות האלה על הנייר, מעדיפים לספסר בקרקע כי בינינו לעבוד זה קשה – להוציא היתרי בנייה, הבטיחות, היטלי השבחה, זו מערכת שלמה של קשיים והתוצאה היא שיש הרבה דירות על הנייר ובפועל אין כלום או לפחות לא מספיק".
