החיים בדיגיטל – כל הנתונים המעניינים על מצב האינטרנט בישראל

בזק מפרסמת את דוח מצב האינטרנט בישראל לשנת 2019 – לראשונה כולל הדוח גם מדגם בקרב ילדים מגיל 8

בזק פרסמה אתמול (שלישי) את הדוח השישי למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2019. הדו"ח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. לצורך הדוח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR. הסקר כלל מדגם ארצי מייצג בקרב 1400 מרואיינים בגילאי 13+ מכלל המגזרים ובנוסף כלל הסקר לראשונה גם מדגם ילדים בגילאי 8-12. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, כוללים קטגוריות שונות המשקפות את תמונת המצב של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי לשנת 2019.

מהדוח עולה כי בסוף שנת 2019 מספר הגולשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.6 מיליון איש. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-9 גיגה בממוצע ביום. תחום הענן ממשיך לצבור תאוצה, כאשר 76% מגבים תמונות וסרטונים ושומרים מידע על גבי הענן, 27% מהבתים בישראל חכמים ו- 24%מהגולשים חוו מתקפת סייבר.

בנוסף, נסקרו בדוח נתונים רבים אודות תופעות והרגלים שלנו כמשתמשים, תוך סקירה של פלח אוכלוסיית הילדים מגיל 8-12, שכניסתם לפעילות ברשת מאוד משמעותית. במקביל הדוח מתמקד במספר תחומים שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות: רשתות חברתיות, החיים ברשת, הרגלי צריכת מדיה, כלכלה וירטואלית וילדות דיגיטלית.

רשתות חברתיות: כל גיל והרשת שלו

בראש מצעד השימוש באפליקציות צועדת במקום בטוח ובפער ניכר אפליקציית הוואטסאפ עם 91 אחוזי שימוש בקרב כלל הגולשים, אחריה פייסבוק עם 81% ואינסטגרם עם 52% אחוזים. עם זאת, ניתן לאפיין דפוסי שימוש ברשתות על פי גיל, כאשר הפייסבוק מזוהה יותר עם הקהל הבוגר עם 85%, זאת לעומת 50% גולשים מקרב בני הנוער שציינו שפעילים בפייסבוק. אחרי הוואטסאפ, האפליקציה המובילה בקרב בני הנוער היא אפליקציית האינסטגרם עם 81%. מעניין לראות שאפליקציית הטיקטוק הפכה השנה לבולטת יותר ובעיקר בקרב הקהל הצעיר, כאשר 60% מהילדים כבר פעילים ברשת.

פייסבוק ממשיכה לבסס את עצמה כרשת קהילתית ופחות אישית, עם 16 קבוצות בממוצע לכל אחד מאיתנו, וזאת על חשבון השימוש האישי יותר. רובנו מתאחדים לקבוצות בנושאים, הומור, אוכל, טיולים ועוד. רשת הטלגרם יותר מהכפילה את עצמה השנה עם 23%, לעומת 12% בלבד בשנת 2018. נתון מעניין מהדוח מראה כי מרבית המשתמשים ברשת הם גברים.

כולנו חיים ברשת – תופעת ה-"Sharenting" (הורים משתפים ברשת) בולטת מאוד השנה, כאשר 52% מההורים מאמינים שיקבלו יותר לייקים אם יעלו תמונה של ילדיהם ו-33% מתוכם בודקים לפחות פעם בשעה את כמות הלייקים שקיבלו לתמונה. במקביל כשליש מבני הנוער בודק לייקים כל כמה דקות ו-59% מבני הנוער חשים אכזבה מכמות הלייקים שקיבלו.

הרשתות החברתיות עושות לנו טוב וגורמות לתחושת שייכות עם כ-70% שטוענים שהם מרגישים חלק מקהילה ובמקביל מעל 36% טוענים שהרשת ממש מסייעת להם לקבל תמיכה רגשית. בתוך כך, כ-50% טוענים שהרשת משמשת להם פלטפורמה לביטוי מיטבי. עם זאת הרשת החברתית גם מכניסה לנו מתח לחיים, כאשר 45% מבני הנוער טוענים שהרשת גורמת להם להרגיש שהחיים של אחרים יותר מאושרים ו-55% מבני הנוער מרגישים שהם מחמיצים חוויות מהנות שאחרים חווים (FOMO – Fear of missing out). נתונים אלו משתקפים היטב גם בתופעת המציאות המדומה שהרשת יוצרת לעיתים, כאשר 60% מבני הנוער מודים שהם מעלים תמונות ורודות יותר מהמציאות.

בשורה חשובה לפוליטיקאים לפני עוד מערכת בחירות – כמחצית מבני הנוער שינו את עמדתם הפוליטית בעקבות חשיפה למידע ברשתות החברתיות. 48% בקרב בני הנוער, זאת לעומת 31% מהבוגרים.

ילדות דיגיטלית – הילדים שנולדו לתוך הרשת:

לראשונה כלל הדוח השנה גם קבוצת גיל צעירה במיוחד. קבוצת הילדים שנולדו לתוך הרשת, גילאי 8-12. מתוך הדוח עולה כי הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון הוא 10. עם זאת, ההורים מבינים שצריך להגביל את זמן הצפייה במסכים, כאשר 85% מההורים בשנת 2019, מגבילים את זמן הצפייה במסכים ל-3 שעות ביום בלבד, זאת לעומת 57% בשנת 2018. נתון מעניין נוסף העולה מהדוח מראה כי החשש מפגיעה פיזית לעומת החשש מפגיעה וירטואלית דומה בקרב קבוצת הילדים ועומד על 54% לעומת 52% (בהתאמה). נתון שתומך בטענה זו מראה כי קבוצת הילדים הצעירים מגלה אחריות ברשת, כאשר 45% ממנה אמרו שדיווחו על תוכן פוגעני ברשת, זאת לעומת 31% מבני הנוער.

החשש של ההורים ברשת גובר והם לא מוצאים אותה כבטוחה עבור ילדיהם. עיקר דאגתם מהטרדות מיניות, שיימניג, חרם והפצת מידע שלילי על ילדיהם ברשת. מהדוח עולה שההורים אקטיביים ועושים מאמצים לשמור על ילדיהם ברשת וכי 75% מההורים דיווחו כי הם מחטטים בוואטסאפ של ילדיהם, ו-37% מקרב ההורים משתמשים בשירותי ניטור וסינון תכנים, לצרכי מעקב אחר ילדיהם ברשת.

המקצוע הנחשק ביותר בקרב קבוצת הילדים הוא כוכב רשת עם 23%, לעומת שחקן/ית כדורגל עם 15%, או זמר/ת עם 8% בלבד. מהדוח ניתן ממש לראות כיצד הילדים פועלים על מנת להגשים את הרצון להיות כוכב רשת, כאשר 55% מהילדים מייצרים תוכן ייעודי ליוטיוב לפחות פעם בשבוע ו- 35% מהילדים העלו לפחות סרטון אחד.

הרגלי צריכת מדיה

המגמה של צריכת תוכן בריבוי מסכים ושלל אפשרויות הולכת וגדלה. בתחום תוכן הטלוויזיה ניתן לראות כי 30% מאיתנו כבר צורכים טלוויזיה בסטרימינג על גבי האינטרנט. הפודקאסטים תופסים תאוצה כאשר שליש מהישראלים דיווחו כי מאזינים לפודקאסט ועושים זאת בעיקר תוך כדי נסיעה. הנושאים העיקריים שמאזינים להם הם היסטוריה, כלכלה והייטק. עוד ניתן לראות בדוח כי שאנחנו צופים בטלוויזיה אנחנו עושים זאת במקביל לגלישה בטלפון הנייד. התופעה מתחזקת ככל שהגיל יורד, כאשר 75% מבני הנוער (גילאי 13-17) ציינו שהם גולשים בנייד במקביל לצפייה בטלוויזיה, לעומת 45% מהבוגרים (גיל 55 ומעלה).

כלכלה וירטואלית:

כל שנה, בחודש נובמבר, מתכנסים כל אוהבי השופינג למיניהם לחודש משמח, חודש הקניות אונליין, במסגרתו הם מעניקים לעצמם עשרות פריטים חדשים, רובם לא באמת נחוצים והופכים את חברות המסחר האלקטרוני למאושרות יותר. גם השנה תחום הקניות ברשת ממשיך ומתחזק כאשר 82% מאיתנו כבר קונים Online. את הצמיחה הגבוהה ביותר ניתן לראות דווקא בקרב הנשאלים המבוגרים יותר (מעל גיל 55). תחום רכישת הביגוד ברשת כמעט והכפיל את עצמו בשנתיים האחרונות עם 45% מהנשאלים שציינו שהם קונים בגדים והנעלה ברשת, לעומת 24% בשנת 2017. גם לסופר אנחנו כבר פחות הולכים ומעדיפים לבחור את מוצרי המזון שלנו Online, כאשר קטגורית רכישת המזון ברשת יותר מהכפילה את עצמה בשנתיים האחרונות ועומדת על 33% בשנת 2019, לעומת 18% בשנת 2017.

אם בעבר היינו דואגים שתמיד יהיה לנו כסף מזומן בארנק, בשנים האחרונות היה לנו חשוב שיהיה כרטיס אשראי. עכשיו אפילו את הארנק אנחנו לא לוקחים ומשאירים אותו בבית. 34% ציינו שהם זנחו את המזומן לטובת תשלום באמצעות אפליקציות, למטרת העברות ואיסוף כספים (bit, pepper pay, paybox), בעיקר בתחומים של תחבורה ציבורית, ועד כיתה וכדומה. במקביל לשימוש באפליקציה להעברת כספים, צריכת השירותים באופן עצמאי גם מתחזקת, כאשר התחומים הבולטים בהם אנחנו מעדיפים להסתדר באופן עצמאי ולא באמצעות נציג שירות הם: קולנוע, תחבורה ציבורית, הזמנת אוכל ממסעדות , תשלום חשבונות תיירות וכדומה.

קטגוריה חדשה שצמחה השנה בנושא הכלכלה השיתופית וניתן לראותה בעיקר בעיר תל אביב היא התחבורה השיתופית. 30% מתושבי תל אביב משתמשים בתחבורה שיתופית (באבל, אוטותל, קורקינטים ואופניים), זאת לעומת 16% בלבד משאר הערים בישראל.

קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק: "החלטנו לשלב השנה לראשונה את קבוצת הגיל הצעירה כי זהינו את הדומיננטיות שלה ברשת. נראה כי קבוצת הגיל הצעירה שנולדה לתוך הרשת מתייחסת אל המרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי בו כולנו חיים. הנתונים של הדוח תומכים בכך ומראים שהדור הצעיר נמצא יותר ברשתות, מגלה אחריות מפני הסכנות ברשת ולוקח בערבון מוגבל את התכנים שנחשף אליהם ברשת. השנה יותר מתמיד ניתן לראות איך כולנו, הורים וילדים כאחד, הפכנו להיות חלק מתעשיית הלייקים, מוקפים במדיה 24/7 ולעיתים אף צורכים תוכן משני ערוצים שונים במקביל. נראה שהשלמנו עם זה שאנחנו מקבלים פרסומות רלוונטיות אחרי שיחה עם חבר באותו הנושא ומוכנים לשלם את מחיר הפרטיות עבור הנוחות. בעיקר אנחנו רואים שצריכת התוכן הולכת וגדלה ובמקביל קבוצת הגיל שנחשפת אליו הולכת ויורדת. המחויבות שלנו בבזק היא להמשיך ולהיות הפלטפורמה לפיתוחים עתידיים ולצרכים שעוד יבואו על גבי האינטרנט".

הדוח המלא לשנת 2019