במחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה בארה'ב בשנת 1989 עלה כי בעיני הציבור ההתנהגויות הנתפסות כהטרדה מינית הן:
מגע וחיכוך בלתי רצויים, גהירה ודחיקה לפינה, לחץ בלתי רצוי לפעילות מינית, מכתבים ושיחות טלפוניות לא רצויים הנושאים אופי מיני, לחץ לא רצוי לבילוי משותף, בדיחות סטריאוטיפיות או סקסיסטיות ואף במבטים עורגים בלתי רצויים- כולן התנהגויות המהוות הטרדה מינית. ניתן לומר, כי המשותף להתנהגויות אלו נעוץ בהפעלת לחץ מיני, בניגוד לרצונו של האחר.
נדמה שקשה להגדיר בצורה ממוקדת יותר מהי 'הטרדה מינית' שכן, לרב מדובר בתחושה סובייקטיבית המורכבת משילוב נסיבתי שלאו דווקא ניתן להגדירו ולפשטו במילים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
כגון אווירה, מבט, היתממות וכד'.
לראשונה התמודד החוק הישראלי עם האיסור על הטרדה מינית בשנת 1988 במסגרת החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה. העמדה לדיון בגין הטרדה מינית מחוץ למסגרת יחסי עבודה, נעשתה באמצעות חוק העונשין והעבירות הייעודיות לכך, כגון: מעשים מגונים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, סחיטה וכד'.
התקדמות נוספת במעמד הנשים בישראל והרכבת הוועדה לקידום מעמד האישה, תרמו לכך שבשנת 1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית. תפקידו, למלא טוב יותר את החסר בחקיקה הישראלית, להגדיר טוב יותר את משמעות האיסור על 'הטרדה מינית', כך שניתן יהיה להימנע מביצועה ולאסור אותה בכל הקשר ולאו דווקא במסגרת יחסי עבודה.
סעיף 3(א) לחוק מגדיר מהי הטרדה מינית:
- סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני.
- מעשה מגונה.
- התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר האדם שאליו מופנית ההתייחסות הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות.
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעתו.
- התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם- במקרה זה גם תקרית חד פעמית תהווה הטרדה מינית.
- סעיף סל הקובע כי הטרדתם המינית של אוכלוסיות חלשות יותר בעיני החוק, מתקיימת גם מבלי שהראו כי אינם מעוניינים.
ושוב, דומה שהגדרתו המשפטית של המושג 'הטרדה מינית' נותרה רחבה, מופשטת ומעורפלת עד כדי קושי לזהותה ולפיכך, גם להימנע ממנה.
התנהגות הנתפסת אצל האחד כחיזור או רומנטיקה, עלולה להיתפס על ידי האחר כהטרדה.
על אף אי הבהירות בלשון החוק, ניתן להעמיד לדין פלילי אדם הנחשד בהפרתו ובמקביל, רשאי קורבן ההטרדה לתבוע בתביעה אזרחית את המטריד ולדרוש פיצויים.
מאידך, הדרישה להראות חוסר עניין- האם די במשיכת כתף, התעלמות, העברת מסר דרך אדם אחר? או שרק הבעת דחייה באופן מפורש מזכים את הקורבן בהגנה על ידי החוק?
החוק מעניק הגנה יתרה ומיוחדת במסגרת יחסי מרות, בין היתר, על המעביד מוטלות חובות שונות אשר נועדו לאפשר גישה נוחה וישירה להגשת תלונה וכן טיפול יעיל בה. אך נשען על אותה פרשנות רחבה לאיסור 'הטרדה מינית'. כשמדובר ביחסי עבודה והעבירה היחידה עמה מתמודד הנאשם הינה הטרדה מינית, יוגש כתב האישום ויידון בבית הדין לעבודה. למותר לציין כי במסגרת ההליך, לא פעם תיבדק לעומק התנהלות המעביד לאור החובות המוטלות עליו בחוק.
לדעת הכותב, הגשת תלונות אנונימיות והכפשת שמו של אדם באמצעות כלי התקשורת ובכללם המדיה החברתית (פייסבוק, טוויטר וכיוב') הינה התנהלות לא ראויה בעליל. מי שנפגעת מהתנהלות מינית כלשהי ובכללה ההטרדה, תתכבד ותגיש תלונה ו/או תביעה אזרחית מנומקת. כך יוכל החשוד / נתבע לבחון את הטענות בצורה רצינית וגם להיות מסוגל להתמודד עם המתלוננת ולא עם רכילות או תלונה אנונימית, זאת באמצעות עו"ד מיומן.
הבסיס המרכזי בשיטת המשפט הוא האפשרות להתגונן ולא רק האפשרות להתלונן. כך קרה שבהינף קולמוס וללא תלונה של ממש הוכפש לדיראון עולם שמו של אדם אשר אפילו לא הוגשה נגדו תלונה למשטרת ישראל ולפחות תביעה אזרחית.
דרך ההכפשה התקשורתית ללא תלונה או תביעה הינה דרך פחדנית ולא ראויה אשר מחד פוגעת באדם כאשר ידיו בעצם 'קשורות' מאחורי גבו ואינו יכול להתגונן, ומאידך, מעניקה חסינות למי אשר רוצה להישאר באיזור הנוחות של מתלוננת ללא צורך במתן תשובות ו/או בדיקות לגיטימיות.
במשרד עו'ד פלילי ונוטריון אורי קינן ושות' אנו מנוסים בייצוג בכל הנושא של הטרדה מינית ומלווים את הלקוחות לכל ההליך כולל שימועים במקומות העבודה, יעוץ טרם חקירה משטרתית, טיפול בהגנה במסגרת כתבי אישום וכיוב'
כמו כן, אנו מלווים במקרי הצורך גם קרבנות של הטרדה מינית, כולל טיפול בהגשת תביעות אזרחיות באמצעות מחלקת הנזיקין במשרד.
אל תתמודדו עם ההליך ללא יעוץ של עורך דין מיומן !
