אזרחים רבים אשר נחקרו מתישהו בפני משטרת ישראל מקבלים לידיהם מידי יום הודעה בהתאם לסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי על זכותם לשימוע.
כיצד מתנהל הליך השימוע ? מה היקף חומר החקירה שעובר להגנה ? האם יש חובה לשימוע בעל-פה והאם תמיד כדאי לקיים שימוע ? אלו הן שאלות מרכזיות בהן נתקלים מי אשר מקבלים את ההודעה כי שוקלים להגיש נגדם כתב אישום.
סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
אדם אשר אינו עצור המקבל את ההודעה רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, רשאים להאריך את המועד האמור.
כיצד ניתן לממש את הזכות וכיצד מתנהל ההליך ?
העברת חומר חקירה לחשוד:
בעבר, טרם תיקונו של החוק כאמור, לא הייתה הזכות לקיים הליך שימוע דבר אשר ניתן לחשודים באופן קבוע. בית המשפט העליון בחן דאז את זכות העיון בחומרי חקירה לצורך השימוע וקבע כי הזכות קמה רק עם הגשת כתב אישום ובהתאם לסעיף 74 לחוק – ראה בג'ץ 47/91 ניימן נ' פרקליטות המדינה.
האם מעבירים להגנה את כל חומר החקירה לשימוע?
מאז כאמור תוקן החוק ובשנת 2007 דן בית המשפט העליון שוב בשאלת הזכות לקבלת חומר חקירה טרם עריכת השימוע והיקפו של אותו חומר, זאת במסגרת בג'ץ 2678/07 הנשיא לשעבר משה קצב נ' מדינת ישראל. בית המשפט העליון קבע כי הנחיות היועמ'ש בנוגע להעברת חומרי חקירה בשימוע מקובלת וההנחיה אושררה בפסק הדין. הנחיות היועמ'ש בעניין זה הן:
לעיתים לא ניתן לממש באופן סביר את זכות הטיעון ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה. לפיכך, יתאפשר עיון החשוד או בא-כוחו בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה לקראת השימוע; זאת בכפוף לשיקול דעת התביעה, ככל שזו תסבור כי הדבר אינו עלול לפגוע בעניינם של מעורבים אחרים, להפריע להכנות למשפט, או לגרום נזק אחר.
כלומר, חשוד אשר קיבל יידוע לפי סעיף 60א' הנדרש יכול לקבל לידיו רק את עיקר חומר הראיות ולא את חומר הראיות כולו.
כיצד מתנהל השימוע ?
ככלל, אין זה משפט 'קטן' המתנהל במשרדי הפרקליטות אלא בזכות החשוד להעביר נימוקים וטיעונים ולנסות לשכנע בדבר טעות משפטית או ראייתית וכן, במידת הצורך, לשכנע כי אין אינטרס ציבורי להגיש את כתב האישום.
הליך השימוע מתנהל באופן עקרוני בכתב כאמור בסעיף 60א(ד) לחוק ואולם, ככל שהשימוע מתנהל בעל-פה הוא אמור להיות קצר יחסית וזאת בכפוף לשיקול דעתו של עורך השימוע.
יש לעיתים חשיבות רבה לקיום ההליך בעל פה בפני הפרקליט המנהל את השימוע, זאת בשל היכולת לנהל דיאלוג שוטף ביחס לחומר החקירה ולעיתים, גם אם לא ניתן לשנות מההחלטה להגיש כתב אישום, ניתן בשלב זה לעדן את כתב האישום ולעיתים אף להגיע להבנות בנוגע לעונש כאשר הדבר מתאים בנסיבות.
הניסיון מלמד כי בין אם מתקיים שימוע בעל-פה ובין אם בכתב, יש ערך רב בהעברת מסמך כתוב ומנומק המקיף את הטענות הנוגעות לנושא הנידון.
האם תמיד כדאי לקיים שימוע ?
נשאלת השאלה האם יש מקום באופן קבוע להשתמש בזכות ולהעלות נימוקים בפני הפרקליטות או התביעות ?
עו"ד פלילי מיומן יודע כי לעיתים אין כלל מקום לקיים את השימוע. יש מקרים בהם חומר החקירה פורש תשתית ראיות אשר תוביל בכל מקרה לכתב אישום ובמקרה כזה אין כל סיבה לחשוף כבר בשלב זה את הצדדים החלשים, במידה וקיימים כאלה.
כמו כן, גם בהליך השימוע עצמו יש להתנהל בחכמה ולא בפזיזות בהעלאת טענות אשר יכולות, בסופו של יום, להביא להגשת כתב אישום תוך כדי 'סגירת חורים' מצד הפרקליטות בהתאם לטיעונים בשימוע.
ניתן לומר כי ברגע שהוחלט על הגשת כתב אישום נגד חשוד, המעמד של עריכת שימוע עלול להיות לעיתים חרב פיפיות עבור ההגנה. הגורם התובע אמנם מחויב לקבל את הנימוקים לצורך בחינת ההחלטה באם להגיש כתב אישום, ואולם ברור שפרקליט מיומן לא יעצום את עיניו אל מול מידע שהועבר אליו על ידי ההגנה אשר לעיתים חושפת את טענותיה והגנתה בטרם עת.
האם שימוע הוא רק בעבירות פשע ?
אמנם, חובת הרשות לקיים הליך שימוע נובעת רק במקרים של עבירות מסוג פשע, ואולם, יכול סניגור אשר מייצג במקרים שאינם נכללים בהגדרת העבירות הנ"ל, לבקש מהגורם התובע לקיים הליך של שימוע / בירור טרם הגשת כתב אישום וזאת לפנים משורת הדין.
מניסיונו של הכותב, פרקליטים ותובעים נוטים לקבל בקשה לעריכת מעין שימוע / בירור שכזה טרם הגשת כתב אישום, ובמיוחד נכונים הדברים עבור מי שעצם הגשת כתב האישום נגדו עלולה לגרור סנקציות זמניות של השעיה וכיוב'.
דוגמא לעבירות אשר אינן נכללות בגדר עבירות הפשע ואשר לגביהן נערכים שימועים / בירורים הן עבירות הרשלנות, הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות.
מומלץ שלא להתעלם מחקירה פלילית שהתנהלה ובמיוחד כאשר מקבלים הודעה לפי סעיף 60 לחוק סדק הדין הפלילי ולנצל את הזכות לצילום חומרי החקירה לצורך בחינת האפשרות של עריכת שימוע.
