חדשות הארץמבזקים

שר המשפטים: שופטי ישראל אינם מבית הדין הבינלאומי בהאג

שר המשפטים אמיר אוחנה בכנס שורת הדין: "שופטי ישראל אינם מהשופטים של בית הדין הבינלאומי בהאג, אינם מהאו"ם, הם חלק יסודי ברעיון המכונן שלשמו קמה כאן לא עוד דמוקרטיה אלא דמוקרטיה שהיא ביתו הלאומי היחידי של העם היהודי"

לאחר פסק הדין התקדימי בבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הכריע כי הרשות הפלסטינית אחראית לפיגועי האינתיפאדה השנייה, התקיים הערב (שלישי) ערב עיון משפטי של ארגון 'שורת הדין' בהובלת עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר ובהשתתפות שר המשפטים אמיר אוחנה, תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר השופט בדימוס משה דרורי ומשפחות קורבנות הטרור.

ליבת הדיון המשפטי עסקה בעניין שאלת אחריותה של הרשות הפלסטינית לפיגועים שהתרחשו במהלך האינתיפאדה שבסופו מצא בית המשפט כי הייתה אחריות ישירה לאותם פעולות הטרור. הערב עודכנו משפחות קורבנות הטרור בהליך שמבצע ארגון שורת הדין למול בית המשפט בעניין פסיקה זו.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

פסק הדין "נורז'יץ נגד הרשות הפלסטינית" מתפרש על פני 17 תביעות שנידונו במשך 20 שנה, בראשן תביעת משפחתו של חייל המילואים ואדים נורז'יץ ז"ל אשר נרצח באכזריות על ידי שוטרים פלסטינים במה שמכונה הלינץ' ברמאללה, נגד הרשות הפלסטינית ואש"ף לצד נתבעים נוספים. במהלך השנים נקבעו בהקשר לתיקים אלו קביעות תקדימיות, בין השאר כי הרשות הפלסטינית אינה מדינה ואין לה חסינות ריבונית, ועל כן ניתנת לתביעה אזרחית בישראל. בשלביו הראשונים של התיק עוקלו כספים בגובה של 64,000,000 ₪ שמשרד האוצר מחזיק בידו עבור הרשות הפלסטינית, לטובת משפחת נורז'יץ.

שר המשפטים ח"כ אמיר אוחנה אמר כי "שופטי ישראל אינם מהשופטים של בית הדין הבינלאומי בהאג, אינם מהאו"ם, הם חלק יסודי ברעיון המכונן שלשמו קמה כאן לא עוד דמוקרטיה אלא דמוקרטיה שהיא ביתו הלאומי היחידי של העם היהודי. הם שופטי ישראל. כן, השופט הוא בן אדם, והוא עוסק בבני אדם לא בתיקים השופט לא צריך לפעול כרובוט קר ומנוכר, כשיש פשע ויש עוול וחיים שאבדו ודם שנשפך יש גם אחראיים לעוון הזה. זה לא יכול להסתכם במפגע הבודד או בתשתית הטרור שבמסגרתה פעל. כאשר יש רשות שעד היום משלמת משכורות ומענקים גם לרוצחיה של הדס פוגל, ובכך מעודדת וממריצה את הבאים בתור אחריהם, כאשר יש רשות שקוראת רחובות, כיכרות על שמות רוצחים כמו בניין הממשלה ברמאללה שקרוי על שם יחיא עייאש, המהנדס שאחראי על רציחתם של מאה ישראלים."

קרדיט: שורת הדין

אוחנה הוסיף כי "כאשר יש רשות מהללת משבחת ומאדירה את הטרור היא צריכה לשלם על כך. לא די ברוצח עצמו יש לייבש את הבאר ממנה גמע את תרעלת השנאה. בשבוע שעבר הוריתי לרשויות הגבייה והאכיפה במשרד המשפטים לראשונה בתולדות לעקל מהרשות הפלסטינית כספי פיצויים שנפסקו לבני טרור ומשפחותיהם. זהו צעד כלכלי משפטי חשוב למלחמה בטרור. למדינת ישראל ישנה חשיבות עליונה בעמידה לצידם של נפגעי הטרור בני משפחותיהם וכך היא תעשה. כל עוד הרשות הפלסטינית תמשיך לממן טרור באמצעות תשלום משכורות למחבלים ובני משפחותיהם הלל ולשבח נגבה ממנה את מחיר הפיצויים לנפגעי הטרור ובני משפחותיהם. הצעד הזה יחד עם פסק הדין של השופט דרורי שאנחנו מאמינים כי הוא מבשר את הבאות, הם חלק חשוב במאבק בטרור, מאבק שיש לנהל בנחישות ובעוצמה לא רק בשדה הקרב והמודיעין אלא גם בשדה המשפטי והכלכלי".

נשיאת ארגון שורת הדין, ניצנה דרשן לייטנר: "מאבק עיקש שנמשך 20 שנה הגיע לסיומו עם פסק דין חסר תקדים לטובת קורבנות הטרור. עשיית צדק אינה נגמרת במאסר המחבלים בבתי הכלא, כל עוד הרשות הפלסטינית דואגת לשלם להם בגין ישיבתם, ובכך לממן ולעודד מעשי טרור. תדע הרשות הפלשתינית שיש מחיר לדם שעל ידיה, מחיר יקר מאוד, והיא תצטרך לשלמו״.

קרדיט: שורת הדין

קטע מתוך פסק הדין של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט בדימוס משה דרורי: "מבחינה אישית מדובר בעומס רגשי של אוסף ראיות וחוות דעת אשר מהם עולה כי אש"ף, הרשות הפלסטינית, עראפת ואבו מאזן וכן בכירים נוספים כמו מרואן ברגותי כולם חתרו למטרה אחת הרג יהודים וישראלים ופגיעה במדינת ישאל. הדרכים לכך היו רבות במקביל לכל אלו לא יכולתי שלא להעמיד מול עיניי את משפחות הנפגעים, התובעים".

בין התיקים שנידונו: הטבח במשפחת גביש בו נהרגו שני הורים, סבא, ונכד בביתם שבאלון מורה בפסח 2002; רצח בני הזוג דיקשטיין ובנם הקטן במארב ירי בדרום הר חברון; פיגוע ההתאבדות בצומת מגידו בו נהרגו 17 בני אדם, ופיגועים רבים נוספים. כמו כן, תביעתו של נעמאן שראקיה שנחשד על ידי הרשות הפלסטינית כמי ששיתף פעולה עם ישראל, נחטף ועונה על ידה בגין זאת, וכן תביעתם של כ-60 מורי דרך שפרנסתם נפגעה קשות במהלך השנים 2000-2004 בגין מתקפת פיגועי האינתיפאדה השנייה.

Back to top button