כנגד הנאשם, שמואל בן אבו, תושב אבן מנחם, הוגש כתב אישום הכולל חמישה אישומים, המייחס לו ביצוע עבירות: שלילת כושר התנגדות, (4 מקרים), מעשה מגונה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (מספר מקרים), סחיטה באיומים, גניבה, נטילת נכסים לשם סחיטה, פגיעה בפרטיות (שלושה מקרים) ואיסור הלבנת הון.
במהלך חודש מאי 2015 הכירו הנאשם והמתלוננת. במסגרת הקשר, הזמין הנאשם את המתלוננת ובִתה הקטינה, לצימר. בדרכם לצימר, טמן הנאשם במשקה ששתו חומר הגורם לתופעות של שינה, טשטוש, סחרחורת וחוסר זיכרון, ומשמש כסם אונס. בהגיעם לצימר שקעה המתלוננת בשינה עמוקה והנאשם ביצע מעשים מגונים בקטינה.
באישום זה הורשע הנאשם בביצוע עבירות שלילת כושר התנגדות (2 מקרים) ומעשה מגונה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
באירוע אחר המתואר כאישום השני, המתלוננת ביקשה לשכור את שירותי הנאשם, לביצוע עבודת בנייה בביתה. ביום 21/10/2016, לקראת סיום עבודת הבניה, יצאו הנאשם והמתלוננת לקניות עבור פרויקט הבניה. בדרך, טמן הנאשם בכוס קפה שהגיש למתלוננת, כדור של התרופה "היפנודרם", המשמש כסם אונס.
במהלך הדרך חשה המתלוננת כי היא מטושטשת. משהגיעו ליעדם שהו הנאשם והמתלוננת במקום מספר שעות כשהיא רדומה. במהלך השהות במקום, נטל הנאשם מהמתלוננת את מכשיר הטלפון הנייד שלה וכן סכום של 1,400 ש"ח במזומן.
כעבור מספר ימים, פנה הנאשם אל המתלוננת והציג בפניה בכזב, כי הם נסחטים על ידי גורמים שצילמו את שניהם יחדיו. בשל מצג זה סחט הנאשם מהמתלוננת סך של 170,000 ש"ח. מסע הסחיטה הופסק לאחר שהמתלוננת פנתה למשטרה.
באישום זה הורשע הנאשם בביצוע עבירות, שלילת כושר התנגדות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, גניבה, נטילת נכסים לשם סחיטה, איסור הלבנת הון, וזוכה מחמת הספק מביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות.
באישום השלישי בכתב האישום נכתב כי בראשית חודש דצמבר 2005, הסיע הנאשם את המתלוננת באישום זה בטרמפ. במהלך הנסיעה טמן הנאשם בכוס מיץ שהגיש למתלוננת חומר המכיל את המרכיב הפעיל דיאזפאם, הידוע כמשמש כ"סם אונס".
המתלוננת באישום זה שתתה את המיץ שהכיל את הדיאזפאם והבחינה בגרגירים מן החומר שנותרו בתחתית הכוס. לאחר שירדה המתלוננת מהרכב, חשה ברע, חשדה כי הנאשם סימם אותה, ופנתה למשטרה. באישום זה הורשע הנאשם בביצוע עבירה של שלילת כושר התנגדות.
באישום הרביעי, במהלך חודשי מאי 2015, בעת שנפגשו הנאשם והמתלוננת באישום זה, לפגישה אינטימית, צילם הנאשם את מהלך קיום יחסי המין ביניהם וזאת ללא הסכמתה ובאופן הפוגע בפרטיותה.
באישום זה הורשע הנאשם בביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות.
באישום החמישי צוין כי במהלך חודשי יוני 2015, בעת שנפגשו הנאשם והמתלוננת באישום זה, לפגישה אינטימית, צילם הנאשם את מהלך קיום יחסי המין ביניהם וזאת ללא הסכמתה ובאופן הפוגע בפרטיותה.
באישום זה הורשע הנאשם בביצוע עבירה של פגיעה בפרטיות.
במסגרת האישום השני, הגישה המדינה חוות דעת מדעית, שבדקה דגימה של שערות, שנלקחו מהמתלוננת באישום זה, לצורך גילוי שרידי "סם אונס". חוות דעת זו נערכה על ידי פרופ' פרנקו טליארו מאיטליה. בית המשפט קיבל, כראייה מדעית, שטרם עמדה לדיון בהליך פלילי בישראל, את חוות הדעת של בדיקת שרידי הסם בשיער.
בתקציר הכרעת הדין מציין בית המשפט המחוזי בנצרת כי על אף שבדיקת השיער טרם נבחנה בבתי המשפט בישראל, הרי בבתי משפט בארצות הברית, באנגליה ובקנדה, בדיקת שיער היוותה אחת הראיות הראשיות ברבים מפסקי הדין, בערכאות השונות בהליכים פליליים ואף בבתי הדין לענייני עבודה ובבתי המשפט לענייני משפחה. ברבים מפסקי הדין שנסקרו, העניקו בתי המשפט משקל משמעותי לראיה המדעית של בדיקת סם בשיער אשר סייעה בידם להכריע בתיק.
בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי חוות הדעת שערך פרופ' טליארו קבילה כראיה, זאת לאחר שהוכח בפניו כי מדובר בטכניקה מדעית מקובלת ומצוטטת רבות בפסיקה המשווה. שיטות רבות בעולם, מחקרים רבים ואף בתי המשפט בעולם, הכירו בכשרותה ודומה כי בדיקת השיער לגילוי חשיפה לסמים, מאופיינת במרכיבים, ממצאים וניתוחים שונים העונים על דרישת קבילותה כראיה מדעית ועל כן מצא בית המשפט, לקבוע כי היא עברה את "מבחני האש" והפכה לקבילה.
