ניסו שחם נשלח ל-10 חודשי מאסר – "פגיעה קשה בערך החברתי המוגן"

בית משפט השלום בתל אביב גזר הבוקר (שני) 10 חודשי מאסר בפועל על ניצב בדימוס ניסו שחם ששימש כמפקד מחוז ירושלים במשטרה והורשע בהטרדה מינית, מעשה מגונה בשוטרת ובעבירות מרמה והפרת אמונים. בנוסף, הוטל עליו קנס בסכום של 7,500 ש"ח ועליו לפצות שתי מתלוננות בסכום של 1,500 ש"ח כל אחת ומתלוננת נוספת בסכום של 500 ש"ח.

כנגד ניסו שחם הוגש כתב אישום שכלל שמונה פרשיות. על פי עובדות כתב האישום הנאשם שירת כקצין הנמנה על סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, בתפקידי פיקוד שונים. במהלך התקופה כמתואר בכתב האישום יצר הנאשם קשרים אינטימיים, בעלי אופי מיני עם שוטרות, על פי רוב בדרגות נמוכות, בתפקידים זוטרים ובפער גילאים משמעותי ממנו, שהיו כפופות אליו בין במישרין ובין בעקיפין.

הקשר כלל התקשרויות טלפוניות אינטנסיביים, מפגשים מיניים מזדמנים וקשר אינטימי מתמשך. לעיתים במשרדו של הנאשם או ברכב או במתקן משטרתי והן מחוצה לה, בביתו הפרטי, בבית אימו ובמקומות שונים בארץ.

הנאשם יצר קשרים חריגים אלו תוך שהוא עושה מעת לעת שימוש בסמכויות שניתנו לו במסגרת תפקידו, על מנת לקדם את עניינו האישי בשוטרות, לרבות יצירת התנאים שאפשרו קשר אינטימי עימן. חרף הקשר החריג טיפל הנאשם מעת לעת בעניינן ובבקשותיהן למרות ניגוד העניינים המובהק בו היה מצוי לאורך כל התקופה הרלוונטית. תוך שהוא מושפע מסוד היחסים האסורים עימן ומן הצורך המובנה והמתמשך למנוע חשיפת סוד זה. מערכת יחסים סודית זו, קלעה את הנאשם למצב מתמשך של ניגוד עניינים ביחס לשוטרות הזוטרות, גם במקום שהקרבה הפיזית עימן הצטמצמה או נפסקה.

בכתב האישום פורט אודות הפגיעה בציבור בשל מעמדו של הנאשם ואופי תפקידו במערכת המשטרה וכן מודעות הנאשם למעשיו. כתב האישום מכיל 8 פרשיות כדלקמן:

פרשה ראשונה

קשר רומנטי שהחל בין הנאשם לשוטרת א.א בשנת 2000 או בסמוך לכך, עת היתה השוטרת א.א כבת 20 בשירות חובה והנאשם שימש בדרגת סנ"צ והוא כבן 40 ,קשר 21 שנמשך גם לאחר שהנאשם קודם בתפקיד ובדרגה מונה לשמש כמפקד מרחב בדרגת נצ"מ. ובעת שהיה מפקדה של השוטרת עת שירתה באותו מרחב. קשר הכלל מגעים מיניים שהסתיים במתכונתו בשלהי שנת 2004 לערך, אך נמשך על בסיס טלפוני וחילופי מסרונים עד לשנת 2012. ובמהלך תקופת הקשר המיני לא משך הנאשם את ידו מטיפול בעניינה של השוטרת כמתחייב.

הנאשם המליץ ביום 27.08.2002 או בסמוך לכך לאשר בקשת השוטרת א.א לסיוע כספי מהמשטרה במימון לימודים אקדמיים. על בסיס המלצתו הבקשה אושרה. וכן ביום 3.2.2003 בתפקידו כמפקד מרחב דוד, ערך הנאשם ראיון לשוטרת א.א בעקבות הערכה תקופתית נמוכה שניתנה לה ע"י מפקדיה הישירים. בתום הראיון הורה הנאשם על הוצאת ההערכה הנמוכה מתיקה האישי ועל עריכת הערכה תקופתית חדשה. בנוסף הביא הנאשם את עורך הערכה התקופתית, מפקדה הישיר של השוטרת א.א, שהיה פקודו, לכתוב מכתב התנצלות על ההערכה התקופתית הנמוכה שכתב לשוטרת. ובעקבות הוראת הנאשם להוצאת הערכה מתיקה של השוטרת א.א נערכו במשטרת ישראל דיונים רבים בהשתתפות קציני משטרה רמי דרג. בסופו הוחלט כי אין מדובר במקרה חריג ונדיר קבלת עמדת הנאשם. ובמהלך כל דיונים אלו לא הודיע הנאשם לממונים עליו או לגורמים המקצועיים שעסקו בעניין מולו, על הקשר המיני ולא משך ידו מהטיפול בעניינה.

ביום 16.4.07 במסגרת ראיון שנערך לשוטרת א.א לבקשתה ע"י מפקדה דאז, הביעה השוטרת א.א רצונה לעבור ולשרת בתחנה הקרובה למקום מגוריה. בתום הריאיון מפקדה הודיעה לה כי אינו מאשר את בקשת המעבר וכן היא תוצב ביחידת הסיור של מרחב ציון. בשלב זה הביעה השוטרת א.א את רצונה לקיים ראיון עם סגן מפקד מחוז ירושלים. וביום 07.7.23 מונה הנאשם לסגן מפקד מחוז ירושלים. ביום 12.8.07 קיים הנאשם מתוקף תפקידו כסגן מפקד מחוז ירושלים ראיון עם השוטרת, חרף היחסים ביניהם. ובמהלך הריאיון אמר הנאשם לשוטרת א.א, בניגוד לעמדת מפקדה הישיר, כי בקשתה לעבור ולשרת בתחנה קרובה למגוריה תישקל בחיוב כדי להקל עליה. כן הורה הנאשם כי השוטרת תמשיך שירותה במקום בו היא משרתת וכי קצין אג"מ במרחב ציון יבחן הקלה בשיבוצים למבצעים מיוחדים במרחב.

פרשה שניה

השוטרת ב.ב משרתת כשוטרת מחודש אוקטובר 1997 וביום 7.12.07 עת שירתה ביחידת הסיור של מרחב ציון, בירושלים פנתה בבקשה שייערך לה בהקדם ראיון עם סגן מפקד מחוז ירושלים שהינו הנאשם, בעניין אישי. וביום 10.12.07 נערך לשוטרת ב.ב ראיון בפני מפקדה במהלכו ציינה כי היא שוקלת להתפטר משירותה במשטרה היה ולא תשובץ במקום שירות אחר. מפקדה של השוטרת ב.ב החליט להעביר בקשתה לגורמים הרלוונטיים. ביום 18.12.07 החל קשר רומנטי בין הנאשם לשוטרת ב.ב, ביוזמת הנאשם, כלל שיחות טלפון ומסרונים בעלי אופי מיני. וביום המחרת ה 19.12.07 נערך לשוטרת ראיון נוסף, עם ראש לשכת הסיור, בו נתבשרה כי נתקבלה בקשה לשבצה בהדרכה וכי למחרת יערך לה ראיון התאמה. למרות האמור עמדה השוטרת על בקשתה כי ייערך לה ראיון עם הנאשם. בתום הריאיון הוחלט כי בקשת השוטרת תובא להכרעת הסגן, פקודו של הנאשם. בינתיים בעקבות פניית המלמ"ש, סופחה השוטרת להדרכה שם.

בד בבד עם קיומו של הקשר הטלפוני התכוף והחריג, ביום 17.03.08 הגישה השוטרת פניה בדבר התפטרות אל הנאשם. ובעקבות בקשת נערך לשוטרת ביום 6.4.08 ראיון בפני קצינת אגף משאבי אנוש, קצינה הפקודה לנאשם. בתום הריאיון הוחלט כי בקשת השוטרת לשמש כחוקרת תיבחן מול פיקוד המחוז. וביום 9.4.08 הובאה בקשת המעבר לעיונו וטיפולו של הנאשם. וביום 4.5.08 או בסמוך לכך, שובצה השוטרת כחוקרת כבקשתה. ובחודש ספטמבר 2009 או בסמוך לכך, הביעה השוטרת ב.ב את רצונה לעבור לתפקיד מנהלי במטה הארצי של המשטרה בירושלים, לאחר התמודדות במכרז. ביום 22.2.09 נערך לשוטרת ראיון בפני מפקדה הישיר, פקודו של הנאשם. בתום הריאיון הודע לשוטרת כי בקשתה להתמודד אינה מאושרת, בתגובה ביקשה השוטרת להשיג על החלטה זו בפני סגן מפקד המרחב. כל אותה עת, לפני הריאיון ולאחריו, היו הנאשם והשוטרת בקשר טלפוני תכוף. ביום 15.10.09 בתום הריאיון הודע לה כי בקשתה לא אושרה ובתגובה ביקשה השוטרת להשיג על החלטה זו בראיון בפני הנאשם. ביום 21.12.09 על פי החלטת הנאשם וחרף קיומו של קשר ביניהם ערך הנאשם בלשכתו ראיון לשוטרת והנאשם סיכם עמה כי במידה ועד יוני 2010 לא יימצא שיבוץ עבורה, תאושר העברתה. כל זאת בניגוד לעמדת מפקדיה.

ביום 1.5.10 הועלה הנאשם לדרגת ניצב ומונה לשמש כראש את"ל. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה התפתח קשר בעל אופי מיני בין השניים עד לכדי קיום יחסי מין שהתקיימו בחורשה הסמוכה לביתו של הנאשם, ברכבו המשטרתי של הנאשם. ביום 11.5.11 מונה הנאשם לשמש בתפקיד מפקד מחוז ירושלים. במועד שאינו ידוע למאשימה סמוך לחודש אפריל 2012 הורה הנאשם לפקודו לקלוט את השוטרת ביחידתו. זאת בניגוד לעמדתו של ראש הימ"ר. בעקבות הוראת הנאשם ביום 15.4.12 זימן ראש הימ"ר את השוטרת לראיון ובסיומו ציין בפניה כי כרע אין תקן וכי מועמדותה תבחן. כעבור עשרה ימים, ביום 25.4.12 לאור הוראת הנאשם, התקבלה השוטרת לתקופת ניסיון בת שלושה חודשים. מספר ימים לאחר קבלתה, הודיעה השוטרת כי אינה מעוניינת בתפקיד.

פרשה שלישית

השוטרת ג.ג משרתת כשוטרת במשטרה החל משירות החובה שלה. בעת שכיהן הנאשם כסגן מפקד המחוז, שירתה באחת מיחידות מחוז ירושלים. הנאשם והשוטרת ג.ג נפגשו במפגש אקראי ביום הספורט שנערך למחוז ירושלים, אשר בעקבותיו, יצר הנאשם קשר טלפוני עם השוטרת ג.ג, החמיא לה על עבודתה והעניק לה אישור חד פעמי לקבלת רכב משטרתי למשך סוף השבוע. השניים החלו בקשר טלפוני אינטנסיבי, בעל גוון מיני, שהגיע לשיאו בקיום יחסי מין מלאים בבית אמו של הנאשם. בעוד מתנהל הקשר ביניהם, ערך הנאשם ריאיון לשוטרת ג.ג בנוגע לבקשתה לעבור מתפקידה, בקשה שהוגשה על ידה מספר פעמים בעבר, אך נדחתה. בסופו של הריאיון אישר הנאשם את בקשת המעבר, זאת מבלי שדיווח לאיש על קיומו של הקשר המיני שבינו ובינה, כמתחייב.

פרשה רביעית

השוטרת ד.ד שוטרת במחוז ירושלים. בעת שכיהן הנאשם כסגן מפקד מחוז ירושלים, שימש בין היתר כמפקדה. הנאשם ערך ריאיון לשוטרת ד.ד מתוקף תפקידו בנוגע לבקשתה לפרוש מן המשטרה, זאת לאחר שבקשתה למעבר למחוז אחר על רקע מצוקה משפחתית נדחתה בעבר. עם תום הריאיון, אישר הנאשם את בקשת המעבר של ד.ד ובהמשך יצר עמה קשר טלפוני, במהלכו נהג להחמיא לה על מראיה ולעודדה כי לבטח תצליח בתפקידה במשטרה. כעבר חודש, נכחו הנאשם והשוטרת ד.ד במסיבה של המשטרה בירושלים. בעקבות זאת, עוד באותו הערב נפגשו וקיימו יחסי מין ברכבו של הנאשם. שבועיים לאחר מכן, בעודם מקיימים קשר טלפוני אינטנסיבי וחריג שנסתר מעיני הגורמים המוסמכים, על רקע עיכוב שחל בהעברת השוטרת ד.ד למחוז המבוקש, ביקש הנאשם מקצינת משאבי האנוש לקלוט אותה ללא דיחוי. הקשר הטלפוני והמיני בין הנאשם לשוטרת ד.ד, נמשך אף לאחר מעברה למחוז המבוקש.

פרשה חמישית

השוטרת ה.ה במועד הרלוונטי לכתב האישום סיימה את שירות החובה שלה ועמדה לפני שירות קבע במשטרה. הנאשם כיהן בזמן זה כמפקד מרחב דוד כמפקדה של השוטרת ולאחר מכן כמפקד מרחב נגב. הנאשם ערך ריאיון לשוטרת ה.ה בנוגע לבקשתה להתגייס לשירות קבע, אליה נעתר. בעקבות הריאיון, הנאשם יצר קשר עם השוטרת ה.ה שהייתה אותה שעה במשמרת לילה וביקש להיפגש עמה בחדר הכושר ובהגיעה, נישק אותה על שפתיה. מפגש זה התפתח לקשר מיני תדיר ביניהם שכלל קיום יחסי מין מלאים, בין היתר, בלשכתו של הנאשם כמפקד המרחב. במהלך הקשר, בעוד שהנאשם נמנע מלדווח על קיומו, פעל בעניינה של השוטרת ה.ה אישר העלאתה בדרגה, אישר המלצה להארכת שירותה, אישר בקשתה לסיוע כספי למימון לימודי השכלה גבוהה, אישר בקשתה לדחיית מועד יציאה לקורס אליו זומנה, טיפל בבקשתה לביצוע "עבודה בשכר", ערך עמה ריאיון בדבר בקשתה ליציאה לקורס בשפה הערבית. אף לאחר סיום הקשר המיני, סייע הנאשם לבקשתה לסיוע כספי מימון לימודי השכלה גבוהה וערך עמה "שיחת חתך" מקצועית, שבמהלכה נישק אותה על שפתיה תוך החדרת לשונו לפיה מבלי לתת דעתו לשאלת רצונה בדבר. השוטרת ה.ה אשר לא חפצה במגעו, נרתעה בתגובה לאחור ועזבה את המשרד בבכי ובסערה.

פרשה שישית

השוטרת ו.ו ששירתה במשטרת ישראל במספר תפקידים, ביצעה לעבור מתפקיד "מבצעי" לתפקיד "מנהלי", משסורבה על ידי מפקדה, ביקשה לקיים ריאיון עם הנאשם שבתקופה זו כיהן כסגן מפקד מחוז ירושלים וכחלק מתפקידו אמון היה על שיבוצי כוח האדם. במהלך מפגש אקראי, פנתה השוטרת ו.ו לנאשם וציינה שהגישה בקשה להיפגש עמו בעניין בקשתה. בסמוך לכך, בשיחת טלפון בין הנאשם לשוטרת ו.ו שטחה בפניו את קשייה האישיים והמשפחתיים והרקע להגשת בקשתה ואף פרצה בבכי. לאחר מספר ימים וזאת לאחר ששוחחו מספר פעמים טלפונית, ערך עמה ריאיון בנושא ובסופו נעתר לבקשתה, כהמלצת מפקדה. בסמוך לאחר הריאיון, החל הנאשם ליצור קשר תכוף עם השוטרת ו.ו ולעיתים מידי יום. תחילה, נסובו השיחות על בקשתה ובהמשך הפכו לשיחות בעלות גוון אישי, במהלכן החמיא לה על יופייה וביקש ממנה להיפגש עמו אך היא סירבה. לימים, חרף התחמקותה המשיך הנאשם להפציר בה להיפגש עמו וזו נעתרה לו למרות אי הנוחות שחשה והם נפגשו באותו יום, בשעות הערב. במהלך הפגישה ברכבו של הנאשם, חזרה השוטרת ו.ו ושיתפה אותו ברצונה לעזוב את המשטרה ובתגובה אמר, בין היתר, "יהיה בסדר, אל תדאגי, נמצא לך תפקיד טוב". לאחר מכן, רכן הנאשם לפתע לעבר השוטרת ו.ו ונישק אותה על שפתיה תוך שהוא מחדיר את לשונו בפיה, בניגוד לרצונה. בתגובה לכך, השוטרת ו.ו הדפה את הנאשם, הוא המשיך במעשיו ושב ורכן לעברה, אך השוטרת ו.ו חמקה ממנו ויצאה נסערת מהרכב. לאחר האירוע המתואר, ניסה הנאשם בהזדמנויות שונות ליצור קשר עם השוטרת ו.ו משלא ענתה לשיחותיו, התקשר אליה ממספר לא מזוהה וכשענתה, שאל לשלומה. ברקע פרשה זו, הואשם הנאשם בעבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה.

פרשה שביעית

בעת שכיהן כסגן מפקד מחוז ירושלים, שלחה השוטרת ז.ז לנאשם ברכת "שנה טובה". הנאשם הורה למזכירתו ליצור עמה קשר וזו מסרה כי הוא מבקש את מספר הטלפון שלה. לאחר שמסרה לו, החל בין הנאשם לשוטרת ז.ז קשר טלפוני, שבמהלכו נהג, מעת לעת, להציע למתלוננת הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ולהתמקד במיניותה כדוגמת שאלות בדבר צבע בגדי ההלבשה התחתונה שלה ובעת רצונו להיפגש איתה ולהיות עמה. הנאשם המשיך בהתקשרויות בעלות תוכן מיני לאורך זמן וזאת על אף שהמתלוננת לא הייתה מעוניינת בקשר זה ואף נמנעה מלשים להן קץ. לאחר מספר חודשים, פנתה השוטרת ז.ז אל הנאשם ודרשה שיחדל ממעשיו והוא בתגובה הפסיק. על רקע פרשה זו, הואשם בנוסף בעבירה של הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות בגין מעשים שביצע כלפי השוטרת ז.ז.

פרשה שמינית

עניינה באישום נוסף נגד הנאשם בעבירה של מעשה מגונה תוך ניצול ביחסי עבודה שעל פי הנטען ביצע הנאשם בשוטרת ח.ח, שוטרת מהמטה הארצי וכל זאת בעת שהיה אחראי על תחומי עבודתה כסגן מפקד מחוז ירושלים. מעשיו של הנאשם כלפי השוטרת ח.ח כללו נשיקה על שפתיה במהלך סיור עבודה מבלי שחפצה בכך ובלא ששיתפה עמו בפעולה, ניסיונות במסגרת הקשר הטלפוני האינטנסיבי והמיני ביניהם לשכנע אותה להיפגש עמו לשם קיום יחסי מין, בהזדמנויות שונות במהלך עבודתם המשותפת, ניסה לנשקה על שפתה, אך היא הסיטה את ראשה כדי לחמוק מנשיקותיו, כתוצאה מכך נישק אותה בסמוך לשפתיה. בהזדמנות אחרת, בשעות ערב מאוחרות, כשהגיע הנאשם למשרד בענייני עבודה, נטל את כף יד של השוטרת ח.ח והניחה על איבר מינו תוך שהוא מחבק אותה ונוגע באיבר מינה ובהמשך אף נישק אותה סמוך לשפתיה, כל זאת בניגוד לרצונה. בעקבות כך, פנתה השוטרת ח.ח לנאשם בבקשה לסייע בקיצור תקופת שירותו של בעלה שאף הוא שירת כשוטר, במטרה לקדם את מעברו לתפקיד חדש הקרוב לביתם, זאת לאחר שפניות בעלה למפקדיו לא התקבלו. הנאשם נעתר לבקשתה, פנה אל הגורם הרלוונטי ובסמוך לאחר מכן – 22
העברתו אושרה.

סנגורו של שחם, עו"ד בעז בן צור, טען בדיון כי הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה אחת של הפרת אמונים ללא מרמה, עבירה של הטרדה מינית מילולית שמוצאת ביטוי במשלוח מסרון ולעבירה של מעשה מגונה שמתייחסת לנשיקה, אלה העבירות שהורשע בהן הנאשם. ב"כ הנאשם טען כי בית המשפט המחוזי ביסס את הכרעתו על הבסיס העובדתי שנקבע בבית המשפט השלום. המסקנה השונה של בית המשפט המחוזי הייתה כהגדרתו מסקנה נורמטיבית. לדעת ב"כ הנאשם אם לא היה מוגש אישום בגין הפרת אמונים, לא היה מוגש כתב אישום פלילי כלל.

לדבריו, העבירות האחרות בהן הורשע משלוח אס.אם.אס ונשיקה, מבלי להקל ראש, לא היו מצויים בגדרי ההליך הפלילי. ב"כ הנאשם טען כי מדובר בהרשעה תקדימית כיוון שאף אחד לא הועמד לדין בגין קשר אינטימי מוסכם. בקשת התביעה להטיל את החמור שבאמצעים העונשיים על מקרה אחד שמעולם לא הייתה העמדה לדין ולא הייתה הרשעה על קשר אינטימי מוסכם ללא אבק של עבירת מין. ב"כ הנאשם הפנה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה החקירה שהחלה בשנת 30
2012 .החקירה החלה תחת תפיסה שיש כאן חשד לביצוע סדרה של לעבירות מין במהלך החקירה התבררה תמונה ראייתית שונה לחלוטין, התמונה הראייתית לא תאמה את אופי החשדות בתחילת החקירה, שינתה החקירה כיוון והחלה להתמקד בשאלה האם הנאשם דן בבקשות שונות של אותן שוטרות עמן הוברר שניהל קשרים אינטימיים מוסכמים. כתב אישום כלל אירועים מתחילת שנות ה- 2000 הרחק מתקופת ההתיישנות הרלוונטית. השוטרות העידו והן אמרו פעם אחר פעם שכל קשר היה בהסכמה, השתמשו בביטויים שאנו לא מבינות מה רוצים מהנאשם ושללו פעם אחר פעם אחת אחרי השנייה איזה שהיא תזה של קשר אינטימי.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, שעה שהתפטר מיוזמתו, כך גם לגבי עניינה של ו.ו לאחר שאמר כי טעה שלא פרש נכון את המצב. הנאשם שתף פעולה כבר בשלב החקירה ואישר את שארע. ב"כ הנאשם טען כי בבית המשפט הנאשם סרב להודות לקבל עבודות שירות. דבר זה לא צריך להיזקף לחובתו נוכח רצונו להישמע. ב"כ הנאשם הפנה לתקדימיות שבהרשעה הנאשם. נוכח העובדה כי הקשר של הנאשם עם הנשים היה בהסכמה, לכן כל רכיב ורכיב לא מהווה עבירה לפי התפיסה שהייתה, אולם בצבירת האירועים זה כבר מגבש את העבירה. בית המשפט השלום קבע שלא ובית המשפט המחוזי קבע שכן. הדבר לדעת הסנגור מעיד על התקדימיות שישנה בסוגיה הזאת שבפנינו. מקום שבו יש הרשעה שהיא הרשעה תקדימית הכלל המשפטי אומר שזו נסיבה מהותית מאוד בשלב גזירת הדין. הפסיקה שהביאה המדינה הוא בתחום המנהלי והמשמעתי ולראשונה נדון בעבירה מעין זו במשפט הפלילי שהוא המשפט השיורי והברוטאלי ביותר. ב"כ הנאשם הפנה להליכים משמעתיים. נוכח התקדימיות אין מקום להטיל על הנאשם ענישה מכבידה שכן הכלל הוא כי מזהירין בטרם עונשים. ב"כ הנאשם טען כי יש לצרף לכך דוקטרינה נוספת שנקראת "הדרגיות בענישה" שאומרת פחות או יותר שאנו גם אם אנו רוצים להחמיר אנו לא פועלים באופן בלתי מדוד או באופן בלתי מדורג.

מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי לבין עבודות שירות. אם עד היום לא הייתה ענישה אלא של בית דין משמעתי , כאשר קובעים על ראשוניות אזהרה ועקרון החוקיות וכו', אז ברור שהמתחם לעת הזו הוא לא סטטי ויכול להתפתח, אבל המתחם לעת הזו הוא המתחם שצריך להיות בנסיבות העניין. קל וחומר שאין טענה שהייתה איזו סטייה מן השורה. הפנה לחלוף הזמן – במקרה הנוכחי מדובר על אירועים שחלקם החלו בתחילת שנות ה-2000 , על חקירה שמתחילה לפני כ-8 שנים בשנת 2012. במקרה שלנו השיקול הוא בעל עוצמה במובן זה שמדובר בקשרים שהחלו לפני 18-17 שנים, גם אותן פעולות מינוריות חלקן בוצעו לפני למעלה מעשור. הפנה לפסיקה שדנה בהפרת אמונים. לגבי העבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית הנאשם הורשע בעבירה זו בבית המשפט השלום ההרשעה נשארה בעינה. הנאשם נדון בגין עבירה זו לשל"צ ואין מקום לשינוי. לגבי מתחם העונש ההולם ומדיניות הענישה, המתחם מתחיל משל"צ ומאסר על תנאי. השאלה היא האם הפרת האמונים עושה שינוי איכותי שמעבירה אותנו ממאסר על תנאי ושל"צ ישר למאסר בפועל? ב"כ הנאשם סבור שלא. ב"כ הנאשם הפנה לטיעונים לעונש בבית המשפט השלום שם עידו מספר רב שוטרים שהעידו לטובת הנאשם. התייחס לחקירה והתנהלות המכבדת של הנאשם כלפי הנשים. הנאשם בן 61 ללא עבר פלילי. ב"כ הנאשם הגיש השלמת טיעון שהייתה בעיקרה חזרה על הטיעונים שנשמעו באולם בית המשפט אך היו מסודרים בצורה נוחה לקריאה וסדורה יותר מאשר בפרוטוקול. בית המשפט עיין בדברים.

ניסו שחם ביקש שלא להתחשב בשירותו המשטרתי ותרומתו למען ביטחון המדינה. ביקש "אל תתחשב בי, אל תקל עליי בכלום, החירות שלי צריכה לעמוד, אני לא עברתי שום עבירה מהעבירות האלה." הנאשם התייחס לפגיעה בנשים שנחקרו במסגרת תיק זה, מהן אף אחד לא ביקש סליחה. הנאשם חזר על כך שלא עשה דבר מהאמור בכתב האישום.

השופט, שמואל מלמד כתב החלטתו כי "הפרשיות השונות כפי שכינתה אותם המדינה, מתארות עובדות שונות של מצבים בהם היה הנאשם בניגוד עניינים. שעה שעסק בעניינים של נשים לו היו קשרים מחוץ לעיסוקו המשטרתי. הנאשם כאמור העמיד עצמו בניגוד עניינים שעה שעסק בעניינם במסגרת עיסוקו המשטרתי."

"במקרה שלפנינו ככל שנבחן את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם על פי כל אחד מהמבחנים מדובר במעשים שונים. במקרה הנוכחי מדובר באירועים שאירעו בזמנים שונים" כתב השופט והוסיף, "הנשים מהן קיבל הנאשם את ההטבה הן נשים שונות. לא הוזכר במסגרת כתב האישום קשר עובדתי בין נותנות ההטבה מלבד היותן שוטרות. הפגיעה באינטרס החברתי של מעשי הנאשם היא פגיעה מצרפית רחבה יותר ככל שיש יותר אירועים, אך לא ניתן לראות בכלל האירועים מסכת עובדתית אחת. כוונת הדברים שגם אם היו מפחתים בכמות המעשים שהובאו בכתב האישום או מוסיפים מעשי עבירה הרי שהיה מקום לראות בהם אירועים נפרדים שהביאו למידת פגיעה קשה בערך המוגן, בכל מקרה ומקרה הנאשם העמיד עצמו בניגוד עניינים מהותי. המאשימה בחרה להציג מתחם אחד נוכח האלמנטים הדומים במעשים אותם ביצע הנאשם. בית המשפט סבור כי צבירת המעשים והצגת מתחם אחד יש בה כדי להקל עם הנאשם. בית המשפט מודע לאמור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי לעניין ה"מעשה" הפסול עליו עמדו כב' השופטת דיסקין והשופטת רביד. "כאשר בית המשפט רואה במעשה מכלול התנהלותו של הנאשם."

הוא ציין כי "העובדה שהתנהלות כוללת זו מורכבת משורה של אירועים, אין פירושה שיש הכרח לבחון כל אחד מהאירועים בנפרד ובמנותק, כדי לוודא שהוא כשלעצמו מבסס את יסודות העבירה. הפרדה שכזו חוטאת לדרך הנכונה שיש להסתכל על "המעשה", מוציאה את העוקץ ממנו, מגמדת אותו שלא לצורך ומטשטשת את התמונה המלאה שהיא זו שצריכה להיבחן על ידי בית המשפט במענה לשאלה האם הנאשם הפר אמונים במילוי תפקידו." דברים אלו מתייחסים לשלב הכרעת הדין לצורך ביסוס האשם. מרגע שהורשע הנאשם מצווה בית המשפט להסתכל על התמונה המלאה בה הורשע הנאשם על מנת לקבוע את מידת הפגיעה בערך החברתי, ככל שמדובר בריבוי מעשים הרי שהפגיעה תהא קשה יותר. מהתמונה הכוללת המתגלה לעיני בית המשפט נראה כי במקרה הנוכחי אני מוצא לקבוע כי לאור ריבוי המעשים יש פגיעה קשה בערך החברתי המוגן."

סנגורו של שחם, עו"ד בעז בן צור ביקש בתום הדין לעכב את ביצוע המאסר על מנת לשקול הגשת ערער על גזר הדין. בהתאם לכך בית המשפט קבע כי ריצוי העונש יעוכב עד ל-25 במרץ 2020.