יוחנן פלסנר: אנו בשעת משבר חמורה של הדמוקרטיה הישראלית

היום (חמישי) התקיים בבית יגאל אלון אירוע האזכרה השנתי ליגאל אלון, של בית יגאל אלון, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בסימן 40 שנה לפטירתו של יגאל אלון.

בכנס, שהתמקד בשאלה: "בחירות שלישיות – האם משבר האמון בדמוקרטיה הגיע לנקודת האל חזור? נשאו דברים בפני 650 תלמידי מכינות קדם צבאיות, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, ח"כ מטעם מפלגת כחול לבן – משה (בוגי) יעלון, השופטת בדימוס- דליה דורנר, יו"ר ובעלים של העיתון גלובס- אלונה בראון, מוביל מחאת חוק הלאום, תא"ל במיל'- אמל אסעד, מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר- רוני אלשייך,.מנכ"ל בית יגאל אלון -ערן שוורץ ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר.

בטקס אזכרה לאלון, שנערך לאחר מכן בבית העלמין שבקיבוץ גנוסר בנוכחות בני משפחתו של אלון, נשאו דברים סגן הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ ישראל דמוקרטית- יאיר גולן, קצין חינוך ראשי תא"ל- צביקה פייראיזן ויו"ר הועד המנהל של בית יגאל אלון- יוסי קוצ'יק.

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר ,ח"כ מטעם מפלגת כחול לבן – משה (בוגי) יעלון אמר כי "בבה"ד אחד כתוב "נאה דורש נאה מקיים"-זה משפט לא רק לקצינים, זה משפט למי שאמור להנהיג מדינה. אם זה לא נאה דורש נאה מתקיים מתחיל להיפתח פער, פער של אמון. זה משבר האמון שאנחנו נמצאים בו היום, משבר המנהיגות, שנובע מהרבה דברים רעים שקרו לנו בשנים האחרונות. קודם כל משאלות ערכיות: האם ראוי שיהיה לנו ראש ממשלה שעומדים נגדו שלושה כתבי אישום. האם נכון שראש הממשלה יעמוד מעל הכנסת ויגיד מותר לקבל מתנות, כשכל איש ציבור יודע שאסור לקבל מתנות. איזה פער נוצר פה בין מה שנדרש, שצריך להיות לבין מה שמתקיים, וזה יוצר משבר אמון שמחריף."

יעלון הוסיף כי "לצערנו בעידן המודרני בעיקר בעידן המדיה החברתית, יוצרים לך תדמית מסוימת- ניתן לרמות יותר מדי אנשים היום ליותר מדי זמן. אחד האתגרים במציאות הזאת לבוחרים היא להסתכל לעומק לא לקצף שעל פני המים, לא על מספר הלייקים- אלא על המבחנים האמתיים, האם המנהיג עמד במבחן, האם הוא נותן עדיפות למדינה ולא לעצמו או שיש פה משהו שאינו ראוי וישר. לכן האתגר לבוחרים היום הוא הרבה יותר גדול. לברור את המוץ מהתבן ממה שאתה שומע בעידן פייק ניוז- אתגר לא פשוט שמנוצל על ידי פוליטיקאים לא על ידי מנהיגים."

מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשייך אמר כי "בשנים האחרונות נוצרה התלכדות של השסעים בחברה שלנו, שיצר השיח הפוליטי. פתאום מצפים ממך שאם אתה במאפיין מסוים אתה צריך להתיישר בכל המאפיינים האחרים, כלומר אם אתה דתי אתה צריך להיות גם ימני, ואתה חייב לא לשתף פעולה עם ערבי ומזוהה עם הפריפריה וכולי. זה לא אמיתי ולא נכון אבל זה השיח הפוליטי שכאשר הוא מלכד את כל השסעים ומייצר שיח של שחור ולבן, ימין ושמאל, ומסדר את העולם בשתי קבוצות, נוצרים שני גושים שכאילו מייצגים את כל השסעים החברה הישראלית. זה שיח של ניצחון או אסון וזה אסון גדול ואסור שזה יהיה השיח שלנו."

אלשיך הוסיף ואמר, "הוא מחלחל לכל המערכות הממלכתיות שהופכות לפוליטיות, אין דבר חמור מזה ללכידות החברתית ותחושת החוסן שיש לנו מערכות שיודעות לקבל החלטות בצורה ממלכתית ולכן השיח הזה הוא שיח מסוכן. לצערי אין סיכוי שהשינוי יבוא מלמעלה- השיח מלמעלה כבר מדבר ומכין אותנו ללגיטימציה לבחירות רביעיות. זה יכול להיות רק משיח צעיר, מרענן ומחבר בין אוכלוסיות חלוקות בנושאים השונים שפועלות ביחד ורוצות שינוי וזה בדיוק מה שקורה כאן היום וזה ממלא אותי בתחושה של אופטימיות. רק הדור הצעיר והרוח הצעירה יכולה לנער את התהליך של הקיטוב. כמו שלימד אותנו יגאל אלון- חברה מפוצלת וחלשה משמעותה עם מפוצל וחלש ואסור לתת לזה לקרות לכן מי שצריך להכריז לא עוד זה אתם."

מנכ"ל בית יגאל אלון, ערן שוורץ אמר כי "גדל פה דור שבשנה וקצת האחרונות חווה שלוש מערכות בחירות, דור שחווה פופוליזם ופייק ניוז, שחווה ערעור על הרעיון של אמת ושקר, שבו אמת וצדק אם קיימים נמדדים אל מול מספר הלייקים שהם מביאים ולא אל מול אמת המידה אבסולוטית, דור שחווה ערעור על עצם קיומו של המשחק הדמוקרטי.

החלטנו לבחון עד כמה אכן תחושות פסימיות אלו שאני מתאר מעוגנות במציאות בקרב הצעירים, משתתפי הכנס והעמדנו את יום אלון למנהיגות ראויה בסימן בחירות שלישיות- האם הן אות לקץ האמון במוקרטיה. אציין כי כבר בסקר מקדים בקרב מאות מהצעירים היושבים כאן קרוב ל-70 אחוזים מהם חושבים כי "הדמוקרטיה חלשה ומתנדנדת. מחובתנו למנוע את זה."

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה התייחס למצב הפוליטי ואמר כי "אנחנו נמצאים באחת התקופות הסוערות ביותר של המערכת הפוליטית בישראל. לראשונה, יעמוד ראש ממשלה לבחירה כשתלוי ועומד נגדו כתב אישום בבית המשפט; לראשונה מכהנת ממשלת מעבר תקופה כה ארוכה, שרים ממונים ללא אישור הכנסת, הכנסת מצדה משותקת כמעט לחלוטין, משרדי הממשלה בהמתנה, התקציב לא עודכן, והרשימה של המחירים שאנחנו משלמים על השנה האבודה הזאת ארוכה. ולראשונה, בישראל, וזהו תקדים עולמי, מתקיימות 3 מערכות בחירות תוך פחות משנה." הוא הדגיש כי "כל התקדימים הללו מעידים על שעת משבר חמורה של הדמוקרטיה הישראלית. בתוך כך, אין זה מאוחר לגלות מנהיגות אמיצה וראויה. התכלית של המנהיג היא לא להיות בעל הכוח אלא להשתמש בכוח לטובת הציבור, ולא לחפש את השעיר לעזאזל התורן וללבּות את השנאה והשִטנה, להגביר את הקיטוב וההקצנה. מנהיג אמיתי אינו רואה את פני עצמו במראה אלא את עתידה של המדינה".

יו"ר הועד המנהל של בית יגאל אלון, יוסי קוצ'יק אמר: "אני מרבה לשמוע לאחרונה כי תכנית המאה היא למעשה תכנית אלון אך בשנויים קלים. לא נכון. יגאל קבע בקול גדול, שיש לנו זכות היסטורית על כל ארץ ישראל. הוא קבע גם שלמרות זכותנו ההיסטורית הוא מוכן לוותר על חלקי ארץ כדי לשמור על ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. תכנית אלון שאותה הוא הגה קבעה שלא תהיה התיישבות באזורים צפופי אוכלוסיה ערבית. וכך מ 1967 עד 1977 אותה שנה שבה עלה הליכוד לשלטון, ההתיישבות היהודית הייתה רק בירושלים, בבקעת הירדן בגוש עציון ובפריפריה של יהודה ושומרון.

מאז עלייתו של הליכוד לשלטון ובמשך למעלה מ- 40 שנה פעלו ממשלותיו כמדיניות להתיישב בתוככי יהודה ושומרון בצמוד ובתוך אוכלוסיה ערבית צפופה. מטרתם המוצהרת הייתה להעלים את תכנית אלון. תכנית המאה דומה מאד לתכנית אלון אבל עם אבל ענק שמרוקן את תכנו. מדהים איך איש חכם אחד מרחיק לראות ראה את הנולד. יגאל אתה חסר."

סגן הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ ישראל דמוקרטית, יאיר גולן אמר כי "במציאות בה זחיחות הדעת, יהירות מלל ריקה מתוכן וסטייה עקבית מדרך האמת פושות דרך קבע בחיינו הציבוריים, דבריו של יגאל אלון זוהרים בחשיכה באור יקרות, לחם לא נס ומידת הרלוונטיות שלהם לשאלות דורנו נראית איתנה ומשמעותית מאי פעם.

לאחרונה אני עד לשימוש נלוז במורשתו של אלון ובהצגתו כדוגל בסיפוח נרחב של שטחי יהודה ושומרון. לכל הסבורים כך כדאי לחזור ולעיין דבריו בכנסת ב-1970. איני יודע איך היה מעריך את תכניתו מ-67 כיום, אך מסופקני אם היה רואה בחיוב את סיפוח שטחי C כעניין נכון לישראל ואפילו אם יהא לכך גבוי אמריקאי מלא ושלם."

מוביל מחאת חוק הלאום, תא"ל במיל', אמל אסעד אמר כי "חוק הלאום בניסוחו הבוטה הנוכחי נושא בחובו סכנות חמורות לדמוקרטיה הן מבחינת הגדרת הזהות והאופי של מדינת ישראל והן מבחינת קיומו הפורמלי של המשטר הדמוקרטי בקרבנו. הפגיעה בערך השוויון כפי שהיא באה לידי בטוי בחוק הלאום דורסת ברגל גסה את שווי המשקל העדין בין היהודי לדמוקרטית בזהותה של מדינת ישראל.

זהו חוק המייצג תפיסה לאומנית קיצונית שאינה משאירה שום מקום לדו קיום שוויוני של אזרחים בני לאום אחר. להערכתי העדר כל התייחסות לשוויון אזרחי ולזכויות מיעוט בחוק הלאום מייצג כוונה של המחוקק לבטל את הדמוקרטיה השויונית."

השופטת בדימוס, דליה דורנר: "מדוע הדמוקרטיה שלנו חלשה? דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב היא גם הגנה על זכויות המיעוט. איך אפשר לאזן בין יכולת הרוב לשלוט לבין אי פגיעה בזכויות המיעוט? לצורך כך יש צורך בחוקה, כללי משחק שלא קובעים על פי הצורך המידי, של בעל הכוח באותו הזמן, אלא כללים שטובים למדינת ישראל, כללים הגונים וטובים ולשריין אותם ואי אפשר לשנות אותם אלא אם כן יש שני שליש. הבעיה היא שאנחנו במשבר חוקתי בשל העדר כללי משחק משוריינים שלא ניתן לשנותם ללא שני שליש. המדינה הזאת עוברי היא נס אבל על הנס על זה צריך לשמור, אתם שצרכים לשמור עליו כי עוד נס לא יקרה.

יו"ר ובעלים של העיתון גלובס, אלונה בראון אמרה כי "מחקרים מראים שבמדינות שיש בהם יותר אמון כלפי הממשלה התוצר לנפש גבוה יותר. ואנחנו במציאות של משבר אמון גלובלי שפוגע בכולם, לבין התקשורת, לבין הממשלה, לבין המגזר העסקי, לבין מערכת החינוך, המשפט, וזאת תופעה בינלאומית וכולם נפגעים ממנה, ובתוך המחקר בתחום האמון נתגלה כי העיתונות לא ממלאה את התפקיד שלה ויש קשר בינה לבין העדר אמון בפוליטיקאים ובעסקים.

בעקבות כך הגדרנו בגלובס מחדש את תפקידו של העיתון-תיווך המציאות ואוצרות של ידע מהימן, מגוון, אקטואלי, נגיש ומעניין. להגדיר את גבולות השיח במציאות של פייק ניוז. אנחנו מאמינים שעיתונות אחראית יכולה לתת פתרון לפייק ניוז, ועיתונות שמביאה גיוון מגזרים ודעות יכולה לתת מענה לפילטר באבלס שכולם סובלים מהם."