איזנקוט: בסופו של יום ממשלת ישראל קיבלה את ההחלטות הנכונות

היום (שלישי) התקיים ערב עיון של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בבינתחומי הרצליה, תחת הכותרת "מעגלי ממשק בין מודיעין, מדיניות ואסטרטגיה – האם נלמדו הלקחים?", לכבוד צאת הספר "המתריע – שיחות עם האלוף (מיל.) עמוס גלעד", שכתב עיתונאי ידיעות אחרונות, שמעון שיפר.

באירוע השתתפו ודיברו, בין היתר, רא"ל (מיל.) גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר; תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר; אלוף (מיל.) גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי; פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה וכן אלוף (מיל.) עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי ולשעבר ראש האגף המדיני-בטחוני במשרד הבטחון.

במענה לשאלה האם לממשלת ישראל יש אסטרטגיה בעניין עזה אמר איזנקוט: "אני חושב שהמחשבה ליצור בידול בין עזה לאיו"ש יצרה מציאות שבו השיג ושיח היה עם חמאס והרשות הפלסטינית שגם בחרה לקחת צד נדחקה לפינה. אני חושב שבאה תכנית עסקת המאה וראתה את הזירה הפלסטינית בכללותה ושמה איזשהו כיון חדש להיום שאחרי בניסיון להסדרה אסטרטגית וזה ייקח הרבה מאוד זמן. מי שמציע תשובות פלא והוא יפעיל את הכוח ויעשה סיכולים ממוקדים והבעיה תיגמר, צריך להסתכל על ההיסטוריה שלנו ולראות שהטרור לצערנו הרב היא תופעה שמלווה את מדינת ישראל מאז הקמתה, וצריך להתמודד איתה ברמה המקצועית בנחישות, באומץ וגם לשמור על הדמות שלנו כצבא וכחברה."

איזנקוט נשאל על ידי דקל אם המישהו שמציע סיכולים ממוקדים הוא שר הביטחון וענה: " יש לי פריבילגיה, לא שייך לאף צד פוליטי ולא בתוך המשחק הזה. אני מביע את דעתי המקצועית, שאין תרופות פלא. מי שחושב שבטרור אפשר להילחם בסיסמאות או רק בכוח טועה טעות מרה. צריך להיות מאבק משולב שמופעל בו כוח צבאי ומודיעיני מתוחכם ובנחישות יחד עם מוטיבים ומרכיבים אזרחיים כלכליים שיפרידו בין טרור לאוכלוסייה ויצרו גם תקווה שזה חלק מהאתגר והאינטרס הישראלי. והמחשבה שככל שלהם יהיה רע יותר לנו יהיה טוב יותר היא מחשבה מופרכת שתנציח את המציאות הכאוטית להרבה מאוד שנים קדימה."

בתשובה לשאלה מה חשב על האמירות שנשמעו לאחרונה ביניהן של ראש הממשלה כי "אנחנו מכינים הפתעה לחמאס", ושל שר הביטחון לשעבר כי "ראש המוסד ביקר אצל הקטארים יחד עם אלוף פיקוד דרום, הרצי הלוי" ענה: "תראה, אני מבין את הצורך הפוליטי-מנהיגותי לתת תשובות לאזרחים, להגיד שיש דברים שנעשים. אבל אני חושב שככלל רצוי יהיה לשמור על מדיניות עמימות עם כל הפיתוי לבוא ולומר אנחנו עושים דברים רציניים מאוד. גם כשהדימוי של מפקד כזה או אחר או מנהיג כזה או אחר נפגע, לראות את טובת העניין ולהאמין שאתה עושה את הדבר הנכון לביטחון ישראל ובסופו של יום לא להתרגש יותר מידי מאמירה כזאת או אחרת, או מכותרות כזו או אחרת. זה מתאזן שנעשים הדברים הנכונים והאמיתיים לאורך זמן."

כשנשאל אם תהליך קבלת ההחלטות של נתניהו מולו היה נקי אמר איזנקוט: "בימים של אינפורמציה ודיסאינפורמציה ואמיריות שלעיתים שופכות את התינוק עם המים, אני רוצה להגיד מההתנסות שלי, אני חושב שזה חובה מקצועית קודם כל לאמת וגם לאזרחי המדינה. שבסוגיות הביטחוניות של מדינת ישראל אני מצאתי קשב רב, עשייה של הדבר הנכון ואני ציינתי את האישור להילחם נגד ההתבססות האיראנית, האישור ללכת למבצע מגן צפוני שהיו לו גם סכנות להסלמה בזירה הצפונית, והיו לא מעט מתנגדים גם בתוך הצבא וגם מחוץ לצבא, במציאות שהייתה ביהודה ושומרון עם התלהמות כללית על לעשות סגרים וכתרים. אני חושב שבסופו של יום ממשלת ישראל קיבלה את ההחלטות הנכונות ואני ראיתי בזה חובה מקצועית אין בה אמירה פוליטית או מחויבות אישית שלי למישהו אחר, אלא להגיד את הדברים כהוותים, והדברים שאני ראיתי כרמטכ"ל, וכשעסקנו מעבר לפיקנטריה החוצה בסוגיות הביטחונית. אני חושב שזה נלקח בכובד ראש ובסופו של יום התקבלו החלטות נכונות לטובת הבטחון הלאומי של מדינת ישראל."

לקראת סיום נשאל איזנקוט על הגיבוי שלא זכה לו בפרשת עזריה וענה כי "במרחק הזמן אני חושב שהיה אירוע חמור, חריג, שזוהה, וטופל כראוי על ידי הפיקוד הזוטר של הצבא ועל זה גאוותי. כשהאירוע הזה מגיע לידיעתי ולידיעת שר הביטחון, שאני מעדכן אותו ב16:00-17:00 זה אחרי שהמפקדים עושים תחקיר ראשוני בבוקר, מתייעצים עם הפרקליט הצבאי הראשי בשעות הצהריים ואומרים שיש פה אירוע שהוא מעבר על החוק ומעבר על סולם הערכים הבסיסי של צה"ל, מעבר לסיכון של החברים ולכן מבקשים שתיערך חקירה, כי יש פה אירוע חריג. וכשאני מסיים ארבע שנים זה האירוע היחידי למיטב זכרוני שמוגש כתב אישום."

"אני יכולתי להצטער בזמן אמת וגם במרחק הזמן, "אמר אייזנקוט והוסיף, "לא על זה שהייתה לזה תמיכה ציבורית רחבה, אפילו לא על זה שעמדתי פה ביום עיון לזכר אמנון ליפקין-שחק ודיברתי בצבא חברה על העובדה שחיילים מתגייסים בני 18, והבן שלי שירת ביחידה קרבית באותו זמן. הם לא הילדים של כולנו והם לא ילדים קטנים. הם גברים שמקבלים צו. הם ילדים של ההורים שלהם אבל הם צריכים להגן ולהילחם, ולסכן את החיים שלהם כדי להגן על המדינה. ואם אני יכול להצטער על משהו שהמנהיגות בחלקה עמדה מנגד והיו גם כאלו שנתנו רוח גבית להשמצות אישיות וזה בעיני הביא לפגיעה בצבא, בחברה. ממרום השירות הצבאי שלי אני מסתכל על המרכיב החשוב ביותר לביטחון הלאומי ולקיום של כולנו. זה החוסן של החברה הישראלית, היכולת שלנו להיות מלוכדים סביב ביטחון המדינה, סביב הערכים שלנו הלאומיים והצבאיים, וראיתי בניסיון של פוליטיקאים להתערב בתוך המעשה הצבאי כדבר חמור שפגע בצה"ל ופגע בי. זה דבר משני, ואני שמח שזה לא פגע בתפקוד של צה״ל."

"אני הסתכלתי על התגובה בתוך צה"ל, אמר אייזנקוט, "על הנחישות להמשיך לפעול, למרות שישנם כאלה שאומרים שזה השפיע ופגע ברוח הלחימה בצה"ל, ראיתי צבא מקצועי שחותר למגע והביס את טרור הסכינים ועשה אותו לצבא חזק יותר. אפשר להצטער על המעורבות של פוליטיקאים ועל אי נקיטת עמדה מנהיגותית בעיניי, ערכית, שהיא ברורה ופשוטה, לא צריך יכולת יוצאת דופן להבין את זה."

בדיון על מצב הביטחון ערב הבחירות והשלכות ממשלת המעבר, שהנחה ירון דקל אמר תמיר פרדו, לשעבר ראש המוסד: "אנחנו נמצאים כבר שנים במצב מסוכן שבו מערכות הביטחון עלולות להפוך למערכות פוליטיות. המערכת צריכה להיות מקצועית ומי שעומד בראשה, רמטכ"ל ראש מוסד או ראש שב"כ, צריכים לשקול רק שיקול מקצועי. בתקופה כמו שאנחנו השנה האחרונה ועוד הרבה קודם קיים סיכון שבמערכות הללו, שנתונות במצב בלי אפשרי, יהפכו השחקנים הבכירים ליותר ויותר פוליטיים ופחות מקצועיים".

האלוף (מיל.) גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לבטחון לאומי: "אם אתה שר בטחון בממשלת מעבר התפקיד שלך קצר ואתה בעיקר יכול להזיק. אם אתה שר בטחון לתקופה ממושכת יש לך לכאורה יכולת להשפיע ולבנות תכניות. וכשר מגיע לכמה חודשים יש פער בין החזות של שר בטחון לבין המציאות שבה לרמטכ"ל יש תפקיד מאוד דומיננטי. זה לא בגלל שהמערכת לא מעריכה את יכולותיו. יש פה עניין אובייקטיבי של היכולת של בן אדם מוכשר ככל שיהיה ללמוד דברים בזמן קצר. ואני מקווה ששרי בטחון מבינים את זה ולא מנסים יותר מדי להיות משמעותיים בנושאים אזוטריים או בנושאים שבהם הם יכולים רק להסב נזק".

אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי, אמר בפתח האירוע: "הדבר החשוב ביותר שעולה מהספר הוא האמינות של איש המודיעין. תפקידו של איש המודיעין כפי שעולה מסיפור חייו של עמוס הוא לא לשרת שלטון או את הממונים עליו. יש לו חובה אחת, למדינת ישראל וגם כשניצב בפני עובדות שלא אוהבים לשמוע, הוא חייב לעמוד עליהן ולעמוד על האמת שלו. אנחנו גאים שעמוס נמצא במרכז הבינתחומי".

דובי אייכנוולד, מנכ"ל הוצאת ידיעות אחרונות: "מעטים הספרים שערכם אינם בר חלוף שתוכנם והווייתם מעל לרגע ולזמני. הספר שבגינו התכנסנו כולנו הוא ספר כזה. בספר הזה כתבו השניים את ההיסטוריה עבור כולנו כפי שלא נכתבה קודם ולדון בכל סוגיה מכל הזוויות להביע את עומק התהיות והשאלות , לדון במחדלים בהיעדר הקשב והכשל בראיית הנולד".