פייק ניוז בימי קורונה: נדרש קבינט מתפקד ומל"ל חזק לניהול אסטרטגי

היום (ראשון) נערך דיון מקוון שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא פייק ניוז בעידן קורונה. בדיון שהנחה תא"ל (מיל) איתי ברון – ראש התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז וסגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי השתתפו דוברים רבים ומגוונים בהם: אלוף (מיל') עמוס ידלין –ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אייל בסון – דובר משרד הבריאות, תא"ל רונן מנליס – לשעבר, דובר צה"ל, ירדן ותיקאי – לשעבר, ראש מטה ההסברה במשרד ראה"מ, ד"ר תהילה אלטשולר–שוורץ – עמיתה בכירה, ראשת התכנית לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה, גב' אורית פרלוב – המכון למחקרי ביטחון לאומי, גב' ג'ורדנה קוטלר – מנהלת מדיניות פייסבוק ישראל, מר בועז ראקוץ – "המשרוקית" – גלובס, מר נדב אייל – חדשות 13, מר רן רזניק – כתב בכיר ופרשן בריאות – "ישראל היום", ד"ר רועי צוקר – מומחה למחלות זיהומיות, מר אטילה שומפלבי – המכון למחקרי ביטחון לאומי ו YNET ודודי סימן טוב – המכון למחקרי ביטחון לאומי.

בדיון שנערך בשידור חי (באמצעות zoom) במסגרת תכנית ליפקין- שחק: ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט- אמת ופייק ניוז אמר דובר משרד הבריאות, אייל בסון כי "האסטרטגיה שלנו לניהול המשבר היא קודם כל שקיפות. אנחנו רואים את הציבור כשותף מרכזי ומשמעותי של המשרד לבלימת המחלה. אנחנו מנסים לשקף את המידע לציבור בזמן אמת – אבל חשוב להבין שמערכת הבריאות מאוד מורכבת ויש המון חלקים בפאזל: בתי חולים, מרפאות ועוד."

בסון הדגיש כי "משתמשים בניו מדיה עמוד טלגרם מצליח, אפליקציות ייעודיות, עמוד פייסבוק וטוויטר פעיל ובתקשורת המסורתית שאני רואה בה שותף אסטרטגי שלנו במיוחד בכל מה שקשור לפייק ניוז ומניעתו. זה הוא אירוע רב מערכתי ואסטרטגי – אנחנו מתואמים מול כל הגופים ולעיתים כאשר יש חריקות זה משתקף גם כלפי הציבור."

בנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך מעקב אחר חולי קורונה אמר כי "הפנייה לשב"כ היא כורח המציאות. במהלך האירוע רופאי המחוזות מנהלים חקירות אפדימיולוגיות – רופא מחוזי שמגיע לחולה פוטנציאלי ומתחקר אותו איפה היה ומה עשה – דרך המידע הזה הוצאנו את הפרטים…"

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף במיל עמוס ידלין אמר בדיון כי "נראה שמדובר במשבר המשמעותי ביותר במדינת ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים. משבר כזה דורש ניהול לאומי מסוג אחר, יש כאן אירוע שמעבר לבריאות הציבור יש לו ממדים כלכליים חברתיים וביטחוניים. צריך לשקלל את מדד הבריאות מול כל הממדים האחרים."

ידלין ציין כי "נדרש קבינט מתפקד ומל"ל חזק לניהול אסטרטגי ובראיה ארוכת טווח. למשרד הבריאות, עם כל ההערכה אין ראייה לאומית כוללת. מערכת הביטחון הרבה יותר מנוסה בתכנון אסטרטגי רב ממדי ביישום מדיניות שנקבעת."

תהילה אלטשולר, עמיתה בכירה, ראשת התוכנית לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע, במכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה כי "אירוע כמו הקורונה חושף כשלים שאנחנו מתעלמים בהם בשגרה: זה שאין מערך הסברה, אין חקיקה מעודכנת לגבי מגיפות וכד'. אבל גם חושף שלהיות לא אחראיים זו פריווילגיה של עשירים. גם קורונה תהפוך להיות עניין של ימין ושמאל מהר מאד, כל עבודה מדעית תהפוך להיות עבודה פוליטית. ככל שהמשבר הזה יתמשך ולציבור יימאס תהיה שוב פוליטיזציה של העובדות."

עוד אמרה כי "ההנחה שהאמון הציבורי נשענת על אמירת אמת פשוט לא נכונה. יודעים ממחקרים שהשאלה האמיתית היא מי אמר לי את הדברים והאם דעתו כדעתי.
גם הקשר בין שקיפות לאמון הציבור לא נכון. הרבה פעמים כשיודעים יותר יודעים יותר גם על כשלים ומחדלים ואמון הציבור רק יורד."

אלטשולר הדגישה כי "אי אפשר להתעלם מזה שהצלחה ברשת החברתית נמדדת כמו וירוס, מדברים על הפצה והתפשטות ברשת החברתית. צריך לדרוש מחברות האינטרנט לשטח את העקומה, צריך לפתח מערכת חיסונית עבור הציבור."

לדבריה, "קרה משהו לאמון הציבור ברשתות החברתיות – הוא הדרדר בשנתיים האחרונות, אנשים מתייחסים למה שהם קוראים בחשדנות הרבה יותר גדולה. פיתחנו נוגדנים מסוימים. הקורונה מאיימת לאסדר את הרשתות החברתיות, ועכשיו יש להן הזדמנות להראות שהן יודעות להיות חלק מהמאמץ החברתי ולא רק חלק מהמודל העסקי הממוסדת בדילמה אם לסקר או לא. לא רוצים להפחיד את הציבור, אבל זה גם גורם למקבלי ההחלטות לזוז. התקשורת עברה לסיקור שמטרתו לשנות את המציאות, זה לא התפקיד המסורתי של התקשורת. רואים כאן חוסר מקצועיות – אנשים שלא מבינים כלום בוירוסים מדווחים בתקשורת. עשוי למוטט גם את המודל העסקי של התקשורת. עיתונות מקצועית צריכה לתת הקשר לעובדות, לתת התחלה אמצע וסוף לסיפור. התקשורת עושה כותרות שמביאות לייקים, פותחים אולפנים, אין שום דבר אחר על סדר היום התקשורתי."

אורית פרלוב, עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחית לענייני רשתות חברתיות אמרה כי "יחסית לעולם הגלובאלי במזרח התיכון יש פחות פייק. מראש נותנים פחות אמון במנהיגים ובארגוני הבריאות. הסתכלו איך אנחנו הגבנו, איך גרמניה הגיבה. האשמות הראשונות במעלה בהפצת התודעה זה סין וארה"ב. תיאוריות הקונספירציה הסיניות לפיהן ארה"ב שתלה את הוירוס פשו במזרח התיכון, בשל טירגוט רחב".

"הציבור במצריים, לדוגמא, אומרים שלא יכול להיות שיש 400 חולים במדינה של 104 מיליון איש. הם לא יכולים להאמין שהנתונים נכונים, וכשאין נתונים המשטרים האלו שמים צבא ברחובות, ריסוסים, כדי לתת נראות של עשייה. חוסר האמון במשטרים גדל, אבל הקורונה החזיר את כל הציבור לבתים. הפחד מהמגיפה גדול יותר כנראה מהפחד מהמשטר. כרגע המשטרים מרגישים שיש להם שליטה, אבל זו נקודה שברירית, פוחדים שהחיצים יופנו שוב כלפיהם בקבוצות וואטסאפ מקבל מידע מאנשים שהם חברים שלך, משפחה שלך, לא מצפה שהם ישקרו. לדעתי מדובר באירוע הגדול ביותר בעשר השנים האחרונות מבחינת תפוצת פייק ניוז" אמרה פרלוב.

תא"ל רונן מנליס – לשעבר, דובר צה"ל אמר כי "דוברות משרד הבריאות נקלעה לאירוע בסדר גודל שמעולם לא נקלעה עליו. היא עושה את המיטב שהיא יכולה בכליה, אבל האירוע הזה רחוק מלהיות בריאותי בלבד. יש לו היבטים אזוריים, מודיעיניים, כלכליים, חינוכיים ועוד. אירוע בליבת הבטחון הלאומי של ישראל."

מנליס מסביר כי "מאז מלחמת המפרץ לא היו אירועים שכלל המדינה חווה הנחיות, היינו רגילים לאירועים בדרום או בצפון בלבד. גם בתקופת האיתיפאדה השנייה לא היו הנחיות אישיות. המאמץ התודעתי-הסברתי, כמו בכל אירוע בסדר גודל כזה, חייב לכלול את כלל המרכיבים, מאמץ בין-משרדי.ישנו אתגר תודעתי גדול לזכות באמון הציבור. המהירות הקובעת היא מהירות הפיד."

"יש צורך למלא את חללי ההסברה הקיימים, יש צורך בגוף ייעודי. מכיוון שאין כזה, נדרש להיות מישהו שהפנים והקול שלו מזוהים עם המשבר הזה, הוא בנפרד מהמנהלים והמומחים. לא יכול להיות שבזמן שיש דיון על הנחיות כל המומחים בדיון ויש 4-5 שעות שאף אחד לא עונה לתקשורת. יש אתגר בהזמת שמועות, כמאמץ כלל מדינתי. אולי הקמת מאגר אחיד כלל מדינתי שיכיל את העובדות." ציין מנליס.

עוד אמר כי "יש אתגר גדול מאד בשקיפות. יש הרבה תחומים שאינם שקופים, משום שהם חורגים מסמכות משרד הבריאות, אבל גם שם יש צורך בשקיפות הזו
חייב לחלוק מחמאות לכתבים. הציבור נשען על הכתבים גם כמקור מידע אבל גם כמרגיעים. אנחנו רק בתחילת המשבר, בתחום שחורג ממשרד הבריאות, נכון לעשות עוד צעדים, ובמהרה."

ירדן ותיקאי – לשעבר, ראש מטה ההסברה במשרד ראה"מ אמר כי "יש פה אירוע ראשון מסוגו, עם אי ודאות מוחלטת. באירוע בטחוני ידועים גבולות המשחק, פה זה שונה. מצד אחד אתה רוצה לספק לציבור את המידע שאתה יודע, לתאם ציפיות, אבל אתה רוצה גם להפגין מנהיגות. המערכת חייבת לכלול שני חלקים. מצד אחד תדרוכים קבועים, עם שאלות ותשובות של גורמים מקצועיים, ולא הצהרות בלבד. החלק השני הוא תדרוך קבוע של ראש הממשלה, שמייצר מנהיגות. הציבור חווה את הכל כאירוע אחד. צריך לייצר הסברה למגזרים שונים, כמו הערבי והחרדי. היה ניתן לעשות פעולות מקדמיות שהיו מייצרות פחות פעולות מול אותם מגזרים."

דודי סימן טוב – עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, חוקר בתחום המודיעין והסייבר אמר בדיון כי "יש שני סוגים של פייק ניוז סביב הקורונה. יש מיסאינפורמציה שזה חצאי אמיתות, שמועות ומשאלות לב שמופצות בתום לב. לעומת זאת יש דיסאינפורמציה שהוא מידע מטעה שמופץ בכוונה על ידי גורמים בעלי אינטרס שמועות על פיקוח המדינות הם תוצרים גם של אזרחים מודאגים, אך גם לעיתים של מדינות שמפריחות בלוני ניסוי לראות איך הציבור יגיב. יש פייק ניוז שהוא באמת מופרך, כמו לקשור בין הנגיף ל-5G או לנשק ביולוגי, אבל לחשוב שמדינות לא מעורבות בהפצה של תיאוריות כאלו זו תמימות."

ג'ורדנה קאטלר – מנהלת מדיניות פייסבוק ישראל אמרה כי "פייסבוק עושה ארבע דברים במצב הזה: מוודאים נגישות למידע אמין, למנוע דיסאינפורמציה, תמיכה במאמצים גלובליים נגד המגיפה ותמיכה הממשלות ובעסקים בזמן המשבר. חשוב לנו לתת מידע אמין ורשמי, כל מי שפתח את הפייסבוק שבוע שעבר מקבל לינק למשרד הבריאות המקומי או לWHO, בכל השפות המדוברות במדינה, עובדים בשיתוף פעולה עם בודקי עובדות, פתחנו אפשרות למשרד הבריאות לדבר עם הציבור דרך וואטסאפ. דייקנו מדיניות שנועדה למנוע פגיעה באנשים, נניח מחיקה של פוסטים שהמליצו לאנשים לשתות אקונומיקה. שומרים על קשרים עם גופים רשמיים כמו משרד הבריאות ומשרד המשפטים כדי לקבל מידע אמין ולפעול בהתאם. נותנים המון סיוע ומימון לפרסום בפייסבוק ואינסטגרם למשרד הבריאות, כדי לסייע להם להעביר מידע לציבור. מבחינת המערכות שלנו עובדים קשה על לתת לאנשים את הגישה לפלטפורמות שלנו, למרות העומס הרב, והקושי גם מצידנו לעבוד מהבית כמו כולם."

בועז ראקוץ – "המשרוקית" – גלובס: "יש לא מעט טענות שגויות סביב המשבר הנוכחי: שכר המורים, פיצוי לעובדים וכד'. אנחנו במקביל מסתכלים על אמירות מסכנות חיים לגבי הקורונה, אבל גם על הטעיות בקשר למשבר הפוליטי. יש קושי לדעת איך לתקן עובדות, לדוגמא אם הדברים שנאמרו נכונים, אך לא נאמרו באמת על ידי הדובר, איך מתקנים? התקשורת רלוונטית בתקופה זו כמו בכל מקרה אחר, השאלה אם באים לרכל או באים לעבוד. אי אפשר לתת אמירה אגבית שטעינו בסוף המהדורה. צריך לומר שעשינו טעות באופן ברור. יש הרבה יותר ביקוש ל-fact checking בימים אלו. בא בזמן מבחינה זו."

ד"ר רועי צוקר – מומחה לרפואה פנימית ומחלות זיהומיות אמר כי "גם כרופא אני מאד מבולבל מהאינפורמציה שזורמת בלי סוף. לא זכור תרגיל מדיני סביב מגיפה וכולנו לומדים תוך כדי תנועה. גם מאמרים שמתפרסמים בז'ורנאלים מכובדים כרגע מגיעים כמו מים. לא נכון להשעות את השיפוט לעתיד, חייבים לסמוך על מישהו. צריך לסמוך על הגופים הרשמיים, של משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי, וזה תפקידם לבדוק את העובדות."

אטילה שומפלבי אמר כי "אנחנו בעיצומו של משבר פוליטי במקביל למשבר רפואי. רצוי אמנם שיהיה גורם דוברותי מתכלל, אבל בהינתן המצב הפוליטי זה לא יקרה, ראש הממשלה לא ייתן לאף אחד אחר להיות המסביר הלאומי."

תהילה אלטשולר הוסיפה כי "גם לתקשורת וגם למערכת הפוליטית יש אינטרס להפחיד את הציבור הישראלי, אין הבדל ביניהם. דווקא הציות להנחיות של הציבור הרחב מעידה על אמון הציבור. הקרב על העובדות רק מתחיל. הקהילייה המדעית תהיה מבולבלת, ומי שירצה לעשות על זה סיבוב יצליח לנצל את זה כדי להחזיר אותנו לשבטיות סביב האמונות הפוליטיות".