ראש המל"ל: מאמץ ההסברה בהחלט חשוב אך הוא לא העיקרי

יו"ר הוועדה ח"כ שלח לראש המל"ל: "אמון הציבור במערכת דרך ההסברה הוא קריטי, איך מתנהל ניהול ההסברה של האירוע?; חייב להיות שולחן עגול שמנהל את פתרון הבעיות ומעצב את האסטרטגיה" • ראש המל"ל מאיר בן שבת: "אין פורמט רשמי לגבי איך הממשלה צריכה להתנהל במצב כמו זה".

יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח ביקש למקד את הדיון בניהול המשבר ברמה הלאומית. "לא ברור לנו איך הדבר הזה מתנהל ברמה המערכתית. חשוב לדבר על איך הממשל מתמודד עם הניהול של האירוע בתור מי שמונה על ידי ראש הממשלה. אמון הציבור במערכת דרך ההסברה הוא קריטי, איך מתנהלת ההסברה של האירוע?"

ראש המל"ל מאיר בן שבת: "אתאר את המדיניות ומנגנון השליטה ברמה הלאומית. בסוף ינואר קיבלנו את ההחלטה הראשונה לגבי המגיעים מסין. קבענו בתחילת הדרך שמדובר באירוע "על משרדי" שבו נדרש לקבל החלטות מהירות. היעד האסטרטגי שקבע ראש הממשלה הוא להביא לכך שמדינת ישראל תוכל להכיל את המגפה בכל ההיבטים. 3 המאמצים עיקריים: 1. מאמץ בריאותי, 2. שימור רציפות תפקודית לאורך זמן, 3. שימור חוסן כלכלי הן של המדינה והן של האזרח."

עוד הוסיף ראש המל"ל כי "הממשלה כולה התכנסה סביב הנושא הזה לא מעט פעמים. בכל דיון ממשלה אנחנו סוקרים את הסטטוס ומדברים על החלטות להמשך. אין פורמט רשמי לגבי איך הממשלה צריכה להתנהל במצב כמו זה. המאמץ הבריאותי מובל על ידי משרד הבריאות. המאמץ הכלכלי מובל על ידי משרד האוצר ולצדו נגיד בנק ישראל. המשרד הכלכלי התומך מובל על ידי שר הכלכלה, בין היתר על מנת לוודא שאין מחסור לאורך האירוע. משרד הביטחון משמר כוננות לקבל הפיקוד בכל רגע נתון ומכיר מקרוב ושותף בקבלת ההחלטות על מנת להיות מוכן אם יידרש לקבל פיקוד על המצב. מאמץ ההסברה הוא בהחלט חשוב אך הוא לא העיקרי".

היו"ר ח"כ עפר שלח (כחול לבן) אמר בדיון: "לפי מה שתיארת, בסופו של דבר אחרי הפסח זאת נקודת מבחן – כדי לחזות איפה העקומה נמצאת, נבקש שאחרי הפסח תציגו את האסטרטגיה שלך לטיפול במצב. נבקש לראות אסטרטגיה שמראה איך מדינת ישראל מתמודדת עם המצב וגם יוצאת ממנו, עם התייחסות לנושאים שעלו פה: מכונות הנשמה, אוכלוסיות מיוחדות וכדומה".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "כמה מתוך ה-2400 נדבקים הם מהמגזר הערבי? אני חושב זאת ההזדמנות לקחת את בוגרי מפעילי הרנטגן, ולהכשיר אותם לתפעל את המכונות הנשמה. בנוסף, העברנו שמות של 400 בוגרי רפואה שמוכנים להירתם לכל משימה".

ח"כ יואב סגלוביץ' (כחול לבן): "מה עושים עם האוכלוסייה הקשישה? אנחנו צריכים לראות תכנית שתוצג פה לגבי מה עושים עם הקשישים ומה עושים עם בדיקות לצוות הרפואי".

ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): "הקריטריונים של מי זכאי לבדיקה חייבים להשתנות. אחרי מגיפת הסארס נערכו למגיפות מהסוג הזה ונתנו משאבים למערכת הבריאות אבל אצלנו כבר שנים מערכת הבריאות מתייבשת. לגבי גיוס כוח אדם זמין- אפשר לגייס סטודנטים לרפואה, רופאים בפנסיה ועוד, ויש צורך להגדיל את הבדיקות לצוותים הרפואיים".

ח"כ אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): "אם מדברים על מחדל במערכת הבריאות, אז באוכלוסייה הערבית מדובר בשערורייה בגלל שתנאי היסוד שלה גרועים יותר".

מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב השיב: "ברשימת הדאגות הכי גדולות שלי נמצאים גם הפלסטינים, הם ואנחנו זה כלים שלובים אפידמיולוגית. אנחנו מנסים לתת לדבר הזה מענה".

בהתייחסו לשאלת המגזר הערבי אמר: "יש לנו פילוח לפי יישובים, לא לפי מגזרים. לגבי ההצעה שעלתה פה להכרה במקצוע, אנחנו נבדוק אם אפשר לשלב את אותם מקצועות".

עוד אמר: "התחלנו כבר לבדוק את הצוותים הרפואיים, זיהינו אותם כאוכלוסייה פגיעה. התוכנית הממשלתית לאוכלוסייה הקשישה היא לדאוג שכמה שפחות מהם ידבקו. מה יחשב הצלחה? אם נראה שמספר החולים החדשים בכל יום נמוך מהימים הקודמים, נדע שאנחנו מצליחים. אני מסתכל בסוף על מספר החולים הקשים. הדרך להתמודד עם המחלה היא בידוד של אנשים שהם או חולים או בסיכון להיות חולים. לא משנה כמה משאבים היו לנו, הדלתא/השפעה שזה היה מוסיף לנו ליכולת התמודדות עם המגפה, היא נמוכה. גייסנו סטודנטים לרפואה וסיעוד, אנחנו ניתן להם את הסמכויות והם יעבדו בכל מקרה. לא תהיה להם בחינת הסמכה עד שתעבור המגפה. אין תכנית לבתי חולי שדה, בתי החולים הכללים בישראל יהיו בתי חולים לקורונה. שליש מהחולים יהיו חולים מונשמים. בתי החולים יוקדשו לחולים הקשים".