מנכ"ל משרד האוצר: נשקל הסגר באזורים בעייתיים כמו בני ברק

הוועדה לנושא הקורונה התכנסה הבוקר (ראשון) לדיון בנוגע להמשך פעילות מדינת ישראל במניעה המשך התפשטות נגיף הקורונה בישראל.

יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח (כחול לבן) אמר בדיון כי "במשבר הזה הסוגיה הכלכלית היא לפחות שווה בכובדה לסוגיה הבריאותית במשבר הזה. השאלה אם החולה הכלכלי לא ימות לפני חולה הקורונה. ככל שהזמן עובר יהיה יותר קשה להחזיר את העסקים לקדמותם. כשאתה משטיח את העקומה אתה גם מאריך אותה, מאריך את הסבל".

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד אמר כי "אנחנו בסדר גודל של חודש מאז הקורונה התפשטה בישראל ונעשו צעדים דרסטיים שלא נעשו מאז קום המדינה. המשימה שלי כמנכ"ל האוצר היא שהמשק יתפקד. יצא בתקשורת שמשרד האוצר והבריאות נלחמים – ממש לא. המשימה של הבריאות היא לעצור את הנגיף, המטרה שלנו היא לדאוג למשק. יש לנו לא מעט בעיות בחברה החרדית, באזורים כמו בני ברק. חלק מהדיון מדבר על איך אולי נצליח לעשות את הסגר ולבודד את אותם אזורים".

באב"ד הוסיף: "אני לא מזלזל בקמעונאות אבל זה לא מה שיפיל את המשק לכן אנחנו בודקים מה ישפיע מקסימום על העקומה תוך פגיעת מינימום במשק. למעלה מ 90% נמצאים בחל"ת ולא מפוטרים. החל"ת אמור להגיע בשלושה החודשים הקרובים לסדר גודל של 14 עד 15 מיליארד שקל, עם מיליון אנשים בחל"ת".

עוד אמר כי "אם ההשבתה החלקית שיש עכשיו תימשך 5 שבועות מדובר על פגיעה בתוצר של- 5% 75-70 מיליארד שקל. אם מדובר על השבתה כוללת נעמוד על פגיעה של 18%. ההשפעה על הגירעון דומה- השבתה חלקית ל-5 שבועות תגדיל את הגירעון ב-6%. כתוצאה מהצעדים יש פגיעה מאוד גדולה בשכירים, עצמאים ובעלי עסקים. החבילה עליה הכריזו של 80 מיליארד שקל נמצאת בדיונים אך אלו סדרי הגודל והיישום המתוכנן הוא מידי".

באב"ד פירט את הצעדים המתוכננים:

"למדינה יש רשת בטחון סוציאלית מצוינת לשכירים. ביחס לעצמאים- מאחר ואין להם דמי אבטלה, יצרנו כלי שנותן מענה גם להם במסגרת אותה רשת בטחון בצורה של מענק עד לאחר הפסח (סוף אפריל). יהיה מענה בשלוש (וחצי) שכבות: 1. מענק על פי קריטריונים לנפגעי המשבר 2. מענה תזרימי- הוקמו קרנות עבור הלוואות בתנאים מאוד נוחים 3. דחיית תשלומים – הטבות רגולטוריות, מע"מ, ארנונה, מים (בחלק מהמקרים בוטלו תשלומים ולא רק נדחו) 4. שכבה רביעית קטנה – האצת המשק, השקעה בהשקעה במשק שאמורה להניב פריון בהמשך (לדוגמה השקעה בתשתיות).

העסקים הקטנים הם אלו שנפגעו הכי קשה, לכן דחיית התשלומים עבורם היא הכי גדולה. אנחנו מודעים לבעיה, שמה שנתנו לעסק עד כה לא מספיק. החשש שלנו זה שברגע שנתחיל להיכנס לעולם המקורות התקציביים זה יהיה כמו להעביר מיני תקציב, יהיו וויכוחים עד אין סוף. כשנעשה תקציב, ונראה מה היו נזקי הקורונה, כמובן שנעשה קיצוצים ממקומות שונים במשק".

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): אתה יכול כמנכ"ל לומר שמערכת הבריאות קיבלה לאורך השנים את מה שהיא צריכה כדי להגיע מוכנה למצב כזה? המנכ"ל באב"ד השיב: "אף משרד (בהגדרה) לא קיבל את מה שהוא צריך במאה אחוז, השמיכה קצרה, ככה מתנהל תקציב מדינה מאז קום המדינה. אין ספק שחסרים כספים במערכת הבריאות, גם בלי קשר לקורונה".

נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר אמר בדיון כי "תקופה מאוד מאתגרת לפנינו, כבר לא מדברים רק עד אחרי פסח. לפני כחודש גובש נוהל עבודה במפעלים, שנועד להוריד את הסיכון בהדבקה. רוב העולם ממשיך להשאיר את התעשייה עובדת. היא חיונית גם לעכשיו וגם כמנוע צמיחה לעתיד. יש לדאוג שהתעשייה לא תיפגע".
בהתייחסו לתוכנית הכלכלית אמר: "אני לא מסכים עם המנכ"ל באב"ד שאמר שמזרימים כסף באותן פרופורציות בעולם. השאיפה צריכה להיות לשים לנו את ה-100 מיליארד ש"ח. התוכנית הכלכלית צריכה לתת מענה ל-3 דברים: נזילות למשק- קרנות הלוואות (לכל המשק) ודחיות תשלומים; צמיחה- חיזוק רשות השקעות ורשות החדשנות ופחת מוגדל; והדבר השלישי- פיצוי".

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד התייחס לדברים ואמר כי "אנחנו נאבקים שהמשק יישאר פתוח ושהתעשייה תמשיך לתפקד. אני חושב ששלושת הרבדים זה בדיוק מה שתיארתי במסגרת התוכנית. ההשקעה במשק בהשוואה לעולם: ארה"ב היא לא דוגמה מייצגת לעולם. מהבדיקה שלנו שכללה מדינות רבות, אנחנו נמצאים הרבה מעבר לממוצע השקעה ביחס לתוצרת חוב-תוצר. ישראל נמצאת במקום טוב בהשוואה לכלל המדינות. שנית, לא מדובר בתוכנית האחרונה, התוכנית הנוכחית היא לחודשיים הקרובים".

ח"כ אילת שקד (ימינה): "למנכ"ל האוצר באב"ד מגיע פחות או יותר פרס ישראל. בשבועות האחרונים כשמשרד הבריאות ניסה פחות או יותר לחסל את המשק – שי היה בחזית. באף מדינה לא שיתקו את הכלכלה, גם לא בגרמניה איטליה וכו'. עוד החלטה חסרת היגיון שמשרד הבריאות דוחף אליה: לשתק את ענף הבנייה. אני פונה לאוצר: תילחמו ככל שניתן, התפקיד שלך זה לא לתת להם להשמיד את הענפים האלה תשמרו על 30% משק מתפקד". המנכ"ל באב"ד השיב: "מסכים לחלוטין. אנחנו מבקשים לסייג את ענף הבניה והחקלאות. לא רואה את הישראלים בחל"ת הולכים בהמוניהם לגדל ולקטוף".

ח"כ אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת) שאל איזה מענה כלכלי יש לרשויות המקומיות בנושא הרווחה, האם יש הבדל בין הענפים השונים שנפגעו? לדוגמה ענף התיירות שנפגע ראשון והאם ניתן להקל על נושא ההלוואות בחברה הערבית בה רוב האנשים הם עצמאים". המנכ"ל באב"ד השיב: "ענף התיירות הוא מבחינתנו כמו ענף הקמעונאות. אנחנו כן נותנים סיוע (בעדיפות גבוהה יותר) לחברות התעופה. לא ייעדנו תכנית ספציפית למגזר הערבי".