הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה החליטה היום ( שני, 6 באפריל 2020), להפחית את הריבית ב-0.15 נקודות אחוז לרמה של 0.1%. בנוסף, החליטה הוועדה על שני צעדים נוספים: הראשון – הפעלת כלי מוניטרי חדש: מתן הלוואות מוניטריות לבנקים לטווח של שלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%; ההלוואות מותנות במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים. והצעד השני – הרחבת התכנית במסגרתה מתבצעות עסקאות ריפו מול גופים פיננסיים, כך שהעסקאות יוכלו לכלול גם אג"ח תאגידיות כבטוחה (בנוסף לאג"ח ממשלתי). צעד זה יחזק את התמיכה של התכנית בנזילות ובתפקוד התקין של השווקים הפיננסיים.
בבנק ישראל הסבירו כי משבר הקורונה קטע את מגמת הצמיחה והמשק עבר להתכווצות. למעלה משליש מהמשק מושבת, הצריכה הפרטית נמוכה בכרבע ביחס לתקופה שטרם המשבר, וכמיליון עובדים, 24% מכח העבודה, תבעו דמי אבטלה.
לפי הערכת חטיבת המחקר, התוצר התכווץ בכ-5% ברבעון הראשון (במונחים רבעוניים). על פי התחזית המקרו כלכלית של החטיבה, בהנחה שעיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף חודש יוני, צפויה צמיחה שלילית בשיעור של כ-5% ב-2020 ושיעור האבטלה יסתכם בכ-6% (ממוצע שנתי). תחילת ההתאוששות ברבעון השלישי תביא לצמיחה של כ-9% ב-2021, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר. יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020. יודגש, כי אי הוודאות לגבי התחזית גבוהה במיוחד, לאור חוסר הבהירות לגבי משך המשבר ועומקו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
התוצר העולמי צפוי להתכווץ ב-2020 בשיעור משמעותי, והתפשטות המשבר הביאה לתגובת מדיניות עזה של הבנקים המרכזיים והממשלות. מחירי הסחורות צנחו בעשרות אחוזים. בסין מסתמנת התאוששות בפעילות הכלכלית.
המשבר הביא לטלטלה בשוקי ההון בארץ ובעולם, תוך ירידות חדות בשערי המניות ועליה בתנודתיות ובסיכון. בישראל, העליה החדה בתשואות האג"ח הממשלתיות ובמרווחי האג"ח הקונצרניות נבלמה לאחר צעדי בנק ישראל ובלימת הפדיונות מקרנות הנאמנות.
בשער החליפין נרשמה תנודתיות חריגה, על רקע מצוקת נזילות דולרית בארץ ובעולם. מכרזי ההחלף שהפעיל בנק ישראל מיתנו את התנודתיות, ובסיכום התקופה השקל נחלש ב-3.4% במונחי השער האפקטיבי וב-5.8% מול הדולר.
סביבת האינפלציה שהייתה נמוכה עוד טרם המשבר ירדה בחדות. הירידה בציפיות לאינפלציה לשנה התעצמה, אך הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות. בטווח הקצר ייתכן קושי במדידת האינפלציה.
עוד ציינו בבנק ישראל כי לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה נוקטת במגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל אמר היום בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים היום בבנק ישראל כי "אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. בדרך כלל, אנו פותחים את הדיונים בדיון רחב במסגרתו מצטופפים בחדר זה עשרות כלכלנים שמציגים לוועדה המוניטרית את תמונת המצב, ולאחריו מקיימת הוועדה דיון מצומצם. הדיון הפעם, כמו כל דיון שמתקיים בבנק בשבועות האחרונים, התקיים בשיחת וידאו כשכל אחד מהמשתתפים יושב בחדר אחר. סיטואציה שלא דמיינו, אבל שבשבועות האחרונים כבר הפכה מוכרת לכולנו. גם תוכן הדיון היה מאוד שונה מהרגיל. בתום הדיונים, החליטה הוועדה להפחית את הריבית לרמה של 0.1%. בנוסף, הוועדה החליטה על שני צעדים נוספים, חסרי תקדים בישראל: ראשית, בנק ישראל יפעיל כלי מוניטרי חדש שיתן לבנקים תמריץ נוסף להעניק אשראי בתנאים נוחים לעסקים קטנים וזעירים. כמו כן, הרחבנו את תכנית הריפו שלנו כך שתכלול גם אג"ח קונצרניות, כדי לחזק את היכולת שלנו להבטיח את הנזילות בשווקים הפיננסיים. אתאר כעת את תמונת המצב שעלתה בדיונים ואת ההחלטות שקיבלנו".
ירון הסביר כי "המשק ספג טלטלה משמעותית בשבועות האחרונים, בעקבות ההתפשטות המהירה של מגפת הקורונה, והצעדים הדרסטיים שהממשלות ברחבי העולם ובישראל נוקטות בניסיון לבלום את התפשטות הנגיף. צעדים אלה הובילו למשבר כלכלי גלובלי שמתבטא בשיתוק של מגזרים נרחבים בכלכלה העולמית ובישראל, תוך פגיעה משמעותית בפעילות ובתעסוקה. בנוסף ראינו טלטלה בשווקים הפיננסיים תוך קשיי נזילות משמעותיים, ירידות חדות במחירי המניות והסחורות, עלייה של התנודתיות ומרווחי הסיכון, וירידה חדה בסביבת האינפלציה. המשבר מבטא בו זמנית זעזוע בהיצע, כתוצאה מפגיעה חמורה בשרשרת הייצור של מוצרים ושירותים רבים, וירידה חדה בביקוש, כתוצאה מהמגבלות על התנועה, והפגיעה בהכנסה ובשווי הנכסים הפיננסיים, והעליה החדה באי הוודאות".
לדבריו, "הקצב המהיר של ההתפתחויות הוא כזה שמרבית הנתונים הסטנדרטיים שבדרך כלל משמשים אותנו כדי להעריך את מצב הפעילות הכלכלית בישראל עדיין אינם זמינים, ולכן ההערכות באשר למידת הפגיעה של המשבר במשק מתבססות על אינדיקטורים מהירים ונתונים חדשים שנאספו. ניתוח של היקף ההשבתה מעלה שנכון לסוף חודש מרץ, סך הפעילות המושבתת מסתכם בהיקף של כ-37 אחוזים מהתוצר, וכ-27 אחוזים מהצריכה הפרטית. על פני הרבעון כולו צפויה ירידה בסדר גודל של כ-5 אחוזים בתוצר במונחים רבעוניים. אלו היקפים חסרי תקדים, שבאים לידי ביטוי בכך שלמעלה ממיליון שכירים איבדו את מקור פרנסתם, בנוסף למספר רב של עצמאים שעסקיהם נסגרו או שהיקפי הפעילות שלהם צנחו."
עוד אמר כי "מעבר לצעדי ההשבתה בישראל, המשק נפגע גם מהצניחה בכלכלה העולמית. ההתפשטות המהירה של התחלואה למספר רב של מדינות, סגירת הגבולות לתנועת נוסעים, מניעת ההתקהלויות וצעדים נוספים הביאו לפגיעה חדה בפעילות הכלכלית, שקשה להעריך אותה בשלב הזה. כשהמגיפה החלה להתפשט אל מספר משקים מפותחים היא הביאה לירידות שערים בסדר גודל של כ-30 אחוזים בשווקי המניות, ועליה במרווחים, בתנודתיות ובמדדי הסיכון, שלא נראתה מאז המשבר הפיננסי העולמי. בנקים מרכזיים במשקים רבים הגיבו במהירות באמצעות צעדי הרחבה מוניטרית ואספקת נזילות, תוך שימוש במגוון רחב של כלים, מוכרים וחדשים. ממשלות רבות הכריזו על תכניות פיסקליות בהיקפים חסרי תקדים. צעדים אלו מיתנו, אולם רק במידה מסויימת, את הפגיעה בשווקים הפיננסיים."
הוא הבהיר כי "עוצמת ההתרחשויות ואי הוודאות מקשים מאוד על היכולת לחזות את ההתפתחויות הכלכליות. הנעלם המשמעותי ביותר הוא כמובן הימשכות המשבר – שתהיה תלויה ביכולת להשתלט על התפשטות התחלואה, ובאופן בו ניתן יהיה לשחרר, כנראה בהדרגה, את המגבלות על התנועה והתעסוקה. בבסיס התחזית שפרסמה היום חטיבת המחקר, היא העריכה שלא תהיה החמרה נוספת במגבלות בישראל מעבר לאלה שהוטלו עד כה, ושעיקר המגבלות שחוסמות את הפעילות הכלכלית יוסרו בהדרגה עד לסוף חודש יוני. המשמעות היא שההתכווצות המשמעותית בפעילות הכלכלית במחצית הראשונה של 2020 תפנה את מקומה לחזרה לתוואי של התאוששות בצמיחה, ומגמה דומה תתרחש גם בכלכלה העולמית. בהתאם להנחות אלו, צפויה צמיחה שלילית בשיעור של כ-5.3% בשנת 2020, ולאחריה צמיחה של 8.7% ב-2021. ההתאוששות צפויה, אם כן, להיות מהירה, אך לא מלאה, והדבר משתקף בעובדה שלאחר שהאבטלה תעלה ב-2020 היא צפויה לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות שהיו ערב המשבר. האינפלציה ב-2020 צפויה להיות שלילית, וב-2021 צפויה עלייה באינפלציה לכיוון הגבול התחתון של היעד. חשוב להדגיש – למרות שאנחנו מציגים את המספרים כפי שהם עולים מהחישובים שאנו עורכים, לא יהיה זה נכון להיתפס למספרים המדוייקים, היות והתחזית נערכת בתנאים של אי ודאות עצומה, וקשה לאמוד את השפעת המשבר על הפעילות הכלכלית. לגבי האינפלציה, סביר להניח שיהיו קשיים במדידתה ובמשמעות שלה, לאור העובדה שמוצרים ושירותים רבים פשוט אינם נמכרים לאור המגבלות, וסל הצריכה של משקי הבית משתנה מאוד."
לגבי ההמשך אמר הנגיד כי "הסיכונים לתחזית ממחישים את החשיבות בכך שהממשלה תגבש אסטרטגיית יציאה שתאפשר חזרה מהירה ככל האפשר של המשק לפעילות סדירה, גם אם מדורגת ומוגבלת. לפי חישובי חטיבת המחקר הארכה של המגבלות בחודש נוסף, אם תתרחש במקביל לפגיעה נוספת בכלכלה העולמית, תביא להאטה חדה יותר בצמיחה ולעליה של 2 נקודות אחוז נוספות בשיעור האבטלה – עלייה משמעותית מאוד. לכן, חשוב שנלמד בהקדם מהמדינות שבהן מצליחים להחזיר את המשק לתפקוד למרות שלא הושגה עדיין השתלטות מלאה על המגיפה, ונאמץ את השיטות שהן הנהיגו ככל שהן רלוונטיות לישראל."
הנגיד גם התייחס לתוכנית הכלכלית של הממשלה ואמר כי "המשבר הוא במקורו בריאותי והאפקט הכלכלי שלו הוא קודם כל דרך הפגיעה בכלכלה הריאלית, ולכן הטיפול הישיר במשבר והשלכותיו הוא באמצעות המדיניות התקציבית של הממשלה. הממשלה הודיעה על תכנית בהיקף של כ-80 מיליארד ש"ח, מזה כ-50 מיליארד בהתערבות תקציבית ישירה – סדר גודל דומה באחוזי תוצר לזה של תכניות הסיוע עליהן הכריזו ממשלות אחרות. היתר הוא בפתרונות מימון ודחיית תשלומים שמעניקים סיוע תזרימי לעסקים שנפגעו, ומאפשרים להם להחליק על פני זמן את הפגיעה בהכנסות שהיא אמנם קשה, אך יש לקוות שהיא ברובה זמנית. השילוב של תמיכה תקציבית ישירה, סיוע תזרימי והפעולות להקלה מוניטרית-פיננסית אותן אסקור מיד, יוצר מעטפת שתרומתה גדולה מסכום רכיביה, והיא תאפשר למשק לחזור לפעילות בצורה חלקה יותר כאשר יוקלו המגבלות הבריאותיות. אמנם היישום של חלקים מהתכנית הוא מורכב, תפעולית ומשפטית, אבל חשוב שהמאמץ בכל זרועות הממשלה הרלוונטיות יימשך כדי שכל מי שזכאי להטבה כתוצאה מהחלטות הממשלה יקבל אותה בהקדם האפשרי. חבילת הצעדים נותנת מענה לסוגיות הכלכליות העיקריות של הפרק, מפחיתה את אי הוודאות לתקופה הקרובה, ומותירה עדיין מרחב תקציבי עתידי במידה ותידרש הרחבה נוספת. הקצאת המשאבים המלווה את התכנית נדרשת בימים אלו, גם במחיר של הגדלת הגרעון והעליה הצפויה ביחס החוב לתוצר. האיתנות הפיננסית של הממשלה מאפשרת לה לממן את התכנית ללא קושי מיוחד בשווקים הפיננסיים המקומיים והעולמיים, והמדיניות שמפעיל בנק ישראל מבטיחה שהשווקים בהם הממשלה מגייסת את החוב פועלים באופן תקין ושהיא מצליחה לגייס את המקורות להפעלת התכנית החשובה בתנאי ריבית נוחים והולמים."
"בנק ישראל הפעיל מספר כלי מדיניות משמעותיים ביותר מיד לאחר שהסתבר שהמשבר פוגע בתפקוד התקין של השווקים הפיננסיים. בשל ירידות השערים בשווקי המניות בחו"ל המשקיעים המוסדיים נדרשו להשלים בטחונות כנגד הנכסים שלהם בחו"ל, והם החלו לממש נכסים בשקלים על מנת לממן את השלמת הבטחונות. כתוצאה מכך נוצרה מכירה מהירה (fire sale) של אגרות חוב ממשלתיות ומחסור עז בנזילות דולרית, על רקע מחסור דומה בעולם. מצוקת הנזילות הדולרית הביאה גם לפיחות מהיר ביותר בשער החליפין, שהצטרף לפיחות הבסיסי שנגרם כתוצאה מהפגיעה בפעילות הריאלית. בנק ישראל פעל לייצב את שוק האג"ח הממשלתיות באמצעות עסקאות ריפו ורכישת אג"ח בשוק המשני, והזרים נזילות לשוק המט"ח באמצעות עסקות החלף שקל/דולר, שהתאפשרו בזכות הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח של בנק ישראל. פעולות אלו יצבו את השווקים שחזרו לתפקד בצורה נורמלית, ומנעו פגיעה חדה עוד יותר בחסכונות ארוכי הטווח. לאור העלייה החדה בתשואות בשווקי האג"ח הממשלתי והקונצרני והחשש שזו תביא לעלייה חדה במחיר האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים, הוועדה המוניטרית הודיעה שהבנק ירכוש אג"ח ממשלתיות בסך של 50 מיליארד ש"ח. צעד זה הביא לירידה משמעותית בתשואת האג"ח הממשלתיות שאנו מצפים שתתגלגל אל מחירי האשראי למגזר העסקי ולמשקי הבית. במקביל, כרגולטור של המערכת הבנקאית, בנק ישראל הסתמך על מצבם האיתן של הבנקים והפחית את דרישות הלימות ההון בנקודת אחוז, מה שמאפשר למערכת להגדיל את היצע האשראי למשק בעשרות מיליארדי שקלים, על אף השחיקה בהון כתוצאה מהפסדי אשראי שהבנקים עלולים לספוג. חבילת הצעדים הזו מסייעת למשק לצלוח את המשבר ותרומתה תהיה חשובה לא פחות גם בשלב ההתאוששות." הסביר ירון.
נגיד בנק ישראל שב ואמר "כפי שאמרנו לא פעם, לבנק ישראל יש מגוון כלים כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות. היום קיבלה הוועדה המוניטרית מספר החלטות המצטברות, ביחד עם הצעדים בהם נקטנו מאז פרוץ המשבר, לספקטרום רחב של כלים שפועלים במספר מישורים. הפחתת הריבית ל-0.1% תביא באופן מיידי להפחתה, גם אם קטנה, בעלויות האשראי של משקי הבית והעסקים, ותתמוך בהתאוששות הפעילות הכלכלית ביציאה מהמשבר. זהו צעד נדרש לאור עוצמת הפגיעה הריאלית שהמשק ספג, והוא ישלים את הצעדים האחרים עליהם החלטנו: ראשית, על מנת להבטיח שהתמסורת של המדיניות המוניטרית פועלת כנדרש וגם עסקים קטנים וזעירים נהנים מזמינות של אשראי בתנאים נוחים, פיתחנו כלי מדיניות חדש, במסגרתו הבנקים יוכלו לקבל מבנק ישראל אשראי לשלוש שנים בריבית נמוכה, מותנה במתן אשראי חדש לעסקים קטנים. כמו כן, החלטנו להרחיב את השימוש בעסקאות ריפו כך שהן יוכלו, לראשונה, לכלול גם אג"ח קונצרניות כבטוחה, על מנת להבטיח את יכולתנו לשמר את הנזילות השקלית במערכת הפיננסית. הוועדה ציינה שהיא תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר."
לסיכום אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי "אנו חווים תקופה קשה. הפגיעה הכלכלית היא משמעותית, ונוגעת למיליוני ישראלים. בנק ישראל ימשיך לעשות כל מה שנדרש וכל מה שבמסגרת סמכותו כדי להפחית ככל האפשר את הפגיעה במשק ובאזרחים, לסייע לעסקים ולמשקי הבית לצלוח את המשבר, ולתמוך בהתאוששות ובחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה איתנה ותעסוקה מלאה. חג שמח, והעיקר – שמרו על הבריאות."
