מסקנות ביניים: ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר הקורונה

הוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות ח"כ עפר שלח, אישרה היום (שלישי) את מסקנות הביניים שיישלחו למקבלי ההחלטות. המסקנות אושרו ברוב של 6 ח"כים ו-1 נמנע. תמכו: היו"ר ח"כ עפר שלח, וחברי הכנסת יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם), מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), אנטאנס שחאדה, ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). נמנע: ח"כ משה אבוטבול (ש"ס). הערותיהם של חברי הוועדה אילת שקד (ימינה), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ותמר זנדברג (מרצ) שולבו אף הם במסקנות.

יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): "בצומת שבו יש היסוסי דעות הוועדה צריכה לא רק להגיד מה ראתה אלא גם להציע הצעות. אין כאן מסקנות אישיות אלא הצעות לפעולה. אנחנו לא מחזיקים את המפתחות לקורונה בכיס, זה משבר כל כך גדול, שלכל אחד יש "מספיק" קורונה. הוועדה קיימה 15 דיונים, שמעה 126 אנשים, ביניהם אנשי ממשלה, עמותות ומומחים. הוועדה ראתה נתונים וצברה בסיס ידע ושימשה גם ככלי לידע לציבור. שימשה לציבור כל לקבלת המידע. המטרות שהגדרתי הן פיקוח על עבודת הממשלה והחלטותיה בשלושה תחומים עיקריים: בריאות, כלכלה וממשל. יש לנו מסקנות חד-משמעיות. קורונה 2 עלולה להיות בפתח כבר בחודש הקרוב. מדברים בישראל על רעידות אדמה ומתקפות סייבר, ומשבר הקורונה יכול להוות הזדמנות להיערך לכל הדברים האלה".

"מטרת הדוח שיישלח לכל מקבלי ההחלטות – שרי הממשלה מנכ"לי המשרדים, מרכז השלטון המקומי ונוספים, היא להניח את בסיס הידע שצברה הוועדה. העובדה שהמדינה מתנהלת רק על תקנות לשעת חירום אף על פי שהכנסת מתפקדת זו לקונה. אנחנו בנקודת החלטה קריטית למקבלי ההחלטות בישראל. לוועדה יש עמדה חד-משמעית לפיה אחרי הפסח יצטרך להיות שינוי מדיניות: מעבר מסגר רוחבי על האוכלוסייה וחיי הכלכלה והחברה, לדבר הרבה יותר מפולח אנכי שמתמקד יותר באוכלוסיות בסיכון, בצוותים רפואיים, ובאזורים גיאוגרפיים שבהם יש סכנה של התפרצות. את שאר האוכלוסייה, יש להתחיל בצורה הדרגתית להניע את גלגלי המשק והחברה. נכון לעכשיו אין לוועדה מושג על כמה מכונות הנשמה במספר מדויק יש בבתי החולים בישראל. צריך להיות פרויקטור לנושא.

מהנתונים שקיבלנו בוועדה, עצירת פעילות אלקטיבית עלולה לעלות בחיי אדם ובטווח הארוך עלולה לעלות על נזקי הקורונה. יש מחלות כמו סרטן ומחלות לב שהמספרים שלהן גבוהים מהתחזיות הקודרות ביותר בקורונה. צריכה לצאת קריאה לאנשים שצריכים טיפול להגיע.

סיוע כלכלי – נכון לעכשיו הרבה מהמספרים בתוכניות הסיוע הכלכליות הם באוויר. השטח לסוגיו השונים זועק שגם את מה שהובטח לו הוא עדיין לא מקבל. שני עקרונות מנחים: כסף מוקדם יציל כסף מאוחר ולהתכונן ביסודיות ליום שאחרי – אם יש אור בקצה המנהרה, ישראל יכולה לצאת מהמשבר הזה חזקה בזכות הרוח הישראלית היזמית והמצב הכלכלי הטוב איתו נכנסה למשבר.

שום משרד ממשלתי לא ערוך לטפל במצב חירום בסדר גודל כזה. העובדה שהמטה הוא המל"ל, בגלל קרבתו לרוה"מ, בעינינו זה כשל מובנה. את האופרציה, צריך לעשות מטה אופרטיבי עם סמכויות, שיכלול את כלל הגורמים והמומחים כולל טובי אנשי ההסברה. זה השולחן שצריך לעסוק במאבק היום-יומי ויציף למעלה החלטות לדרג המדיני. הדבר הזה היום איננו קיים וצריך להיות מוקם היום. אנחנו קוראים למסד אותו כדי שיוכל לתפקד כשצריך".

בהתייחסו לעיר בני ברק אמר: "פרט למאבק סיזיפי וראוי לשבח כשלעצמו על כל חולה וזקוק לבידוד, והפעלת מאמצי רווחה אדירים בעזרת צה"ל והמשטרה, אין כרגע למערכת שום תוכנית אין מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית. בני ברק צריכה לעמוד במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרויקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העיריה".

ח"כ ג'אבר עסאקלה (הרשימה המשותפת): "אחת המסקנות היא שהיה חסר ייצוג של האוכלוסייה הערבית בעבודת המטה וגם בנושא ההסברה. לגבי מחסור בכוח אדם רפואי – משרד הבריאות לא הסכים לשלב בוגרי רפואה ממדינות אירופה והעולם שקראנו להכניסם. חגים – אחד האתגרים שעומדים לפנינו הוא חג הפסח, ולאחריו חודש הרמדאן. נכון לעכשיו שיעור הנדבקים באוכלוסייה הערבית אינו גבוה, אך צריך להכין תכנית הסברתית לרמדאן כדי שלא יהפוך לאסון עם שיעור ההדבקה גבוהה לאחריו. המצב הסוציו-אקונומי במגזר הערבי נמוך וצריך תכנית למצוקה הכלכלית בעקבות המשבר. אנו מבקשים התייחסות וסיוע למובטלים, לעסקים וכן הלאה. מקווה שהוועדה תמשיך גם אחרי פסח כדי שנמשיך לעקוב ולדחוף לביצוע הפעילות הנדרשת".

ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): "נוכחנו לראות שללא פיקוח הדוק שלנו בוועדה, נתונים רבים היו מוסתרים מהציבור ולא הייתה שקיפות. עולה תמונה מדאיגה שהמשבר לא מנוהל בהיערכות מספקת. צריך מנגנון סדור של שקיפות נתונים". עוד אמרה: "העובדה שאין מסביר לאומי, אין גוף מתכלל שמעביר מסרים לציבור זה מחדל משמעותי מאוד. לראיה, גם עכשיו רואים את הנהירה לסופרמרקטים לאור הידיעות על העוצר. זה לא אמור להיות ככה. ראינו את זה גם לגבי הנחיית חבישת המסכות. אנחנו מקבלים דיווחים מדאיגים על השמדת יבולים בקרב חקלאים ישראלים בלית ברירה, בזמן שמשפחות רבות בישראל נזקקות למזון וכשלא קיבלנו נתונים ברורים עד כמה ישראל ערוכה לספק מזון לאזרחיה. המדינה חייבת להכניס את הרגליים לבוץ ולסייע לחקלאים, לעודד צריכת מזון תוצרת כחול לבן. על ההיערכות למשברים עולמיים דומים בעתיד, דוגמת משבר האקלים: "הקורונה לא הייתה אמורה להפתיע אותנו. היו מדינות שבעקבות מגפת הסארס נערכו והתכוננו למגיפות מהסוג הזה. משבר האקלים יציב בפנינו בעתיד הרבה אתגרים מהסוג הזה בעתיד. נדרשת חשיבה והכנה מראש לאיך מתמודדים עם מצבים מהסוג הזה. ההתמודדות הנוכחית שלנו מול מגפת הקורונה היא רק קדימון."

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "רצינות הוועדה היא דוגמה למה הממשלה לא רצתה שוועדות הכנסת יקומו ויפעלו. זו הבמה היחידה היום שיש לה סמכות לשאול שאלות ולדרוש תשובות. בכנסת, בניגוד לממשלה יש שקיפות, הדברים נעשים בשידור חי, ולא באישון לילה ובדלתות סגורות. מסקנות שלי: בנוגע למסכות – הוא בדיוק הדוגמה לאיך נושא קבלת ההחלטות לא צריך להיות. בסיטואציה זאת מי משמנהל את הכלב הוא דווקא הזנב ולא הראש, וראינו את זה בפעילות של המל"ל, אותו אני מכבדת מאוד אבל הוא הוקם למטרה אחרת. להתרשמותי המל"ל כרגע מנהל את המשבר רק בגלל קרבתו לראש הממשלה, וזה יותר נוח למקבלי ההחלטות אבל זה לא סיבה מספקת. ההרגשה שלי היא שהמשבר לא מנוהל, ואם הוא מנוהל אז זה ברמה הטקטית ולא האסטרטגית. לגבי נושא ההסברה – גם נושא זה לא מנוהל. יש לנו דוגמאות מהחברה החרדית ואולי מהחברה הערבית. אין מגמה אחידה, חסר קו אחיד בכיוון מסוים. הייתה פה הפחדה, וכנראה נראה את ההשלכות של החרדות בהמשך עם התאבדויות והפרעות נפש. הרבה החלטות התקבלו או לא רק בגלל משחקי אגו במערכת הפוליטית, לדוגמה כל נושא ההתנהלות מול המגיעים מחו"ל. כשמנהלים משבר צריך לשים את האגו בצד".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): "לאחר הפסח בהיבט הממשל יש 4 נושאים עליהם צריך לשבת כבר עכשיו: אוכלוסיית הקשישים – אסור שהריחוק הפיזי יהפוך להיות ריחוק חברתי. אי אפשר להשאיר את המצב כך שאין תוכנית פעולה לגבי אוכלוסיית הקשישים. בנוסף, לא היה שום שינוי במדיניות הבדיקות מתחילת הדרך ומהדיונים עלה יש פה תפיסה שצריך לבחון אותה במידי. מדיניות אי הטיפול בבתי החולים – צריך לראות מה המחיר האלטרנטיבי שאנחנו משלמים על אי טיפול בדברים אחרים שהם לא קורונה. אנחנו שואלים כמה מתים מקורונה אבל לא מדברים על גורמי תמותה אחרים. קבלת החלטות – קבלת ההחלטות הממשלתית מושפעת משני נתונים: מספר האנשים המונשמים וממספר הבדיקות וקצב הדבקה. אבל נכון להיום אין לנו תמונת מצב מדויקת מספיק לגבי הפרמטרים האלו. העיר אילת – מדובר בעיר מוכת אסון. 85% מובטלים. ייקח זמן עד שהמשבר יעבור שם, חייבים שהעיר לא תמוטט, ולשים על כך דגש מיוחד. מגזר שלישי – גם הוא צריך תוכנית מסודרת וצריך לתקצב את המוסדות כנדרש. אנו צופים שתהיה עליה בכמות האנשים שמגיעים למקומות הללו וצריך להיערך לכך. כל הדברים צריכים להיעשות עד המימונה ולא לאחר המימונה".

ח"כ אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת): "ההתרשמות מהדיונים היא שמקבלי ההחלטות פעלו בתחילת הדרך בשיטת ניסוי וטעיה. לא הרגשנו שהייתה אסטרטגיה ושהממשלה יודעת מה לעשות, היה בלבול, והייתה הפחדה מצד מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר, ובמיוחד מצד ראש הממשלה. אני מניח שנראה את התוצאות של זה עוד שבועיים-שלושה, ושההפחדות יתר נבעו מסיבות פוליטיות. הנושא הכלכלי – מדובר במשבר כלל עולמי, מדינות חזקות במיוחד הן מהנפגעות הקשות. כך שלא בטוח שנוכל להסתייע בהן. ענפים כמו התיירות והמלונאות נמצאים בקריסה והם מעסיקים הרבה אנשים. גם ענף הבניה קיבל מכה קשה. לא במקרה בענפים אלא יש ריכוז יתר של האוכלוסייה הערבית, ויהיה צריך טיפול בענפים אלו."

ח"כ משה אבוטבול (ש"ס) אמר כי "הנושא רגיש מאוד בגלל שאנחנו בעיצומו של משבר, ואותם אנשים שנמצאים היום בתפקידים הם אותם אנשים שימשיכו לתפקד, לכן חשוב שהם לא יראו בדו"ח פגיעה אישית כלפיהם וכלפי התוצרים שנתנו כי אני מאמין שכל אחד השתדל לעשות את המקסימום בתחומו. לצד זאת, הדוח חייב לשמש תמרור למה אפשר לתקן ולעשות אחרת. הרבה דברים יכולים להשתנות גם תוך כדי תנועה".

ח"כ אבוטבול "יש לי הסתייגות מהדו"ח כי אחרי הכל כולנו אנשים פוליטיים, ואני מקווה שהדו"ח לא ינוצל לניגוח פוליטי. אסור שיראה ככלי שמשמש לצורך כך. יש הרבה אנשים בממשלה שעושים הרבה דברים טובים בשביל להוציא אותנו מהמשבר כולל שרים וראש הממשלה. יש להסתכל על הקורונה כדבר שלא היה ב-100 השנים האחרונות. יש בעיות בחברה החרדית עם נגישות למידע ונהלים ששונו והגיעו אליהם באיחור ובכללי יש קשיים עם המנטליות הישראלית שבה אנשים הולכים לפארקים וכדומה. ההתקפה חסרת הרסן כלפי הציבור החרדי מהתקשורת לא תרמה והיא חייבת להיפסק. יש פה הרבה נושאים של סיוע כלכלי שחייבים לשפר ויש מה לשפר, אך ישגם פתגם: 'רק מי שלא עושה, לא טועה'. לגבי הטענות על ראש הממשלה – אם לא היה מדבר במסיבות עיתונאים, היו באים אליו בטענות למה לא דיבר?"

היו"ר ח"כ שלח הגיב לדבריו: "אתה מתייחס לטענה שלא הופיעה בדו"ח." ח"כ אבוטבול: "אם רוצים להסיק מסקנות – זה צריך להיעשות בסוף האירוע. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. כן יש פה הרבה פנינים מהדו"ח שאפשר לקחת כצידה לדרך, ובהחלט אפשר להפיק מהדוח הרבה תועלת."

ח"כ אילת שקד (ימינה): "חובתה של הוועדה ללחוץ על הממשלה להציג אסטרטגיית יציאה מהמשבר ולהחיל אותה מיד אחרי פסח. אין שום הצדקה להמשיך לחנוק את המשק. אוסטריה עם אותה כמות תושבים ועם נתונים טובים פחות מאיתנו, הודיעה על שחרור הדרגתי של המשק ב-12.4, הכולל בידוד אוכלוסיות בסיכון ושחרור לעבודה של האוכלוסיות נטולות הסיכון. לפי נתונים שקיבלתי הבוקר ממשרד הבריאות יש 3,000 מכונות הנשמה מוכנות לחולי קורונה, זה אומר שחייבים לשחרר את המשק מיד אחרי פסח כי המשבר הזה הוא קודם כול אסון כלכלי. עם זאת, אי אפשר לפתוח המשק בלי כמות מאסיבית של בדיקות. מיד אחרי פסח חייבים להגיע לכ-30-20 אלף בדיקות, ונכון לעכשיו, עוד לא הגיעו אפילו ל-10,000.

מבירור שערכתי, נכון לאתמול בלילה, עוד לא נחתם חוזה בנושא הבדיקות. משרד הבריאות הבטיח לנו שלשום שייחתם ההסכם עם 'מיי-הריטג' ו-'BGI', והוא עוד לא נחתם. חייבים ללחוץ על כך כי זה יאפשר להגיע ל-30-20 אלף בדיקות, ולשחרר את האוכלוסייה נטולת הסיכון מיד אחרי הפסח."

חברי הוועדה ענו על שאלות שהועברו מכלי התקשורת בזום:

"למה לא זומנו לוועדה ראש הממשלה ושרים נוספים?"

יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): "צריך להבין שאנחנו לא מבקר המדינה וגם לא ועדת חקירה ממלכתית. אחרי הפסח ככל שתימשך עבודת הוועדה נזמין עוד גורמים, ונפיץ את הדו"ח לכל מקבלי ההחלטות."

האם משרד הבריאות בקיאים בנתונים?

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): "יש בעיה בנתונים. עובדה שגם אנחנו וגם הציבור לא קיבל אותם באופן מספיק מדויק."

האם נכון שהמל"ל ינהל את האירוע?

יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): "המל"ל הפך בשנים האחרונות יותר ויותר לשליח של ראש הממשלה בגלל קרבתו אליו. אנחנו הצבענו על הצורך במטה אופרטיבי שינהל את האירוע."

מה המשמעות של מסקנות הועדה?

ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן): "יש משמעות גדולה למסקנות שהופקו. הדו"ח שהפקנו מספק בנקודת זמן הזאת ראיה מאוד אמיתית, ביקורתית ונוקבת על התנהלות המשבר במגוון היבטים. בנוסף לכך, יש בדו"ח המלצות לגבי איך לבצע את הדברים בצורה טובה יותר בהמשך. מקווה שהדברים יהדהדו אצל מקבלי ההחלטות."
יו"ר הוועדה ח"כ שלח הוסיף: "חשוב להבין שאין פה מסקנות או אמירות אישיות כלפי אנשים. יש אמירות מערכתיות לגבי התנהלות הדברים ואיך דברים צריכים לקרות בהמשך. ההתמודדות של הציבור הישראלי עם הקורונה היא רחבה ומאתגרת וגם הכנסת צריכה למלא את חלקה, ואני מקווה שתמשיך לעשות זאת גם בעתיד."

האם היה כשל הסברתי במגזר החרדי?

ח"כ משה אבוטבול (ש"ס): "לא מדובר בכשל, אלא שיישום הניואנסים הנדרשים במגזר החרדי לקח זמן באופן טבעי. מרגע שהדברים הובנו וההתקבלו, נעשתה עבודה מצוינת מול הציבור החרדי."

האם היה נכון להעביר את הסמכות לניהול המשבר למשרד הבטחון?

יו"ר הוועדה ח"כ שלח: "למשרד הביטחון יש יכולת אדירות, אך הוא לא צריך להיות המשרד שמוביל משבר עם השלכות חברתיות, אזרחיות וכלכליות כל כך רחבות. אנחנו חושבים שצריך להיות קבינט בראשות ראש הממשלה ושצריך להיות גוף אופרטיבי שמשמש מטה ומרכז את שלל הגופים הרלוונטיים לניהול המשבר. חוזר על תשובתי – ניהול המשבר בפירוש לא צריך להיות בסמכות משרד הבטחון."

Loading...

Taking too long?

Reload document

| Open in new tab