ציפי (שם בדוי – השם המלא שמור במערכת) גננת בגן פרטי מאזור הדרום מבקשת הערב (מוצ"ש) לשתף את הציבור במצבה הקשה אליו היא נקלעה בעקבות משבר הקורונה ומפנה אצבע מאשימה כלפי השלטון.
בפנייתה באמצעות המייל האדום אל המערכת כתבה לנו ציפי: "הגיעו מים עד נפש. הלב נקרע. כן, אני, שתמיד חשתי חיבור לאדמה הזו והייתי גאה לומר: "אני ישראלית"… את מקום הגאווה תפסה אכזבה. לא מקובל, ולא מתקבל על הדעת, הזלזול בעצמאים ובשכירים שאנו חווים אותו כעת. אני לא אמורה לקחת הלוואות מהבנק, ולהתרסק כלכלית עוד יותר כשאני במצוקה."
היא מוסיפה כי "באחריות המדינה בה אני חיה לקחת אחריות וחסות ולשלם מקופתה, מכספה לאזרחיה בתקופת משבר ובעת חירום קולוסאלי. אלו אינם ימים כתיקונם, אנו במלחמה על הישרדות ולא רק פיסית אלא גם כלכלית. כל המעונבים בצאוורונים המעומלנים הנואמים כה יפה ורהוט למיקרופון מע"ג המסך שלי: היכן אתם כעת?? רק לדבר אתם יודעים?? העם שבחר בכם לא יבחר בכם שנית, זה כבר לא יקרה יותר. הוא מקיא אתכם!! איזה דבר זה, שחודשיים אני מולכת-שולל ע'י המוסד לביטוח לאומי הן בשיחת טלפון עם המוקד (מוקלטת אצלי, ובב"ל) והן בכתב בהודעות ברורות באתר האישי (הכל מתועד אצלי שחור ע"ג לבן) שתביעתי לאבטלה מאושרת ושאני זכאית במאה אחוזים לדמי אבטלה, וכשנמאס לי להאמין שזה יקרה בגלגול הזה ואני פונה למבקר המדינה, תוך שעה ומחצה מרגע הפנייה חוזר אליי אדווקאט מנציבות קבילות צבור של מ' המדינה בשיחת טלפון לאחר שהבהירו לו ש"איני זכאית, ובשוגג נאמר ונכתב לי שאני זכאית". מדוע, תשאלו? ובכן היות ואני עובדת רק 7 חודשים, ולא שנה, מאז הפעם הקודמת בה קיבלתי אבטלה. זו כנראה סיבה הולמת, ראוייה ומוצדקת, מוסרית וערכית, לפתוח לי פנקס ולחשב מועדים, ימים ותאריכים, בשעת-מלחמה, משבר עולמי קיצוני מאד ועת חירום גלובלית".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
"בפעם הקודמת פוטרתי. לא גנבתי את ימי-האבטלה ההם, הם הגיעו לי בחוק מהמדינה, ביושר. כעת נקלענו והופתענו ע'י מצב שתפס את כולנו חסרי-אונים. אין מדובר בפיטורין/התפטרות, הוצאתי לחל"ת ממקום עבודתי עקב משבר הקורונה. מי לוקח אחריות על זה? זרקתם אותי ואת כולנו לעזאזאל? לאיש לא אכפת?! מה שיהיה יהיה? אני ומשפחתי, ומשפחות רבות כמונו, נתונים כעת לחסדי-גורל??? אתמול התנתקתי מנטפליקס למורת רוחם של שלושת ילדיי ומחר בבוקר בכוונתי לצלצל ל- YES ולבקש החשכה. הילד הקטן בא אליי ואמר "אמא את האינטרנט את לא מנתקת, נכון?" עניתי לו "לא חמודי". מהו הדבר הבא אותו אאלץ לנתק לפני שיבואו לנתק אותי? ואיך אסביר זאת לצאצאיי, כשאני עצמי לא מבינה לאן המדינה מדרדרת אותנו ומפקירה אותנו כשהקרקע נשמטת מתחת רגלינו? הגדלתי את גובה תקרת-האשראי/המינוס כדי להתרחק מעיקול ח.ן. הבנק ואף ביקשתי הלוואה שאחזירה רק עוד 3-6 חוד' אך טרם קיבלתי אישור מהבנק." היא מספרת.
"אלה ימים שחורים, ואני קוראת לזה 'המגיפה השחורה'. בכלל לא פוחדת מהנגיף, בעיניי הנגיף האמיתי הוא השלטון. הוא המאיים עליי ושותה דמי ודם ילדיי, משפחתי. הוא, השלטון, מסכן אותי ואת ילדיי, את השרדותנו ואת יכולתנו לצוף מעל המשבר הזה ולצלוח אותו. מיותר לומר שלא אצביע יותר בבחירות, אני עם בחירות סיימתי. לתמיד. לקח לי הרבה זמן לכתוב את הפוסט הזה, ואני כותבת מבעד לדמעות. דמעות זעם, תסכול, מרירות ופחד. פחד אמיתי. אני עדיין בחל"ת, עד 15/5 כרשום בטפסים שנתן לי המעסיק, וגם כשהמקום יפתח שעריו לא אוכל לחזור כי יש לי מחלת-רקע (אסתמה). אם יאפשרו לי לחזור מייד אעשה זאת, ללא היסוס, כי אני מבכרת ומעדיפה למות מקורונה, מאשר לגווע מחוסר תעסוקה וחוסר פרנסה כפוי." היא מסכמת בעצב רב.
עמק הסיליקון ודומהו ממתינים לכל מי שאוהב את המדינה רק כאשר ניתן לחלוב ממנה כסף. יומיים לפני הנגיף, חייכתם כל הדרך אל הבנק, שהרי לא ירדתם לעמק כפי שעשו מאות אלפים, ביניהם אלפים רבים של סטודנטים אשר לימודיהם בארץ סובסדו ע"י הממשלה.
במאה אחוז ביטחון אני קובע שרבים מאוד מהעצמאים בארץ לא משל ים מיסי אמת. מעולם לא שמענו התאגדות של עצמאיים כדי לנדב עוד כספים ל דינה. הרי מי מחזיר חלב לפרה? חודשים מאמץ כלל ארצי בזמן הקורונה הנוראי והכסף מטריף אתכם אאהה. איך אמר קנדי המנוח: זה לא מה המדינה עושה למעני, אלא, מה אני. יכול לעשות למען מדינתי.
ברם, מי שרואה במדינה רק מקום לפרנסה בשפע, או כמכונת מזל העושה עבורו כסף. ברור שיצעק כשהגלגל נעצר בגלל הנגיף. כעת השלטון הוא האויב, אאההה. ליבי לכם אך ניתן גם לפעול אחרת. מעניין מי מסית אתכם, מי מלבה את האש בתוככם? תהיו יותר רציונליים, קצת יותר אורך רוח.
המדינה שדדה את כספי ביטוח לאומי לצרכים פוליטיים וברגע האמת מתגלה הבלוף והם מנסים לא לשלם כדי שהם לא יצטרכו להחזיר. הם שכחו שהם עובדים אצלנו הרשעים האלה . בירוקרטיה עלובה ומגמתית .
ביטוח לאומי נשדד עי הממשלה לצרכים פוליטיים וכשצריך להחזיר לאוכלוסיה את הכסף הרב שהוא שילם כל השנים הם מקשים ומפוצצים בבירוקטיה . הם שכחו את תפקידם והם מזלזלים באוכלוסיה . הכל הבל הבלים. ממשלת שודדים שבמקום לתת לביטוח לאומי להתנהל כחברת ביטוח הם בעצם ניצלו את מעמדם להפוך את הכסף לבעצם תוספת מס לאוכלוסיה . והפכו מיליון איש לנזקקים שאוכלים מרורים.
כספי הצבור ישדד מזמן. מקבלים רק הבטחות ללא כיסוי
כל כך מזדהה עם מה שכתבת ♥ מרגישה שממש הפקירו אותנו. מצד אחד לא נותנים לנו לחזור לעבודה ומצד שני לא מעבירים את המענקים שהבטיחו. המצב של כולנו עצוב. אני מאוכזבת מביבי ובכלל מהממשלה הזאת. העיקר הם מדברים להגדיל את הממשלה, עוד ועוד שרים על חשבון הגב שלנו. פשוט בושה.