כדי לבדוק האם התהפכות מלגזה נחשבת "תאונת דרכים" יש לבחון עתה האם שרשרת הפעולות בקשר עם התהפכות המלגזה נועדה "למטרות תחבורה".
המונח "תחבורה יבשתית" התפרש בספרות ובפסיקה באופן דומה ל"תחבורה" שבהגדרת "תאונת דרכים", כהובלת אנשים או מטען "ממקום 'יבשתי' אחד למקום 'יבשתי' אחר".
עובדות המקרה
בית המשפט בתביעה אשר הוגשה ע"י עורך דין תאונות דרכים, אשר במסגרתה נטען כי במהלך עבודות הניקיון הורם התובע באמצעות סל הרמה המיועד להרמת בני אדם, ואשר חובר לשיני המלגזה,לגובה החלון אותו ניקה, ולאחר שניקה אותו במשך מספר דקות, הורד בחזרה אל הארץ. בעת שהתובע היה מורם לגובה באמצעות הסל הייעודי והחל לעסוק בניקיון החלון השני אירעה תקלה. גלגל המלגזה הימני עלה על מכסה ביוב שנמצא על המדרכה בחזית המבנה, המכסה התרומם וגלגל המלגזה שקע לבור הביוב, באופן שגרם למלגזה לאבד את יציבותה ולהתהפך וכתוצאה מכך התובע נפצע.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
התהפכות מלגזה כתאונת דרכים – מה אומרת הפסיקה ?
מן הפסיקה עולה כי גם בבחינת נסיבות הפעלתה של מלגזה ספציפית במועד התרחשות התאונה יש חשיבות להיבט הגיאוגרפי. בהקשר זה נקבע כי הגדרת "מקום גיאוגרפי" וקביעת גבולותיו היא "בעיה פרשנית קשה", שיש להידרש אליה בפנייה לתכלית החוק כך שיהיה מדובר בשני מקומות גיאוגרפיים רק כאשר המעבר מהאחד לאחר יוצר סיכון תעבורתי. סיכון כזה אינו קיים במסגרתו של מקום גיאוגרפי אחד.
נראה שיש חשיבות גם למרחק העברת המטען על-ידי הרכב, כך שרק "נסיעה למקום אחר, היכול להיות מרוחק ממשית מהמקום שבו ניטל המטען" תענה על דרישת התחבורה היבשתית שבסעיף החוק שכן בהתרחשויות מסוג הידרדרות או התהפכות טמון ככלל סיכון תעבורתי. יחד עם זאת, לא בכל מקרה של הידרדרות או התהפכות החלת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוצדקת.
התהפכות מלגזה כתאונת דרכים – מה אומר החוק ?
על פי ההגדרה הבסיסית סיווג אירוע כתאונת דרכים מותנה בהתקיימותם של מספר תנאים מצטברים: כי נעשה שימוש ברכב מנועי; כי השימוש נעשה למטרות תחבורה; וכי הנזק נגרם עקב אותו שימוש. יחד עם זאת, הגדרת המשנה קובעת חלופות מרבות, המוסיפות על ההגדרה הבסיסית דרכי שימוש נוספות עליהן חל חוק הפלת"ד. דרכי שימוש אלה לא גובשו מתוך תפיסה אחידה ועל כן עוררו קשיים פרשניים ומהותיים במקרים שונים.
בין שימושים אלו ניתן להבחין בין שימושים שלהם מטרה תחבורתית על פי טיבם, לבין אלו שאינם עונים בהכרח על מטרה זו, כגון התהפכות. התהפכות, וכמוה גם הידרדרות או הינתקות או נפילה מרכב, אינה "שימוש" במובן המקובל של המונח, אלא הינה, למעשה, התרחשות שהינה תוצאה של שימוש ברכב, אותה סיווג המחוקק כ"שימוש".
הכרעת בית המשפט
שימושים מסוג התרחשות, כגון התהפכות והידרדרות, נכללו בהגדרת ה"שימוש ברכב מנועי", אף שהם אינם מתיישבים על פי טיבם עם הדרישה לקיומן של "מטרות תחבורה", על שום הסיכון הטמון בהם. דרישה זו, החלה עליהם מכוחה של ההגדרה הבסיסית, יוצרת קושי מובנה ביחס אליהן. בכדי להתמודד עם קושי זה נקבע בפסיקה כי במקרים העוסקים בשימוש מסוג התרחשות ייבחן קיומה של המטרה התחבורתית בראי הקשרה של ההתרחשות, בשים לב הן לפעולה שבמהלכה אירעה ההתרחשות, והן לשרשרת הפעולות אליה היא משתייכת.
מבחן זה של הקשר ההתרחשות, ממקם את ההתרחשות על רקע הפעולה או רצף הפעולות הסובבות אותה, לפי נסיבות המקרה. המבחן מנחה כי סיווגה של ההתרחשות באמצעות עורך דין לתאונות עבודה, ייעשה מתוך פרספקטיבה גמישה, רחבה או צרה לפי העניין, כאשר לעיתים יש מקום ליתן משקל לשרשרת הפעולות הרלבנטיות כמכלול, ולעיתים נדרש מיקוד בפעולה המיידית הבודדת שקדמה להתרחשות.
סיכום
בהיותן התרחשויות לא מכוונות, התהפכות והידרדרות נעדרות מטרה כלשהי, תחבורתית או אחרת. יתר על כן, מדובר בצורות תנועה, אשר בדומה לנסיעה טבוע בהן סיכון תחבורתי גלוי לעין, הנלווה לעצם היותו של רכב בתנועה ואין המדובר במקרה של תאונת דרכים בלי ביטוח. עצם התרחשותן הכרוכה בתזוזת הרכב, ככל שזו לא נגרמה בשל התקיימות אחת מן החזקות הממעטות הקבועות בחוק כגון מעשה מכוון (אשר נטל הוכחתן מוטל על הטוען לקיומן), מהווה איפוא מימוש של סיכון זה.
בגדר "שימוש ברכב מנועי" נכללים גם שימושים שלא נועדו בהכרח, לפי טיבם, "למטרות תחבורה". לצורך בחינת התקיימותה של ההגדרה "רכב" ולא לצורך בחינת מטרות השימוש בכלי הרכב. כמו כן, היא אינה בוחנת את השימוש ברכב במקרה הקונקרטי, אלא את ייעודו על פי טיבו.
