כנגד כל הסיכויים: מכונות ההנשמה עברו "החייאה" וחזרו לשימוש

מה הקשר בין תחזוקה חיונית של של מטוס קרב ובין מכונת הנשמה? הסיפור הבא הוא סיפור ישראלי קלאסי – יכולת האילתור, היכולת לחשוב מחוץ לקופסה, לא לוותר. סיפור על יחידה לא מוכרת בחיל האוויר שהתגייסה לאתגר יוצא דופן – לתקן מכונות הנשמה שנחשבו "אבודות".

אם לפני שלושה חודשים היו אומרים לאנשי יחידה טכנית של חיל האוויר שמתמחים בכשירות מטוסי קרב שהם יסייעו למוכנות הקריטית של מדינת ישראל בתחום מכונות ההנשמה, לא בטוח שהיו מאמינים. ולא, לא מדובר בהטסת מכונות מיעד אקזוטי. פה היה מדובר במשהו הרבה יותר מסובך.

זה קרה בשיא המותח והלא ברור של משבר הקורונה: האנשים האמונים על הכשירות של 125 מכונות ההנשמה בבית החולים רמב"ם בחיפה לא האמינו למראה עיניהם – שש מכונות הנשמה יקרות ערך שכבר שכבו במחסן צדדי , כאשר לכל אחת מהן מודבק דף המבשר שהן מקולקלות – חזרו לכשירות מלאה בניגוד לכל הסיכויים, במה שנראה כמו סיפור שרק בישראל יכול להתרחש.

כל עם ישראל למד לשנן בחודשיים האחרונים מושגים הקשורים ל"עקומה" ולצטט את הפחד הגדול של ממשלת ישראל בכלל ומשרד הבריאות בפרט מחוסר במכונות הנשמה. מצד אחד נשלחו מטוסים לקצווי הגלובוס, לעיתים, לפי הדיווחים, עם סוכני מוסד נועזים, לקנות ולהביא מכונות. מצד שני קמו כפטריות אחרי הגשם חברות טכנולוגיה שניסו לאלתר מכונות משילוב של בלוני הנשמה וזרועות רובוטיות – המוח היהודי ממציא פטנטים בקצב מטורף. אבל אותו מוח יהודי גם אחראי לפתרון מאוד לא שגרתי של הגדלת מצאי מכונות ההנשמה – שימוש ביכולות הטכניות של חיל האוויר למשימה. כעת, אחרי ההצלחה עם רמב"ם, באותה יחידה של חיל האוויר אומרים: תביאו לנו עוד מכונות מקולקלות, מכל הארץ. אנחנו פה כדי לתקן.

הכול התחיל לפני כחודש כאשר ברמב"ם כאמור בדקו בלחץ גדול כמה מכונות הנשמה שמישות יש לבית החולים. רמב"ם קיבל משימה להתכונן לתרחיש קיצוני של קליטת מאות מונשמים, ובמקרה כזה, כאשר 7 מתוך 125 המכונות מקולקלות, יש בעיה. בשיא הקורונה אף גורם בחו"ל לא היה זמין לקליטת מכונות לתיקון, וחלקן כך מסתבר, בכלל משתייכות ליצרנים שסגרו את פס הייצור. יעקב הרפז, נשיא חברת ישקר, התורמת ותומכת בפיתוח הקריה הרפואית רמב"ם כבר שנים, הציע רעיון "מחוץ לקופסה": לשלוח לצוות המיומן של ישקר מכונה מקולקלת, שיבדקו אם הם יכולים לסייע.

אחת המכונות המקולקלות הועברו למפעל בצפון ונקלטו ע"י דביר מאירי, מנהל אגף טכנולוגיות מיוחדות בחברה, שנזכר שהדבר הראשון שעשה היה לחטא אותה בקפדנות לפני שמישהו נוגע בה. מאירי מספר שאחרי שפתחו את המכונה ובחנו את קרביה הוא הגיע למסקנה שמדובר במכונה מסובכת מידי: "אמרתי שייקח לנו 2-3 שנים לבנות מכונה כזו מאפס עד שנלמד את היכולות, הצרכים והטכנולוגיה. הבנתי מייד שזה לא תחום המומחיות הישיר שלנו – היו שם משאבה זעירה, שסתומים, וסתים, חיישני לחץ וספיקה, פילטרים מיוחדים ורכיבי פניאומטיקה – מסובך". אבל אז עלה במוחו של מאירי, שהעריך שמדובר בכשל חשמלי במכונה ולא דווקא מכני, רעיון יצירתי – למה לחשוב על ייצור מכונה אם אולי יש מישהו שיודע טוב יותר לתקן בעיות חשמליות במכונות מסובכות? הוא המליץ לנסות בחיל האוויר – אחרי הכל אחיו של מאירי, אל"מ א' , הוא בכיר במערך ההנדסה של חיל האוויר, והוא , כך העריך המהנדס מישקר, כבר ימצא דרך.

ואכן , המכונות הועברו ליחידה 108 של חיל האוויר, הממוקמת אי שם במרכז הארץ ומתמחה בתחזוקה ותיקון ברמה גבוהה מאוד של ציוד רגיש של חיל האוויר. מכונאים ומהנדסים של החיל "התלבשו" על המכונה הראשונה ותוך כמה ימים הצליחו לאתר את התקלה ולתקנה. אחרי זה עוד שתי מכונות, עם תקלה יותר מסובכת בלוח הפיקוד הראשי ואחרי כן עוד שלוש מכונות. וככה, בצניעות ובשקט, בלי סוכני מוסד ובלי טיסות ארוכות טווח – מתוך 7 מכונות מקולקלות שאף אחד כבר לא חשב שיפעלו אי פעם, זכה רמב"ם בשש מכונות הנשמה יקרות ערך ופועלות. מוכנות להציל חיים אם יידרש.

מספר סא"ל גבי מאיר מפקד מופ"ת בבסיס 108 על תיקון מכונות ההנשמה: "בסיס 108 אחראי על כל מערכות האלקטרוניקה והתקשוב הטסות והקרקעיות של חיל האוויר. מה שעזר לנו בתהליך תיקון המכונות זה שמערכות תעופתיות ומערכות בריאות מאוד דומות בהקשר של fail safe, הן נועדו להמשיך לפעול גם אם יש תקלה. שתיהן מערכות תומכות חיים, כמו שאם מחשב במטוס מפסיק לעבוד אסור שהמטוס ייפול, כשמתקלקל חלק במכשיר הנשמה אסור שהיא תפסיק לעבוד. היה צורך להבין מה כל מרכיב במערכת- ללמוד אותה זה לא רק לפתוח ולראות- זה חקר מאוד אינטנסבי, סכמות, תרגילים שקשורים".

סא"ל מאיר אומר שהמשימה העליונה של ח"א היא אמנם לשמור על המטוסים בשמיים ומערכות ההגנה, אבל לצד העבודה המאתגרת בתקופת הקורונה, מצאנו את עצמנו נרתמים למאמץ מכונות ההנשמה של רמב"ם ובהמשך גם של תל השומר. הייתה הנחיה מאוד ברורה של ח"א- להקים צוות להבין איך אפשר לסייע בעת הזו למערכת הבריאות. "הסלוגן של היחידה הוא 'רשת הביטחון של ח"א'", אורמסא"ל מאיר , "אני שמח על כך שבמיוחד בתקופה הזו לקחנו חלק בהתווית רשת ביטחון עבור מערכת הבריאות של מדינת ישראל".

השבוע חתם מנהל רמב"ם ד"ר מיקי הלברטל על מספר תעודות הוקרה ומכתבי הערכה לאנשי הצוות המיוחד בחיל האוויר שלקח חלק במשימה: "הייתי איש חיל האוויר במשך 33 שנה" אומר ד"ר הלברטל, "אני מכיר מקרוב את יכולות החיל, אבל לא דמיינתי שכמנהל בית חולים אגלה שהחיל שבו גדלתי מסוגל גם לסייע בתחום שלכאורה כל כך לא קשור אליו ומתגייס להציל חיים".