הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום תוצאות סקר נוסף שנערך בחודש מאי, בתאריכים 11.5.2020 עד 14.5.2020, בהמשך לזה שנערך בסוף אפריל (26.4.2020 עד 1.5.2020). מטרת הסקר לעקוב אחר החוסן האזרחי של הציבור בישראל, בעקבות משבר הקורונה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה את הסקר בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה. אוכלוסיית הסקר כללה בני 21 ומעלה, למעט הפזורה הבדווית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים. המדגם הוצא מתוך מרשם התושבים של ישראל .
כמו בגל הראשון שנערך שבועיים קודם לכן, השאלות בסקר הקיפו מגוון נושאים: בריאות, מצב נפשי, צריכת מזון, קבלת עזרה, מצב כלכלי ועבודה, מידת המילוי אחר הוראות משרד הבריאות והממשלה, ומידת האמון בממשלה וברשות המקומית של יישוב המגורים בהתמודדות עם נגיף הקורונה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ממצאי הסקר
מצב בריאות ומצב נפשי-רגשי
65.1% מעריכים שמצב בריאותם כיום טוב מאוד; 24.1% – טוב; 7.7% – לא כל כך טוב; 3.1% – בכלל לא טוב. 29.2% מבני 65 ומעלה מעריכים באופן שלילי ('לא כל כך טוב' או 'בכלל לא טוב') את מצב בריאותם, כמעט פי 5 מהאחוז בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (6.3%).
7.4% מבני 21 ומעלה, כ-416.5 אלף איש, מדווחים שמצב בריאותם 'החמיר' או 'החמיר מאוד' בתקופת המשבר. בקרב בני 65 ומעלה, השיעור גבוה יותר – 9.7%.
11.2% מבני 21 ומעלה, כ-631.4 אלף איש, מדווחים כי אחד מבני משק ביתם היה בבידוד במהלך התפשטות המגפה.
הנדגמים נשאלו גם על מצבם הנפשי. 48.6% מעריכים כי מצבם הנפשי כיום הוא טוב מאוד; 33.8% – טוב; 12.1% – לא כל כך טוב; 5.4% – בכלל לא טוב.
26.4% מבני 65 ומעלה – כ-289.4 אלף איש, מעריכים באופן שלילי ('לא כל כך טוב' או 'בכלל לא טוב') את מצבם הנפשי.
שיעור הערבים המעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי, כפול מזה של היהודים, 30.7% לעומת 14.5%, בהתאמה.
במצבן הנפשי של הנשים נצפה שיפור לעומת הסקר שחל בעת הסגר שבועיים קודם לכן: 48.5% מעריכות את מצבן הנפשי כטוב מאוד, לעומת 36.4% בסקר הקודם.
20.2% מבני 21 ומעלה, כ-1.1 מיליון איש, מדווחים שמצבם הנפשי 'החמיר' או 'החמיר מאוד' במהלך המשבר.
הנדגמים בסקר דיווחו על המצב הרגשי של ילדיהם (אם היו להם ילדים במשק הבית) בתקופת המשבר. 61.1% מוסרים כי לא חל שינוי במצבם הרגשי של ילדיהם, ו-25.7% מדווחים כי מצבם הרגשי של ילדיהם החמיר ('החמיר' או 'החמיר מאוד').
בנוסף לשאלה הכללית על המצב הנפשי, הנדגמים נשאלו גם על תחושות של לחץ וחרדה, דיכאון ובדידות. התחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופת זו 33.4% מהאוכלוסייה – כ-1.9 מיליון איש (9.5% 'במידה רבה' ו-23.9% 'במידה מסוימת'); תחושת דיכאון מלווה 16.2% מהאוכלוסייה; תחושת בדידות מלווה 18.4% מהאוכלוסייה, פחות מבתקופת הסגר שבועיים קודם לכן (23.5%).
בקרב בני 65 ומעלה: 31.5%, כ-323.6 אלף איש, חשים לחץ וחרדה; 17.1% חשים דיכאון; 21.9% חשים בדידות ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת'), שיעור נמוך מזה שנצפה בתקופת הסגר שבועיים קודם לכן –29.5%.
בקרב הערבים שיעור החשים דיכאון גבוה יותר מהשיעור בקרב יהודים (22.8% לעומת 14.7%, בהתאמה). כמו כן, 33.6% מהערבים חשים לחץ וחרדה; 20.7% חשים בדידות.
תחושות אלו מלוות נשים יותר מגברים בתקופת המשבר: 38.2% מהנשים ו-28.2% מהגברים מדווחים על לחץ וחרדה.
שהייה ממושכת בבית עלולה להשפיע על היחסים בין בני הבית. 20.8% (כ-1.1 מיליון איש) מאלה שאינם גרים בגפם, מדווחים על מתחים בין בני משק הבית בעקבות המשבר: 15.9% 'במידה מסוימת'; 4.9% 'במידה רבה' או 'במידה רבה מאוד'.
משבר הקורונה מעורר חששות מתרחישים שונים – בריאותיים וכלכליים. 53.0% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף (19.3% 'במידה רבה' ו-33.7% 'במידה מסוימת'); 30.9% חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבות אחרות.
החשש מהידבקות בנגיף בקרב בני 65 ומעלה (54.4%) דומה לזה שבקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (52.6%). החשש מפגיעה בבריאות מסיבות אחרות בקרב בני 65 ומעלה נמוך מהחשש שלהם מהידבקות בנגיף, אך הוא גבוה ביחס לאוכלוסייה הצעירה יותר (36.5% לעומת 29.5%, בהתאמה).
נשים חוששות יותר מגברים, הן מהידבקות בנגיף (57.7% לעומת 48.0%, בהתאמה) הן מפגיעה בריאותית אחרת (33.7% לעומת 27.8%, בהתאמה).
כמחצית מהאוכלוסייה (46.5%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם (52.2% מהערבים; 28.7% מבני 65 ומעלה); 14.1% חוששים לאבד את מקום מגוריהם; שיעור החוששים מפגיעה ביחסים במשפחה ירד מ-13.5% בזמן הסגר שבועיים קודם לכן, ל-9.8% בסקר הנוכחי.
תזונה ורווחה כלכלית
14.1%, כ-789.3 אלף איש, מדווחים כי הם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים במהלך השבוע האחרון: 9.8% מבני 65 ומעלה; 21.1% מהערבים.
הסיבה השכיחה לצמצום היא כספית. 66.9% מאלה שדווחו על צמצום כמות האוכל ציינו כי לא היה להם מספיק כסף לקנות אוכל: 82.8% מהערבים ו-60.8% מהיהודים; 68.5% מהנשים ו-65.2% מהגברים.
17.4% מדווחים כי הם נעזרים במישהו המסייע להם בהבאת מזון, תרופות וכד'; 42.4% מבני 65 ומעלה, לעומת 11.4% מהצעירים יותר.
המסייעים הם בעיקר בני משפחה (ב-69.4% מהמקרים), 20.6% נעזרים ברשויות הרווחה או ברשות המקומית, 22.9% נעזרים בגורמים אחרים כולל שכנים או ארגון התנדבותי.
מאלה שלא קיבלו סיוע, 93.2% דיווחו כי לא היה להם צורך בעזרה.
44.6%, כ-2.5 מיליון איש, מדווחים כי בעקבות משבר הקורונה החמיר המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם, 50.7% מהערבים מדווחים על החמרה במצבם הכלכלי.
בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 20.6%, לעומת 50.4% מהאוכלוסייה הצעירה יותר.
26.7% מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, לעומת 20.6% שבועיים קודם לכן. 54.9% סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה ו-18.3% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר – ירידה לעומת השיעור שהתקבל שבועיים קודם לכן (27.3%). שיעור האופטימיים בקרב הערבים (36.9%) גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים (24.9%).
10.5% מבני 64-25 (439.0 אלף איש בגילי העבודה העיקריים) דיווחו כי הם נמצאים בחל"ת, 13.7% מתוך המועסקים בגילים אלה (כולל אנשים בחל"ת).
ל-16.1% (471.4 אלף איש) מהמועסקים יש חשש גדול לאבד את מקום עבודתם.
מילוי אחר הנחיות משרד הבריאות והממשלה
רוב הציבור ממלא אחר ההנחיות.
על אף שחלה ירידה בשיעור המקפידים על הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות, מרבית האוכלוסייה מקפידים במידה רבה על ההנחיות:
79.7% מקפידים 'במידה רבה' על ריחוק פיזי-חברתי; 86.9% – על חבישת מסכה; 90.3% שומרים במידה רבה על היגיינה – שטיפת ידיים ושימוש בחומר חיטוי (נשים יותר מגברים).
אמון בממשלה וברשות המקומית
ממצאי הסקר מראים כי 39.0% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה, ערבים – 46.5% יותר מיהודים – 37.4%; 29.9% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'.
31.1% לא נותנים אמון בממשלה .
שיעור הישראלים אשר נותנים אמון רב ברשות המקומית של יישוב מגוריהם גבוה יותר: 42.6% נותנים אמון במידה רבה ברשות המקומית – 42.1% מהיהודים ו-44.9% מהערבים; 34.3% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'.
נשים נותנות אמון ברשות המקומית בשיעור גבוה יותר מגברים: 47.9% מהן נותנות אמון במידה רבה, לעומת 37.1% מהגברים.
על זה נאמר ,הוא לא ידע את שמה אבל היה ליבו הומה קורונה.