פרופ' ליאת קוליק מאוניברסיטת בר- אילן בשיתוף מועצה הלאומית להתנדבות ופיקוד העורף, הובילו מחקר ארצי שבדק את הנכונות להתנדב בזמן קורונה. במחקר לקחו חלק 693 מתנדבים, גברים ונשים.
ההתנדבות בעת מגפת הקורונה נושאת אופי מיוחד שכן מגפת הקורונה היא מצב חירום שאינו מעשה אדם, אלא מעשה הטבע וגם בקטגוריה זו היא ייחודית בהשוואה למצבי חירום אחרים שהם מעשה טבע מכיוון שמהלכה אינו ידוע. לכן האינטראקציה בעת ההתנדבות היא מסוכנת הן למתנדב והן למוטב מחשש להידבקות
כמו כן, בניגוד למצבי חירום אחרים, משך מצב החירום אינו ידוע ורב בו הנסתר על הגלוי. בשל כל אלו, חוויית ההתנדבות במגפת הקורונה ייחודית וחקירתה מאתגרת.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
המחקר התבסס על מדגם גדול בהיקפו אך הדגימה הייתה דגימה לא הסתברותית ונתוני המחקר נאספו באמצעות לינק אלקטרוני מכמה מקורות: הפצה בגוגל, הפצה על ידי עמותות שמפעילות מתנדבים והפצה על ידי פיקוד העורף כך שבמדגם המחקר השתתפו אנשים המתנדבים גם בשגרה אך גם מתנדבים ספונטאניים כלומר שהחלו להתנדב בעת משבר הקורונה.
מבחינת מאפייני המתנדבים, במדגם המחקר ממוצע הגיל בקרב כלל המדגם הוא 32.5. הגברים המתנדבים שלקחו חלק במדגם משכילים יותר במונחים של השכלה אקדמית לעומת קטגוריות השכלה אחרות. בקרב הגברים, קרוב ל-60 אחוז דווחו כי השכלתם אקדמית, לעומת רק 34 אחוז נשים עם השכלה אקדמית בקרב המשתתפות בסקר. רוב המתנדבים, כ30% מגיעים מאזור המרכז, מאזור הצפון הגיעו 26% מהמתנדבים.
אחת משאלות המחקר עסקה בהבדלים בחוויית ההתנדבות בין מתנדבי מבצע צוק איתן למתנדבי קורונה באשר לחוויית ההתנדבות .
הבדלים בחוויית ההתנדבות בעת מבצע צוק איתן לעמת משבר הקורונה
בדיקה זו נערכה לאורך תהליך ההתנדבות, כלומר נבחנו מניעי ההתנדבות המביאים את המתנדבים לזירת ההתנדבות, תהליך ההתנדבות עצמו, ומבט אל העתיד שניבחן על ידי כוונה להתנדב בעתיד.
אשר למניעי ההתנדבות נמצאו שלושה סוגי מניעים:
העוצמתי ביותר היה מניע הנובע מסולידריות חברתית ,אחריו במדרג המניעים מופיע המניע האינסטרומנטלי כלומר מניע להפיק הנאות אישיות מההתנדבות ולבסוף מניעים לבריחה מהקשים שבמציאות באמצעות ההתנדבות.
למרות שמדרג המניעים היה דומה בשני מצבי החירום הרי שנמצאו הבדלים בין שתי התקופות: בתקופת משבר הקורונה המנעים האינסטרומנטליים היו עוצמתיים יותר וכן המניעים לבריחה מהמציאות הקשה באמצעות ההתנדבות. בצד הבדלים אלו היה דימיון בעוצמת מניעי הסולידריות שהיו כפי שהוזכר העוצמתיים ביותר במדרג המניעים להתנדבות בשתי תקופות החירום .
מבחינת תהליך ההתנדבות עצמו, שביעות הרצון מחוויית התנדבות בשתי התקופות הייתה גבוהה למדי , ללא הבדלים ניכרים בין שתי תקופות החירום.
אשר לכוונות להתנדב בעתיד בתום אירוע החירום, מתנדבי קורונה מביעים רצון רב יותר להתנדב בעתיד בתום המשבר מאשר מתנדבי צוק איתן והם מתכוונים להתנדב בעתיד בתדירות רבה יותר ואף ימליצו למכרים להתנדב בתום מצב החרום יותר מאשר מתנדבי צוק איתן.
הבדלים מגדריים
בנוסף להבדלים בחוויית ההתנדבות בין שני מצבי החירום נמצאו הבדלים מגדריים מעבר למצב החירום הספציפי. מתוך כך גברים מונעים בשני מצבי החירום באמצעות מניעים אינסטרומנטליים יותר מנשים אך לא נמצאו הבדלים בין המינים במניעים לסולידריות. במבצע צוק איתן נשים היו מונעות יותר מגברים ממניע של בריחה מהמציאות באמצעות ההתנדבות ואולם בתקופת הקורונה המצב הפוך וגברים מונעים יותר מנשים על ידי מניע של בריחה מהמציאות באמצעות ההתנדבות.
אשר לרמת החרדה הכללית בזמן הקורונה לא נמצאו הדלים בין המגדרים ואולם נשים מתנדבות חששו מהידבקות יותר מגברים .
ומה מסביר נטייה להתנדב בעתיד בכל אחת משתי התקופות , צוק איתן וקורונה ?
בהיבט זה רב הדימיון על השוני בין שתי התקופות: ככל שחווית ההתנדבות חיוביות יותר הנטייה להתנדב בעתיד רבה יותר . גם התנדבות בשגרה מנבאת את הרצון להתנדב בעתיד. בשתי התקופות , מתנדבים מבוגרים שבעי רצון יותר מהצעירים ואילו מספר רב של ילדים פוגעים בחוויית ההתנדבות.
לסיכום ניתן להצביע על דמיון בחוויית ההתנדבות בין שתי תקופות החירום הנובעת כפי הנראה מאופייה של התקופה, שהיא תקופת חירום. ואולם ההבדל הבולט בין שתי התקופות הוא: ההתנדבות בעת משבר הקורונה מונעת על ידי רצון לספק צרכים אישים באמצעות ההתנדבות יותר מאשר ההתנדבות במבצע צוק איתן אך הסולידריות החברתית מניע את המתנדבים בשתי התקפות באותה מידה .
מבחינת המלצות לגופים המפעלים מתנדבים, כדאי לטפח מערך מתנדבים בשגרה וזאת מכיוון שהתנדבות בשגרה מנבאת רצון להתנדב בעת חירום ורצון להמשיך להתנדבות בתום אירוע החירום.
