ד', רק בת שמונה חודשים, עברה לא מעט טלטלות בחייה הקצרים. הפעוטה, שנולדה עם מום נדיר במיוחד שמונע ממנה לאכול באופן רגיל, נכנסה ויצאה מחדרי ניתוח וטיפולים שונים כדי לאפשר לה לקבל הזנה. לאחרונה היא נותחה ברמב"ם בהצלחה וכעת היא אוכלת כמו כל ילדה אחרת.
כשד' נולדה היא אובחנה כמי שסובלת ממום נדיר במיוחד – הוושט שלה מחולק לשני חלקים, כאשר הפער ביניהם עצום –קטע חסר של 12 ס"מ בין החלק העליון לחלק התחתון שנמצא בבטנה.
המום, הנקרא בעגה המקצועית "איטמות של הוושט", מופיע בשכיחות של 1:3,000 לידות, ובא לידי ביטוי בקטע קצר של הוושט העליון שהוא אטום ,וחלקו התחתון, המנותק מהעליון, מחבר את הקיבה ישירות לריאות ולכלי הנשימה. במקרה כזה, מיץ קיבה יכול לחדור לריאותיו של הילוד, ליצור זיהומים ובסופו של דבר עלול לגרום למוות. ביטוי כה חמור של המום, כפי שהופיע אצל ד' הקטנה, תואר רק בכמה מקרים בודדים בספרות הרפואית.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הניתוח בוצע בשיטה שרמב"ם הוא היחיד המיישם אותה בישראל, לתיקון מומים מולדים בוושט של תינוקות ופגים – במקום פתיחת בית החזה, מבוצע הניתוח בטכניקה זעיר פולשנית: דרך צינורות זעירים, המוחדרים לבית החזה. לניתוח ישנם יתרונות ברורים – זמן ההחלמה קצר והסבל מכאבים נמוך יותר. החלופה – פתיחת בית החזה מלווה בכאב רב, סכנת שבירת צלעות ותופעה נלווית של יצירת עקמת אצל ילדים.
"טיפול באיטמות של הוושט נעשה במרבית המקרים באמצעות ניתוחים פתוחים ולעתים אף בעזרת חיבורים או החלפת חלק מהוושט באמצעים מלאכותיים", מסביר דר' ארקדי ואצ'יאן, מנהל היחידה לכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת בילדים בבי"ח "רות" לילדים שברמב"ם ומי שניתח את הפעוטה, "אבל יש גם דרך אחרת והיא מאפשרת לנו לפתור בצורה יצירתית את המקרים המורכבים האלה".
המחלקה לכירורגיית ילדים בקריה הרפואית רמב"ם, בראשותו של ד"ר רן שטיינברג, היא מהמובילות בארץ בתחום הניתוחים הזעיר פולשניים בילדים והייתה הראשונה לבצע בארץ את הניתוח הזה.
מאז החל השימוש בשיטת הזעיר פולשנית לטיפול במום הזה , צבר בית החולים ניסיון הדומה בהיקפו לזה שנצבר במרכזים המובילים בתחום בעולם. הניסיון הזה עמד לזכותו של המרכז הרפואי במקרה הכה נדיר הזה, ובאמצעות סדרת ניתוחים שעברה הפעוטה, הצליח הצוות הרפואי לחבר את שני חלקי הוושט שלה לחלק אחד. בתום תקופת התאוששות קצרה החלה ד' לאכול באופן רגיל ולאחר מספר ימים בהם הייתה מאושפזת להשגחה בבית החולים היא שוחררה לביתה כשהיא חשה בטוב.
"מדובר בתוצאה מדהימה, שמאפשרת כנגד כל הסיכויים לילדה קטנה להתפתח ולגדול באופן רגיל", אומר דר' ואצ'יאן, "יש לנו את היכולת, הידע והניסיון לטפל במקרים הללו על כל קשת הביטויים שלהם בצורה שלא רק פותרת את הבעיה, אלא גם מאפשרת למטופלים הקטנטנים שלנו ליהנות מאיכות חיים".
